טקס ההכתרה
לפרק הקודם לחצי כאן
תקופה מיוחדת עבור השליחה הצעירה. בשעה טובה היא באה בקשרי השידוכין וכפי שהיה ברור לכולם מראש – מקום החתונה נקבעה במקום השליחות.
ברור לכולם? מסתבר שלא ממש… לא מעט היו החברות שהרימו גבה, התקשו להבין, התאכזבו… והשליחה, ליבה נצבט. גם לה ההחלטה לא לגמרי קלה, ובכל זאת היא שלמה איתה. ולאור תגובות חברותיה, חשה צורך להתנצל, להסביר, להבהיר… על כן, ישבה וכתבה את ההודעה הבאה:
חברה יקרה
משל למלך ששלח את בנו לארץ רחוקה על מנת שילמד ויחכים בטרם יוכתר ליורש העצר. נסע בן המלך, למד והחכים, רכש חברים ודי נהנה. רק בלילות, לעיתים, מילאו אותו געגועים לחצר המלוכה, לארמון, לתושבים וכמובן, לאביו המלך. אך ידע הוא היטב שעל אף הקשיים, מקומו כעת דווקא שם, במקום הלימודים. רק כך יוכל למלא בסופו של דבר את תפקידו ושליחותו ולרשת את כסא המלוכה.
חולפות שנים, בהן חוזר הנסיך רק לתקופות קצרות לביתו ומיד שב ללימודיו. הגעגועים לא פסקו לרגע, אך הוא למד להבין שאלה חייו וכך זה נכון ועוד יגיע היום בו ישוב למקומו הטבעי. אף חבריו התרגלו להיות לצידו. הם לא חשו בגעגוע ואף לא בקושי. הם העריכו את מסירותו וקיבלוהו בטבעיות בהבנה שזהו מקומו.
השנים ממשיכות לחלוף כשהרגע הנכסף כבר מתחיל להתקרב. הנה, ממש בקרוב, יהיה בן המלך ראוי לטקס הכתרת יורש העצר.
בארמון המלך, ההתרגשות בשיאה, כולם מתחילים בהכנות לקראת היום המיוחל. במהירות הוכנה הזמנה מכובדת ובן המלך המרוגש מיהר להדפיסה ולחלקה לחבריו. אך, הנה, האכזבה ניכרה היטב על פני החברים. "אתה הולך לחגוג שם?" שאלו בתמיהה "איך נגיע? זה כל כך רחוק.. אתה חושב שמישהו מהחברים יהיה שם?" הם שואלים שוב ושוב, חוקרים, מתעניינים. כל כך היו רוצים לשמוח עם חברם.. ובן המלך, ליבו נחמץ, אך תשובתו ברורה "שם נמצאת ממלכתי, ואיתם עלי לחגוג. זהו מקומי הטבעי ועל כן, ביום מיוחד זה עלי להיות דווקא שם. ואתם חברים, עשו השתדלות להגיע, ומי שלא יוכל ישמח איתי מכאן. אני אקבל זאת בהבנה."
9 שנים. של לימודים, חברות. 9 שנים של אריזות וטיסות. לומדת, מחכימה, רוכשת חברות ודי נהנית. רק בלילות, לעיתים, ממלאים הגעגועים למקום השליחות, לקהילה וכמובן למשפחה. אך יודעת אני היטב שעל אף הקשיים, מקומי כעת דווקא כאן, הגעגוע לא פסק לרגע אף שישראל נעשה כאילו מקומי הטבעי. אך תמיד נשאר זה רק ב"כאילו". תמיד נשארתי מחוברת למקום השליחות. תמיד התעניינתי בנעשה שם לפרטי פרטים ושאיפתי הייתה לחזור ולהיות שם כבימי ילדותי. אך ידעתי שמקומי כעת דווקא בלימודים בארץ ישראל. ידעתי, שרק כך אוכל למלא את תפקידי ואת שליחותי.
והנה ב"ה מתקרב הרגע הנכסף. בעוד זמן קצר אזכה לעמוד תחת החופה. חברותיי לא תהיינה שם. אולי כמה בודדות. אבל אני אזכור שכולן שמחות איתי מרחוק. המבטים המאוכזבים מכל המופתעות "אבל למה שם?" ימשיכו לצבוט את הלב. אבל אני אדע שזהו הדבר הנכון. שם נמצאת קהילתי וזהו מקומי הטבעי. ועל כן, ביום מיוחד זה, עלי להיות דווקא שם.
נתראה בשמחות
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
34 תגובות
ממש יפה..!
הזדהיתי קצת בתור שליחה?
טוב…קראתי עכשיו עוד כמה פרקים מהבלוג הזה..
האמת שאני בדכ לא קוראת בלוגים. את שלך אני כן קוראת בד"כ {מאז שנכנסתי לאתר הזה..} ?
את מגדירה ככ טוב את ההתמודדויות שיש בשליחות..ואני מזדהה עם זה ממש.
איך שהבנתי את גם כותבת פוסטים בשם מושקי א. {נכון?..פשוט החלק הראשון של הבלוג הזה מופיע בשם מושקי א.}
ולפוסטים האלה אני גם ממש ממש מתחברת..לא יודעת למה, את כותבת שם פשוט את הדעות שלי העתק הדבק;)
הייתי שמחה להכיר אותך באופן אישי:)
טוב כתבתי תגובה והיא לא עלתה..אולי תעלה בהמשך שוב..;)
אז ככה..
קראתי מקודם עוד כמה פרקים מהבלוג הזה, וממש ממש נהניתי ממנו {וממך, כן?;)}. אני לא קוראת בלוגים בדכ..ואת זה קראתי הרבה וממש נהניתי:) אני גם שליחה ותיארת כלכך מדוייק את האתגרים..(: ממש תודה!!
ואם הבנתי נכון, את זו מושקי א.? {פשוט הפרק הראשון בבלוג הזה מופיע בשם מושקי א.} אם כן, אני חייבת להוסיף שהפוסטים שאת מעלה ממש ממש ממש נכונים. אני מוצאת את עצמי מזדהה עם כל מילה שכתובה בהם, פשוט העתק הדבק מהמחשבות שלי;)
ממש חבל לי שהבלוג הזה מסתיים. אשמח שתמשיכי לכתוב:)
תודה לך!!
וואו… כינור עמוק, תודה על התגובה שלך! (ועוד כפול שתים 😉 חח)
ואולי זו הזדמנות גם לומר לך (אם תראי את זה בכלל), שהכינוי שלך באתר ממש מתאים לך 🙂 לי הפוסטים שלך… את באמת עמוקה!
שמחה שנהנית 🙂
ואשתדל להמשיך 😉
תודה לך:)
יש לך שם שאת מגיבה בו בפוסטים אחרים?
או שאת שומרת על זכות השתיקה;)
יש ויש
אני מאוד פעילה למען האמת 🙂
אבל השם שלי בתגובות חסוי 😉
חח כן..שאלתי כי אני ממש חושבת שאני יודעת מה הוא ?
התרגשתי, וואו.
את מדהימה
הבלוג הזה מדהים, מדהים, פשוט מדהים!!
כל פרק נגע בי עמוק בלב?. תודה שכתבת ושיתפת אותנו
רגע לא הבנתי… חח
א. את כלה?
ב. הבלוג הסתיים?
כמובן שבלי קשר לשאלות שלי הפוסט הזה היה יפה ומיוחד!
א. הייתי כלה. כיום אני כבר נשואה ?
ב. אכן, הסתיים, שבוע הבא יהיה בעז"ה פוסט פרידה ?
כמובן שבלי קשר לתשובות תודה על המחמאה ?
אהה
טוב מחכה לשבוע הבא! ושוב הבלוג הזה נותן הצצה מדהימה לחיים של התמסרות!!
היי רגע!!
קודם כל מזל טוב לך!! גם אם זה באיחור?
וכלכך עצוב שזה נגמר…
מקווה לפחות שיעלה על הפרק בלוג חדש!!
מחכה!!??
תודה על המזל טוב 🙂
ולגבי בלוג חדש.. אחשוב על זה..
צריכה רעיונות 😉
מה? איזה קטעים, את לא נשמעת בכלל!
די השארת אותי עם פה פתוח חחח
ואהבתי מאוד את הבלוג שלך! הצלחת לגעת בי בכל פוסט מחדש;)
חחח אני אקח את זה כמחמאה 😉
(את זה שאני לא נשמעת)
בהחלט נחמד לי להישאר עם הרוח הצעירה של גיל ההתבגרות 😉 (אבל רק עם המעלות של זה כן?? סתם…)
תודה לך! 🙂
ואו זה מהממםם!!
מהמםםםם את ממש צודקת.
אבל אם אפשר לומר משהו שקצת צבט לי… ארץ ישראל זה המקום האמיתי של כל יהודי!!! אני מניחה שהתכוונת שהלימודים שם זה לא מקומך האמיתי…מול
אגב הבלוג נגמר???
במבי,אני חושבת שהיא התכוונה להגיד שאחרי הכל המקום,
שבו היא גדלה ונולדה הוא המקום האמיתי שלה,
המקום שהיא שייכת אליו זה השליחות,ברור שבפנימיות א"י
שייכת לכל יהודי,אבל מבחינה עכשווית בתור שליחה המקום האמיתי שלה הוא בשליחות עד ביאת משיח,
שאז כולם יתקבצו לא"י..
לא חושבת שזה בא ח"ו להוריד מערכה של א"י!
מממ בואי נגיד את זה ככה.
ארץ ישראל זה המקום האמיתי של כל יהודי – ברור.
אבל כל עוד אנחנו בגלות, וזכיתי לחיות בשליחות, אז המקום שלי זה שם…
ו…הבלוג נגמר, אכן. שבוע הבא יהיה פוסט פרידה 😉
בלוג מושלםםם קראתי בשקיקההה
יש לך כתיבה ממש טובה מ.א!!! ☺
מאוד נהניתייי
ורגע, את כלה??
דיי ואוו…
אהבתי את המשל הזה וההודעה בכלל..
מזל טוב!!
תאמתי מניחה שאת כבר אחרי;)
אז שנשמע על עוד שמחות!
וואו מושקי מדהימה שאת?
הבלוג נגמר??
היה מהמם ברמות,ממש נהנתי,
מצד אחד העשרת אותי בהמון תוכן ונהנתי
לשמוע סיפורי שליחות מרתקים מחו"ל,
ומצד שני בתור שליחה (בארץ אמנם) חזקת אותי מאד,
ועזרת לי להרגיש יותר את הזכות שנבחרתי להיות שליחה!
אז תודה ענקית?
ואת שליחה מיוחדת ברמות! בטוחה שאת גורמת לרבי המון נחת!
והמסירות שלך לעשות את החתונה דווקא במקום השליחות
ראויה להערכה,מאחלת לך המון מזל טוב?
והרבה הצלחה בשליחות עם בעלך לעתיד !!!
וואו, שליחה בעולם, תודה ענקית!!!!
כל כך כיף לשמוע כאלו מילים 🙂
ולגעת שאחת המטרה שלשמה כתבתי את הבלוג אכן התממשה, לפחות לגביך 😉
את מדהימה!!!
בשמחה? התודה העיקרית היא דווקא לך?
על כל הבלוג המיוחד הזה!!!
בטוחה שהמטרות שלך מבלוג זה מתממשות
בגדול לאו דווקא רק אצלי?
אלא אצל עשרות בנות נוספות!!!
זהו בתגובה שלי,
רציתי לשאול אם כבר התחתנת ,
כי צריך לקחת בחשבון שמעלים את הפוסטים מאוחר..
אבל לא היה נעים?
אז נשנה את נוסח הברכה,
שיהיה המון מזל טוב,שיהיה לך בנין עדי עד על יסודי התורה המצוות, ושבעז"ה תזכו להקים דור ישרים מבורך ל -משפחה ברוכת ילדים,ותרוו מהם רוב נחת יהודי חסידי,ושיהיה לך ולבעלך המון הצלחה בשליחות!בטוחה שתוסיפו המון חיות ושמחה בשליחות שרק תפרח ותניב פירות
עוד יותר איתכם!והעיקר שנזכה לברכה האמיתית-
הגאולה האמיתית והשלימה!
אוהבת אותך ???
ושתדעי שבשבילי ובטוחה שבשביל רבות,
את ממש סמל ודוגמא לשליחה חסידית ,חכמה,מלאת מידות טובות,מסורה,מקושרת לרבי בכל נפשה,והרשימה באמת עוד ארוכה?
אמן ואמן על כל הברכות!!!
ותודה על המחמאות 🙂 באמת שזה הרבה בזכות חיי השליחות והחינוך שקיבלתי. ב"ה 🙂
מ.א דייי
את מדהימה!!
אני ממש מעריכה אותך!!!!
וואי כלכך קשהה לעזוב הכלל!! 9 שנים!!
אוף פרידות… הדבר השנוי עליי
פעם אמרת שהסיפור הזה על עצמך.. אז… את כלה?
מהמם. רגשת באמת.
תדעי שהפוסט שלך פשוט מיוחד..
וואו האמת, קראתי אתזה בבוקר וכתבתי תשובה יפהה וזה והיא נמחקה? אבל אמרתי, מגיע לך ככ שאני ינסה לפחות לשחזר;)
וואו הפוסט הזה היה מדהים בכל קנה מידה אפשרייי!!! קודם כל, כתיבה מיוחדת מיוחדת משהו לא רגיל!! מתפלאת בכלל שהצלחתי להכניס למילים משהו מהרגשות שלי עלזה;)
והתוכן, וואו!! ככ ככ נכוןןן!!! ואמיתי! בתור שליחה ככ הזדהיתי!! כי לא משנה מה, השליחות היא היא מקומינו הטבעי!
ואת- שהתגברת על כל המכשולים והתגובות מהחברות, גם אם נצבט הלב(ובשקט בשקט אגלה לך שגם לי נצבט קצת הלב כשקראתי שלך הוא נצבט..) ולמרות זאת המשכת להאמין לרצות לדעת ולקיים שמקום שליחותך הוא המקום האמיתי עד ביאת משיח בקרוב ממש!!!
זהווו, מעריכה המוון!! ולפי התגובות מבינה שכבר התחתנת;) אז לא נותר לי אלא לאחל לךך המוןןןן מזלטטט(אמנם באיחור.. אבל קבלי זאת?;)) ושתזכו לבניין עדי עד, לבית חסידי עם ילדים מאושרים וחסידיים והכל לנחת רוח הרעבע!! ובטוחה שתצליחי להחדיר לילדייך את רגש החסידות והשליחות הבוער בך!!
זהו, אוהבת?
אמן! אמן! אמן!
וואו, איזה כיף ששיחזרת את התגובה 🙂
תודה על הפירגון והמילים שמחממות את הלב!!! :):)
רק עכשיו גיליתי את הבלוג הזה והתחלתי לקרוא, עליתי עלייך כבר בפרק הרביעי ??.
את כותבת ממש חמוד ונוגע.
מגניב לדעת שבסוף כשליחות כולנו עוברות את אותם הדברים…:)
נו בטח, מי שמכירה אותי אמורה לעלות עלי בפרק ההוא?
תודה 🙂
חח אני דווקא שיערתי שזה את (לא זוכרת ממתי התחלתי לקרוא..) אבל בפרק 16 עליתי עלייך סופית;)