המחסן של בת עין /14

בגרות מוחלשת

לפרק הקודם

זה לא בסדר. ממש לא בסדר. מה זו התוכנית-לימודים הזו?

בת אוזן הראתה לי את המיקוד שלה בתנ"ך. ואז באזרחות. והמתכונת האחת או הלא בכלל שיש לה בספרות. ולמה אין מתכונת? כי זה פנימי. מה?????.

טוב, בא ניקח נשימת אויר ונסביר לאט לאט. מה לעשות, זה מרתיח! וכשרותח הכל מלא בועות בלתי מסודרות, קופצות רוגזות ומערבלות.
אז ככה. קוראים לילד בשמו – בגרויות קורונה.
כן, כן. יש כזה דבר בגרות מותאמת לאנשים שלא מסוגלים ללמוד לבד בבית כשאסור להגיע לבית הספר. ערמת הקלות לא קלה בכלל, לכלל התלמידים נפגעי הקורונה.

ספרות הפך להיות פנימי. ואזרחות.

ובניהול יש צבירת נקודות!! כמו מתמטיקה שלוש יחידות!! מה שאומר שאפשר לעשות רשות ובוחרים לך את התשובות הנכונות. מה שאומר שאם אתה לא מוציא מאה אתה עצמך לא מאה.

בתקופתי היו עושים שתי (!!) מתכונות לפני כל בגרות. עכשיו היא עושה אחת לפני הבגרות, ובפנימי לא עושה ביחלל!! מה נהיה פה?

עכשיו כמה דברים:

קודם כל, בשנה האחרונה כולןןןן למדו בכיתותיהן, לא היו שום גירושין לבתים ואיסור יציאה מהבית. הלימודים התנהלו כסידרם (לדאבון רב, אבל זה בסוגריים (כאילו שלא שמתם לב לבד)) והיה אפשר להספיק את כללל החומר. היתה שנה רגילה רגילה.

אז מה זה השטויות האלו עם ההנמכות בכמות האסטרונומית של חומרי הלמידה לבגרות?

נקודה נוספת. הבגרות הרויחה במאמץ של המון שנים קשות ומייגעות את שמה המפחיד והמאיים. עם כמויות אדירות של חומרים מסובכים, חוקים נוקשים וחוסר קירוב לבבות.

איך אפשר במחי שנה אחת לבוא ולקלקל את שמה להורידה מגדולתה ולהפכה לאפשרית, הגיונית ואף מתקבלת על הדעת?

עכשיו עוד משו. כואב לי הלב מאוד מאוד לראות איך מקלים על בת אוזן וחברותיה, לאחר שאני סבלתי כל כך, אבל בסוף צלחתי. זה ממש כואב הלב ומכאיב לו.

לא כאילו, ברצינות. הבגרות שלי היתה רצינית עד הלשד. למדנו ברצינות תהומית, השקענו ועבדנו.

ואני מדברת פה על עצמי, אחת שדי לא לומדת למבחנים ולבגרויות מתחילה להתכונן יומיים קודם.

נראה לי שאם אני הייתי עושה בגרויות קורונה הייתי מתחילה ללמוד ביום הבגרות גופו.

אני חושבת שמדובר בזילות קשה, ואפשר לומר שאנחנו נוגעים פה קמעה בנקודה הקודמת שציינו.

יתרה מזאת, בת אוזן כשלעצמה, ברגעים שהיא לא בוכה על קושי השיעבוד, הצרה באוזניי שהיא חשה שממש מזלזלים ביכולותיה הלימודיות, כשמורידים עד כדי כך את הדרישות… זה די בולט ומעליב שבשנה קודמת עשו בגרות מלאה ובשנה זו עושים בגרות מוחלשת. לנפגעי הקורונה. כאילו הנגיף נוגס במוחות ומשאיר אותם מקוצצים.

ובל נשכח את העובדה הכואבת, שלא היה מחזור לימודים שלא למד בבית המון חומרים שהמורה לא הספיקה ללמד בכיתה. כן, כן, למידה עצמית-ביתית זה לא מושג חדש שהומצא בסין והובא לארץ, מדבק במרץ. שנים על גבי שנים תלמידות נושאות בעול ולומדות עצמאית.
פשוט מגדלים פה דור מוגבל.
והנה בת אוזן חזרה לקונן שוב, שעדיין, עם כל ההקלות וההכלות, הבגרות קשה מאוד. מה שמזכיר את הבדיחה שאשכנזים נותנים דירה בחתונה ומגיעים חנוקים ליום החופה. וחב"דניקים לא נותנים דירה ומגיעים חנוקים לחופה. (כאן אפשר לציין בסוגריים, על מנת ליישב את הסוגיה, שיש חנוק ויש חנוק, וזה מתחלק על שלל צבעי הקשת…).

אני די בטוחה שעוד 30 שנה אני אלמד את ה-א' ב' בלבד עם נכדתי לבגרות.

וגם אז, יקוננו היטב היטב על קושי השיעבוד.