קטע מסיפור שבאמצע להיכתב
שלום לכל השותפות, משתפת איתכן קטע מתוך סיפור שלי.
בהנאה.
החוף קידם אותן בגלים שקטים.
הן התיישבו על שפת הים, ידיהן בוחשות בחול הרך, "תראי את השקיעה", אחת מהן נועצת בשמש מבט מהורהר, "יש בשמש משהו מאוד סימלי", היא אומרת, "היא מסמלת את חייו של האדם".
שתיקה טעונה משתררת ביניהן, מולן גוועת השמש לאיטה, צובעת את השמיים בכתום. קרניה נאספות, כמו נשמטות בעייפות על הכדור הענק.
"ויש לה עוד משמעות", השניה נועצת את מבטה בשמיים שאט אט הופכים שחורים, צבא הכוכבים מתפרס עליהם, "השמש היא לא צהובה, ידעת?", היא מסובבת את מבטה אל חברתה.
"לא".
נעמה מסובבת את מבטה חזרה אל השמש, "היא לבנה".
אילה שותקת, מחכה שנעמה תסביר.
"הצבע הצהוב נובע מפיזור ריילי".
"ומה זה אומר?", אילה שואלת בחוסר הבנה.
"שהאור מתפזר על ידי חלקיקים שקטנים יותר מגובה הקרינה". נעמה מסבירה. "וגם הצבע הכתום בעת השקיעה הוא מסיבה דומה".
"אוקי", אילה מהמהמת בהבנה, "ומה המשמעות של זה?", היא שואלת, מחזירה את נעמה לנקודה ממנה התחילה.
"יש כמה", נעמה עונה. "אחת מהן היא שרושם חיצוני משקר עלינו לפעמים".
"משקר?", אילה חולקת על חברתה, "הוא אולי מטעה, אבל לא משקר".
"רושם חיצוני שנוצר על ידי משהו חיצוני, הוא שקר", נעמה מבהירה את דעתה, "הצבע הצהוב של השמש נוצר מתופעה פיזיקלית שלא היא מייצרת, ואין לה השפעה עליה".
"הצבע הצהוב של השמש הוא לא שקר, נעמה".
השמש שקעה לגמרי.
נעמה ואילה קמו ממקומן על החוף ופנו אל הטיילת.
"הוא הטעיה", נעמה מדייקת עצמה.
"גם לא הטעיה", אילה מתעקשת. "לעיני בני האדם השמש נראית צהובה, תופעה פיזיקלית לא הופכת אותו להטעיה".
"היא גורמת לרושם מוטעה". נעמה ממשיכה את הוויכוח. "וזוהי המשמעות הסמלית של צבע השמש".
"תסבירי".
הן נעצרות ליד מעקה הטיילת, מביטות על הגלים השקטים.
"רושם הוא דבר מטעה", נעמה קובעת. "הוא מושפע משלל גורמים, ולעיתים הגורמים הללו נובעים מתופעה פיזיקלית' – תופעה שמתרחשת בטבע ומשפיעה באופן שונה על דברים שונים".
"ולא הבנתי למה את מתכוונת", אילה לוחשת.
"רושם על אדם, ובפרט רושם ראשוני, לעיתים מושפע מגורמים נוספים מלבד האדם" נעמה אומרת בשקט.
ושוב משתררת שתיקה ביניהן.
"כמו צבעה של השמש המושפע מתופעה פיזיקלית, כך גם הרושם על האדם עלול להיות מושפע ממה שהתרחש סביבו, אך לא קשור אליו". נעמה מסכמת.
"ולעיתים. הרושם מוטעה לחלוטין. בכוונה."
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
ואו, זה כזה יפה.
את ממש מוכשרת. ממש.
בכוונה?
וואו,
אחלה של כתיבהה
כן.
זה קשור לחלק מהסיפור…
אוצצ
רוצה לקרוא אותו..
אני גם רוצה שתקראו אותו…
מקווה לסיים את הכתיבה בקרוב
אהבתי את המסר נורא.
וואו!
איזו כתיבה יפה ומיוחדת יש לך!
וכל מה שמסתתר תחתיה…
מדהים!
מהמםם
מהמם
מיוחד מדי❤️?
מהמםם❤
וואו ממש יפה…
אהבתי.
אני זוכרת שבקשת טיפים וכו על כתיבה….
אז הסתדרת בגדול!!!
אלופה!
וואו.
את אלופה ממש.
וואו, מהממת.
אהבתי…
אבל זה לא פייר שהשארת אותנו באמצע המתח!!!
מחכה להמשך :))
שלחתי עוד שיחה שלהן…
מקווה שיעלו
אהבתי ממש
תעלי כבלוג?
אני רוצה ממש…
כרגע אני בשלבי כתיבה ראשונית. בעז"ה כשאסיים אותו אבדוק את האפשרות לעלות כבלוג
מדהיםםם!!!!
הזכיר לי קצת שניה לפני האור, מי שקראה, בקטע של הפיזיקה וכל זה…
את מוכשרת פחד!!!
מחכה להמשך:)
בול. גמלי זה ישר הזכיר.
ו.. וואו. אהבתי ממש. הסגנון כתיבה שלך מיוחד.
הייתי רוצה לקבל מזה עוד…
וואו…, זה כ"כ יפה. דבר עמוק שכזה מוסבר כל כך כל כך יפה, ומופשט, בלי להשאיר את הרעיונות באוויר- מבינים לא מבינים כמו מן השראה כזו… זו באמת יצירה למופת.
תודה 'מודה על ההווה ומבקשת לעתיד'
ו-אגב, השם שלך מיוחד (:
https://shutafotbaderech.co.il/drawer/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-2/
עלתה עוד שיחה של אילה ונעמה…
תהנו
כתבת גם את מכרה של כוכבים? כי הסגנון ממש הזכיר לי..
לא…
לא מכירה את הספר הזה.
מי הסופרת?
חח לא ספר.. סיפור בהמשכים כאן באתר
וואלה…
לא קראתי…
אני באתר בערך חצי שנה [ באה והולכת מידי פעם בהתאם למצברוח]
מהמםםם!!! את מוכשרת ברמותתתתת
עמוק ויפההה!! מחכה להמשךךך ופליזז תעלי כבלוגג