אזהרה! עלול להכיל שאריות ממלכה במבחן

פאנפיק \ מציאת הניצולים מאסון האלנורק

אבן דרך

את הקטע מילואים הנ"ל כתבתי די מזמן ושלחתי לכמה בנות, וגם פרסמתי פה באתר בתגובות לחידון הממלכה:)) אז אחרי הרבה תגובות מחמיאות החלטתי להעלות את זה כפוסט:))
(גם מי שלא קראה ממלכה יכולה לקרוא, עלי)

הם שכבו בשקט. ישנים.
הבגד היוקרתי של אחד מהם היה מלוכלך כולו בחול, ושני קרעים גדולים פיארו אותו בגאון ליד הכתף. השני היה לבוש בחולצה פשוטה יותר, אך עדיין יוקרתית למדי. כתמים גדולים מילאו את חולצתו, והיא היתה רטובה למדי. כמו חולצתו של הילד השני.
וככה מצא אותם יכין.
שני פעוטות, ישנים בשקט.
בתוך סל.
כל כך בשקט, שהוא ניסה לבדוק להם דופק. הם עדיין חיים?
יש דופק.
יכין קינח את אפו הסולד והמנומש בשרוולו המרובב והיה אובד עצות. לסחוב אותם ככה אל הכפר? לא בא בחשבון. בפרט כשהוא כולו רק בן עשר, רזה וכחוש. על אף היצירתיות הרבה בה התברך,היה עכשיו יכין אובד עצות.
שינסה לגרור אותם ככה, איכשהו?
העגלה!
העגלה שבנה לפני שנה וחצי עלתה בזכרונו כעת. זה יכול להיות רעיון!
אם הוא ירוץ מהר להביא אותה, ויעמיס בפנים תינוק אחד, ואת השני ישים מעל הידית, ואז ינסה לדדות ככה אל הכפר–
זה יכול לעבוד.
ויכין כבר כמעט מתחיל לרוץ אל הכפר-
ועוצר.
מי ישמור על הפעוטות שפה במשך הזמן שילך הוא להביא את העגלה? התנים שבאזור נודעו לאחרונה כנועזים מאד..
ובכלל, מתגנבת לה מחשבה חדשה לליבו, מה יעשה איתם בכפר? הוא תמה. למי יביא אותם? מי ידאג להם?–
בינתיים הוא ירוץ להביא את העגלה, ואחר כך נראה מה יהיה. אי אפשר להפקיר פה שני תינוקות, חשופים למזג האוויר הקר!
ליתר ביטחון הוא דוחף את הסל הכבד אל מתחת לשיחים עד כמה שהוא יכול, ורץ מהר מהר אל הכפר, להביא את העגלה ולקרוא לאביו.
הוא כבר יטפל בזה.

***

"כן, יכין?" שואל בכבדות אביו, דייג מגושם כבן ארבעים ששאריות מהאוכל שאכל עד אשר בא יכין לקרוא לו – נשארו עדיין תלויות על שפמו. "אה, אבא" יכין מתנשף. "אני מצאתי את שני התינוקות האלה פה, ו, רציתי להביא אותם אל הכפר, ו…" "איזה תינוקות אתה רואה פה?" צחק האב. יכין נפגע: "אבא, אני לא צוחק! הנה, הם פה מתחת לשיח". האב מתכופף באיטיות ומביט לתוך השיח, והחיוך נמחק לאט מפניו.
הוא מביט מהורהר בתינוקות הנמים.
איזה גורל אומלל מצפה להם..
מסכנים.
יגדלו כנערי רחוב זנוחים בכפר הקטן, ללא מישהו שייקח עליהם חסות. יבלו ברחובות ויאכלו מהיד לפה.
דמיונו מצייר לו את עתידם המסכן של התינוקות שלפניו בחדות, חדות רבה מדי, והוא מצטמרר.
ההחלטה עולה בו, נחושה.
הוא יאמץ את התינוקות האלו.
הוא לא יזנח אותם כאן, נטושים לחסדי התנים שבחוץ. לחסדי מזג האוויר שמתקרר מרגע לרגע.
הוא יקח אותם אליו, הביתה.
ויסכה? מה היא תאמר? עולה בו שאלה.
הם עניים.
אין להם מספיק כסף.
ואיך יוכלו לגדל עוד שתי נפשות, אומללות ככל שיהיו?
אנחנו נסתדר כבר, הוא חושב לעצמו. נקמץ עוד יותר באוכל ובלבוש.
חבל על התינוקות הקטנים האלו.

הוא החליט לקרוא לאחד 'טוביה' ולשני 'מהללאל', שניים משמותיו של משה רבינו.
הוא חשב שזה מתאים, לקרוא להם ככה, כי כמו משה רבינו גם הוא מצא אותם ליד הנהר.

טוביה ומהללאל הקטנים היו ילדים מקסימים וכמעט לא בכו.
ומנשה הדייג היה בטוח שהם ישארו לגדול אצלו. לתמיד.
אלא שכוונות, טובות ככל שיהיו, אינן מספיקות לגדל עוד שתי נפשות שיתווספו למשפחתו העניפה השכוללת שבעה ילדים, סבתא זקנה, וכעת גם שני תינוקות מסכנים. ולצערו הוא מוצא עצמו מהר, מהר מדי, כעבור שלושה שבועות בלבד, מוכר אותם למשואל הטוחן, עשיר הכפר, תמורת שק חיטה.
הוא היה זה שקבע את המחיר.
הוא לא צריך לגבות כסף על הפעוטות הקטנים הללו, שמצא בעזרת הקל, בשום אופן!
אך משואל התעקש לשלם לו ולו משהו מן המשהו, להבעת תודתו על שני הילדים שהביא לאישתו לאחר שכל הרופאים כבר התייאשו שאי פעם היא תלד.
משואל יצא מורווח. אישתו והוא קיבלו משמיים זוג ילדים קטנטנים וחמודים.
הוא יצא מורווח. שק חיטה מספיק להאכיל את משפחתו למשך שבועיים שלמים, מעל ומעבר למה שציפה לקבל ממשואל המבוגר והמריר.
ורק הילדים… נאנח הדייג. הילדים, איתרע גורלם לגדול בחברת טוחן מריר וזעוף שאינו אוהד חברת בני אדם יותר מדי.
נו מילא, הוא מסכם לעצמו. אני עשיתי את מה שיכולתי.
עכשו הם באחריותו של הטוחן בלבד.

ושל מי שלמעלה, כמובן.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

איך לגלות את הכישרון שבי?

יש לי בעיה לא ממש בעייתית.. אני פשוט לא מוצאת כישרון שיש בי..אני לא יודעת לצייר, לרקוד ,לשיר , לנגן..וכל מיני כאלה דברים שכיף לברוח אליהם כשאין עלינו רוח טובה.. הייתי ממש רוצה למשל לדעת לנגן

לא יודעת

לפעמים אני מרגישה… שהן מתביישות בי ולא היו רוצות שידעו שאני קשורה אליהן

תעזרו לי:)

אני רוצה לעשות דיאטה אבל אמא שלי לא מרשה לי…

הוסיפי את התגובה שלך:

25 תגובות
  1. מטען נייד הגב

    יאא יפההה אבן דרךך:)
    #אני_אוהבת_את_הכתיבה_שלך:)

  2. הגיגית הגב

    וואו אבן את מעלה את זה בכל מקום אפשרי..
    אבל באמת קטע יפה!!

  3. גלים מתנפצים הגב

    סחטן עליך אבן דרך. אהבתי.
    יש לך כתיבה מעניינת, כאילו נהניתי לקרוא

  4. פרצל🥨 הגב

    אני אוהבת את זה❤❤❤
    את אלופה, לייק ענק!

  5. אניוואן הגב

    אוחח מהללאל😙
    אני חייבת את הסוף של יוזבד, מהקטע שאולה מגלה שזה יקוואל ליד ההר עם הפיצוץ.. מישהי יכולה לעשות לי תקציר? זה ממש הסוף..

  6. אבן דרך הגב

    תודה, מטען וגלים!
    כיף לשמוע!

  7. אני זו אני בשם בדוי הגב

    מהמם!!!
    את כותבת בצורה מטורפת, מיה קינן מספר שתיים!!!

  8. Yozavad הגב

    יאא אבן דרך
    קטעים
    כי גם אני העלתי את מה שכתבתי בתור פוסט 😂
    וכתבתי גם אני אזהרה "לאוהדות הממלכה בלבד"
    אהבתי
    לחזור שוב על המחמאות? 😉

  9. חוי הגב

    יאוווו אבן זה מהממםםםםם
    הייתי מרותקתתתת

    • אבן דרך הגב

      תודה!
      חוי ואני זו אני בשם בדוי ויפוש ופרצל-אתן חמודות.
      אניוואן-אולה מחליט בליבו לא לגלות לאף אחד את קלונו של יקוואל, יוזבד ואביו שולחים איגרות הסבר ו..לא זוכרת מה עוד.
      יוו! נזכרתי בתאוריית-ההמשך שלי לפדהאל שאמרתי שאעלה לחידון הממלכה.
      עכשו הולכת להעלות, תודה על התזכורת:)

  10. #ספרינגפילד הגב

    וואווו אבנושש
    איזה מהמם כתבתת
    תשלחי את זה למיה קינן
    אהבתי ממש

  11. יוזבד הגב

    אמאלה
    עכשיו קולטת עד כמה התגובה הייתה ארוכה!
    אחת התגובות הארוכות שלי בכל ימי שהותי באתר הזה
    (כמעט) שברתי שיא

  12. מישהיאחת הגב

    וואו מהמםםם
    איזה יפהפהה

  13. יוזבד הגב

    אזז ככה:
    כשקראתי את זה עמדו לי דמעות בעיניים
    את מוכשרת בטירוףף!!
    בכתיבה, בתיאור, בהתייחסות לפרטים הקטנים שעושים את הכל אמיתי ואמין. (בקשר אליהם- יש לי שתי הערונות)
    הכנסת ממש לתוך העלילה, למתח ולרגש שמשולבות בה באומנות מופלאה.
    הסיום מהמם!! מלא בתקווה למרות כל המצב הלא פשוט הזה.
    תכתבי לנו עוד מלא מלא כאלו (ותעלי אותם כפוסט! זה אחלה רעיון😆 ככה הכתיבה המהממת שלך זוכה לחשיפה))

    ויש לי עוד שאלה של בת-אדמ(ה) חסרת השכלה- מה זה פאפניק? באיזה שפה זה?
    הבנתי את הפירוש לפי ההקשר, זה בעצם טקסט שמתבסס על טקסט קודם ומשלים אותו? (בצורה יוצאת מגדר הרגיל!) מוסיף לנו פרטים על הטקסט הקודם ומבסס את הנכתב?

  14. יוזבד הגב

    וביקורת בונה ורק חיובית:
    שאלה קטנה לי אלייך- ממתי ילד בן 10 יודע למשש דופק? לבדוק נשימה?
    ועוד משהו- ילדים לא זוכרים לטווח ארוך. כל יום נדמה אצלם כנצח {בשונה ממבוגרים} כך שקשה לחשוב על ילד בן 10 שנזכר בעגלה שבנה לפני שנה וחצי… תנסי לשאול את אחיך הקטן במה הוא שיחק שבוע שעבר בגן 😉 ותחזרי אלי עם תשובה (שמנהסתם לא תהיה😝)
    אז יש לי 2 הצעות.
    א. תשני את גילו של הילד לסביבות 15-18 כזה, (במקרה הזה הוא כבר נער), יודע לבדוק דופק (די מסתבר), וזה פותר לך גם את העניין של הזיכרון. כי בחור בן 18 זוכר מה קרה לפני שנה וחצי. מצד שני זה גם קצת משבש את העלילה כי כל הרעיון של יכין הוא הגיל שלו והתמימות…
    ב. תשני את משך הזמן של הבניה. נגיד שהוא בנה לפני שבוע.. זה נראלי קצת יותר מסתבר..
    מה אומרת?

    • אבן דרך הגב

      עניתי ועוד לא עלה:)

      • פרח וורוד הגב

        אבן דרךךךךךךךך
        יואו יואו מוכשרת
        מי, מי אמרה לי שאין לה דמיון???
        אהה, בואו ניזכר.;))
        בריאה עלייך
        הייתי ממש עם הילד הזה, הרגשתי את המחשבות שלו והחושך… וואו!
        וגם בבית של האבא הרגשתי שם
        וראיתי ממש את ההעברה של התינוקות
        תיארת מושלם!!

  15. פנרס הגב

    אבן דרך:
    שתי כוסות חכמה
    שלוש קערות כתיבה יפה
    שתי כפות חריפות
    שלוש שקיות קצפת מתוקה.
    ערבבו, הכינו עוגה…
    התוצאה: כישרון חי ונושם המהלך על שתי רגליים!

    • אבן דרך הגב

      פרח ורוד:
      תודה!😍
      חח יש הבדל בין דמיון לבין כתיבת קטע שמיה קינן כתבה את כל הפרטים הטכניים כמעט, אבל כן:)
      נתווכח על זה אחר כך:)

      פנרס:
      תודה, מהממת שאת!
      שכחת לכתוב ממי קיבלתי את המתכון..😉
      אחת בשם פנרס, מכירה?

      • אבן דרך הגב

        יוזבד:
        תודה על הביקורת!!
        כתבתי לך עליה משהו ארוך אבל עוד לא העלו..
        בתהליכים:)

        • יוזבד הגב

          בכיףף:)
          על לא דבר
          אגב, רק מעדכנת, הראתי לאבי את סיפורך היפיפה (ככה כותבים?!) והוא ממש ממש התפעל. (כמובן שגם הוא קורא נלהב של הממלכה שלנו)
          אם התגובה שלך מכילה יותר מ10 שורות וישלך העתק ממנה תחלקי אותה ותשלחי שוב:) כי יצא 'חוק' חדש שלא מעלים תגובה באורך של יותר מ10 שורות… גמלי לא העלו תתגובה ושלחתי שוב ושוב עד שקלטתי תקט'ש…:)

          • אבן דרך

            אבא שלך קורא ממלכה?
            וואלה?
            מגניייב
            חח ופדיחות שהראית לו😅
            אבל תודה על המחמאה:)
            ואין לי העתק מהתגובה:(
            אני כרגע מבקשת מהמערכת לשלוח לי את התגובות שאני אחלק אותן..

          • יוזבד

            אכן כן הראתי לו:)
            הוא קורא גם קורא (כמובן אחרי שראה את השלהבות בעיניים כל פעם שאני פותחת מהללאל). יודע להעריך איכויות, ובספרים האלו יש אותם ובגדול.
            אממ לא נראלי שזה פדיחות חח הוא נורא התלהב מהרעיון של ההשלמות וברור שהוא לא יודע מי את (באותה מידה שאני לא יודעת😅)

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?