אם רק אבא שלך היה כאן
למלך חזקיה הראשון, כפי שכבר ציינתי במהלך הפרקים הקודמים, יש שלושה ילדים.
אבל מלבדם יש לו עוד ילד, הילד שמעולם לא היה שלו. לילד הזה קוראים חזקיה, חזקיה בן אשר.
לאלעזר, אביו של המלך חזקיה הראשון, הייתה אחות קטנה בשם תמר, שהייתה כל עולמו לאחר פטירת הוריהם, כמובן עד הנישואין והולדת בנו הבכור והיחיד.
לאחות הזו נולד רק ילד אחד, ושמו בישראל- אשר. בו, היא השקיעה את כל נשמתה. לא ברור מה היה הגורם המרכזי שעיצב את דמותו של אשר, החינוך הטוב שספג בביתו או החברות האיתנה עם חזקיה, בן דודו המוכשר והפיקח.
כך או כך, אף אחת מההשקעות לא הכזיבה. אשר היה לנער, ומאוחר יותר לגבר למופת, שרבים וטובים קינאו בו כמעט כשם שקינאו בחזקיה ובחברות ביניהם.
אשר נישא חודשים ספורים לפני הבריחה מאשור לרבקה, נערה טובה מבית טוב ואחותו של תלמיד חכם צעיר ומבטיח בשם חנניה, שהיה למעשה חלק מהחבורה הלא רשמית של חזקיה, יחד עם אשר וצעיר בשם דוד.
אחרי שבע שנים של ציפייה מורטת עצבים נולד לאשר ורבקה בן זכר, והם קראו לו חזקיה, הן על שם המלך הצעיר והן על שם הסבא המשותף של אשר וחזקיה, אביהם המנוח של אלעזר ותמר. אלא שאושרם לא ארך זמן רב. כשהיה הרך הנולד בן שלושה חודשים בלבד נפטרה אמו, ואשר השבור השתדל להחזיק מעמד למען בנו הפעוט ואכן הצליח בכך, אך רק למשך שבע שנים.
כשהיה הילדון בן שבע שבק גם אביו חיים לכל חי, והמלך הכאוב החליט לאמץ את הקטן אל ליבו.
אלא שכאן בדיוק- מתחילות הבעיות. בעוד שלשלושת ילדיו הביולוגיים לא הצליח להקדיש זמן בין כל עסקי הממלכה הרבים והדוחקים כשזה מבקש רוח צפונית וזה מבקש רוח דרומית ויש להשביע את רצון כולם בעת ובעונה אחת ולתמרן בין הדרישות וכל זה בזמן מועט עד אימה, דווקא לבנו המאומץ דאג להוכיח בכל הזדמנות את אהבתו אליו, דבר שהוכיח לילד- נער בדיוק את ההפך הגמור.
אם לאה, בפרק הקודם, התלוננה שהוריה אינם שמים לב אליה, אותו הכעיסה העובדה שהם שמים לב יותר מידי. "אם הם כל כך מתאמצים להוכיח לי שאני שייך", היה אומר תמיד, בתסכול אינסופי, "אות היא שאני לא שייך באמת!".
האמת היא שבן מאומץ אף פעם לא יכול להיות שייך באמת, אבל אותו עצבנה, ובצדק מוחלט, העובדה שהם מזכירים לו את זה בכל רגע, על אף שכוונותיהם טובות בתכלית. וכשהנושא עולה בשיחה שמתקיימת בינו לבין הנסיך אלישיב, בן גילו, באותו שבוע מטורף וגורלי בו כל שנייה היא קריטית לחיי יורש העצר, בן השלוש עשרה מרשה לעצמו לפרוק את תסכולו במילים.
אלישיב מודה באוזניו שלעולם לא יוכל להבין אותו, משום שאף פעם לא עמד והוא מתפלל בכל יום שגם לא יעמוד לעולם במצב שכזה, אבל הוא כן מסוגל לומר לו דבר אחד: "אהבה לא תלויה במעשים, וגם לא באי מעשים"
אהבה, היא פנימית.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
אוף.לא תעלי לנו את כל הסיפור?
ואגב,יש לך כתיבה מושלמת.מהשיתופים הקטנים שחלקת איתנו?
את כותבת מושלם!
הי, מי שזה לא יהיה, את יודעת?
הכתיבה שלך ממש השתפרה מהפעם האחרונה שראיתי אותה!
(זה היה לפני, האמ, שנה? שנה וחצי? תזכירי לי?)
לקחת איזה קורס כתיבה או משהו בחודשים האחרונים?
ו'אין דבר אבוד' נשמע מעניין נורא, בפרט עם כל הניתוחים שאת מעלה סביבו, אבל.. מה דעתך לכתוב לנו גם את הסיפור בעצמו? אנחנו במתח!..