לו הייתי רוטשילד…
'לו הייתי רוטשילד' שגור בפי הכל,
אז החלטתי גם אני לפתוח בזה החלום,
אם הייתי מיליונרית עם כסף בלי סוף,
מה בכיתתי היה הסוף…
קודם כל, כל בוקר מול המראה,
הייתי מוציאה בגד חדש הישר מהחבילה,
כזה שהגיע הרגע ממש מהתופרת
עם נעליים תואמות בצורה מדויקת,
ואתן במשך היום תהיו שקטות לחלוטין
רק מהיפנוט על שרשרת היהלומים.
ואז, כשמישהי תפריע, אחלק לכולם סכומי כסף מופלאים
היא תבין את הרמז ו'ציק צ'אק תחזור לתלם בו כולם הולכים.
במסיבת כיתה, אתן לא תשלמו כלל
ונוכל ביחד לחגוג אותה כמעט בחלל…
ובשיעור נביא, תורה, דינים,
כשאביא לכיתה את טובי המרצים
כאלה שבדרך כלל סכומי עתק דורשים,
כולכן תקשבנה, תהננה,
או בעצם, קצת תדברנה,
הכיתה קצת תאבד את הצורה
ותוציא עיניים לכול הנכנס לבקרה…
הכסף יעוור את עיניי ועיניכן,
ויבלבל את המהלכים בכיתתי – כיתתכן ..
אז אולי בעצם הכי טוב,
שאין לי כסף בלי סוף.
שאני לובשת בגד פעמיים,
שהשרשרת לא נוצצת עד ירושלים,
שאני לא משתמשת בכסף ללמידה,
ושאני מתייחסת אליכן פשוט כמו מורה לתלמידה,
שאת לא מרגישה ליידי ענייה מרודה,
ומקשיבה מידי פעם, סתם כמו כל תלמידה,
ואני? אני אמשיך לחלום על השמלה הנוצצת,
ועל שיעור עם מרצה נכספת,
ועד אז, אהיה פשוט מורה,
מורה שאוהבת לשורר, רגילה….
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואואווו!
חיכיתי לפוסט הזה שניםםם
אני כ"כ אוהבת את החרוזיםםם
ו ה כ ל
♥♥
מחכה לפוסט הבא
יאווו מהמם♥
מהמםםםםםםםם וואווווו
ואת תמשיכי לעשות לנו פוסטים רגילים:) :*
מ ה מ ם !!
אבל סתם אני חושבת שאפשר שיהיה מלא כסף רק לא להביא אותו ללימודים…
ואו. מורה שאוהבת לשורר, אהבתי נורא!
אולי תכתבי לו הייתי אמא לתלמידה?
טור יקרה, אשתדל בבקשתך לעמוד
ועל 'לו הייתי אמא לתלמידה' לכתוב.
רק שזה יהיה פוסט קצת שונה
כי זה לא רק 'לו' זה באמת קורה…
אבל באמת שזה רעיון לפוסט מעניין ומיוחד
'לו הייתי אמא לתלמידה' במבט שלי, מהצד.
אז בע"ה עוד אכתוב,
ותמשיכי לחשוב על עוד רעיונות שיגרמו לכן לבלוג להתחבר ולאהוב ?
ואו את כותבת מושלם!!!
אהבתי..
בת כמה את מורה שאוהבת לשורר?
סטאז'רית?
איך הגעת הנה?
ממש מעניין אותי!
ליבי יקרה, במיוחד בשבילך תשובה,
לגלות טפח מזהותי העלומה ?
אז היי, אני לא סטאז'רית אני מורה לכל דבר,
וכבר עברה מעל שנה מאז הגעתי לאתר..
אחת מחברותיי בין צוות האתר נמנתה,
והיא מכירה אותי ואת כישוריי בכתיבה.
ומשם הכל הסטוריה, נהנית לשתף,
אתן קהל נפלא, וזה פשוט כיף.
כבר כמה פעמים ניסו לעלות על זהותי, לשייך אותי לתיכון מסויים,
אבל זה בינתיים יישאר ברשותכן סודי ונעלם.
תמשיכו לחשוב שאולי אני המורה שלכן ממש,
וחייכו אלי כל בוקר מחדש ?
ובברכת הצלחה אסיים את דבריי,
בין אם הן ובין אם לאו נמנית את בין תלמידותיי.
וואו את כותבת יפה!!!!!!!!!!!!!