אוקיי וואו!!
הסבוך הזה של גיל הנעורים הוא כ"כ וואו!!!
אוקיי מכירה את זה, שאת מתוסבכת על מישהי?
אני מאמינה שכן, כי וואלה זה הגיל, תרצי או לא תרצי(;
אוקיי אז אני מתוסבכת על המורה שלי משהו מפחיד, ואנשים לא מבינים אותי, כי הם לא מתוסבכים כמוני עליה…
אני מסוגלת לדעת עליה הכל, ובלילות כיף להירדם עם מחשבה עליה (אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל היי זאת אני, ובשביל זה האתר הוא אנונימי…)
כיף לי לחשוב עליה, זה עושה לי תחושה נעימה, כשאני מגלה עוד ידע עליה, על המשפחה שלה, אני מתרגשת קצת, בואו נגיד ככה, זה לא שאני חולה עליה, אני מתוסבכת עליה, ויש הבדל מאוד גדול, כי את המשפיעה שלי אני נגיד אוהבת, ויש לנו קשר כמו של דודה ואחיינית ( היא נשואה…) אותה אני אוהבת, וכיף לי להיפגש איתה, גם עליה אני טיפה מתוסבכת, אבל יותר אוהבת.
לעומת המורה שלי שעליה אני מתוסבכת וכל פעם שאני רואה אותה, אני מתלהבת, אני ממש לא מראה את זה לה, אבל החברות שלי יודעות שאני מתוסבכת עליה, כי אמרתי להן…
לא כי רואים…
בקיצור אני מתוסבכת ממש!!!
היא גם הייתה בכיתה של אחותי אז בכלל יש לי עליה ידע חחח
והיא גם שכנה של דודה שלי, דודה קרובה ממש כמו אחות, אז בכלל יש לי הרבה סיכויים לראות אותה, וגם לקבל מידע עליה. אני אוהבת לעבור על יד הבית שלה, למקרה שהיא תצא ותפגוש אותי… אני ממש מחכה לשיעורים שלה איתנו, ואני מקווה שהיא תהייה המחנכת שלי שנה הבאה בעז"ה ,אז זהו, אין לי כ"כ מה לומר, אבל זה כיף להוציא(;
יש כאלה שיחשבו עלי מחשבות זרות, ויאמרו שזה לא מתאים וכו', או שיסתכלו עלי מוזר.
אבל אני אומרת, שכל אחד יעשה מה שהוא חושב, ואין בזה דבר רע, מותר לי להיות מתוסבכת, וזה רנדומלי לחלוטין בגיל הזה.
אני מאמינה שיהיו בנות שיזדהו איתי…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
קודם כל, וסליחה על ההתנשאות-שיכולה-לנדוף-מדבריי-אלו-פשוט-קפץ-לי:
'רנדומלי' זה 'אקראי'.
יש סיכוי התבלבלת עם המילה 'לגיטימי'?
ולגבי הפוסט שלך, ושוב סליחה על ההתנשאות-שאולי-תישמע-מתגובתי-זו:
נראה כאילו החלטת שאת מתוסבכת, וקיבעת את עצמך בהגדרה הזו('אני לא חולה, אני מתוסבכת'), ונתת לנו הוכחות, ובאופן כללי-היית גאה למדי בעובדה שאת מתוסבכת.
יכול להיות שזה ככה, אבל..
לא יודעת. קצת צרם לי.
נשמע מפה שהכי כיף להיות מתוסבכת, כי זה הרי נעים לחשוב על דמות קרובה כל הזמן ולרצות קשר איתה, וזה גם לגיטימי בגיל הזה אז בכלל..
ו'בקיצור, אני מתוסבכת ממש!!!'
למה עושה רושם שכיף לך ונח לך במצב הזה?
תסבוך היא לא מילת תיאור לקשר בריא וטוב. תסבוך היא מילת תיאור לקשר *לא* בריא, תלותי ולא טוב.
ו..כן, אולי בהתחלה זה נחמד להיות מתוסבכת, אני בהחלט מבינה אותך.
אבל למה הפוסט הזה, במחילה, נראה כמו פוסט שיווקי שמעודד תסבוכים?
תסבוך אולי לגיטימי ונורמלי לגמרי בגיל הזה, אבל העובדה שהוא כזה לא הופכת אותו בשום אופן לתקין, או טוב, או בריא.
אני קוראת שוב את התגובה שלי. וואו, היא יצאה מתנשאת ומזלזלת בטירוף. למה מי אני שמתיימרת כל כך להבין בזה, אה?
בסך הכל עוד מתבגרת.
ובכל זאת. לדעתי, כן יש בזה משהו.
אגב, אני מודה, בהתחלה תכננתי לחתום בשם '.' ולא בשמי הקבוע שבאתר, אבל אני אהיה הוגנת, אשנה את תכניתי זו ואאפשר לך לצאת עלי. מוצדק, האמת. פחות או יותר הרסתי לך כאן פוסט. מה, שעכשו אפילו לא תהיה לך כתובת להוציא עליה את העצבים ו\או לסמן אותה לנצח כ'זאתי החופרת-המתנשאת-המזלזלת-שעפה על עצמה-החיה בסרט-וכולי'. אז הנה, חותמת בשמי הרגיל.
נ.ב: סליחה אם פגעתי. ממש לא זו היתה כוונתי.
תסבוך זה חלק מההתבגרות שלנו.. אנחנו נפרדים מהתלות ההורית והולכים לדמות אחרת סמכותית.. זה שלב חיוני בהתבגרות.
יש בנות שזה לא מתבטא בתסמוך ויש שכן..
אין בעיה להרגיש את הרגשות האלו, זו גישה בריאה!! לקבל את זה, שזה כיף, שזה מוזר, שזה הזוי, ולהבין שזה יעבור וזה הגיל.. זה באמת עובר. עוד שלב בהתבגרות שלנו זה יצירת קשר עם אנשים, לכן יש הרבה סיבוכים בקשרים בגילאים האלו.. אבל הם גם מלמדים איך ליצור קשרים בריאים טובים וחזקים בו זמנית.
אני לא חושבת שיש בעיה בתסבוך כל עוד שזה מתבטא רק במחשבות ורגשות.
אם התסבוך מתחיל להעיק על האדם השני, כי כל הזמן רודפים אחריו, מתקשרים, שולחים הודעות וכו… אז זה בעיתי ולא בריא.
מה שלא נשמע מהפוסט הנ"ל.
נורמלי מאוד ועובר
אגב אם את מחפשת לפתור את זה תנסי לדבר איתה על זה.
מה היא תעזור?
לא מומלץ בכלל
לשואלת היקרה, ממליצה לך בחום לפנות למישהו מבוגר ואחראי שאת סומכת עליו. יועצת, הורה, משפיעה וכ'ו
שיעזור לך לחשוב בתוך עצמך.
האם זה כבר עובר גבולות?
האם זה גורם לי לעשות דברים שלא תואמים לגילי, להשקפתי, כדי להתקרב אליה?
האם כל הדברים שאני משקיעה בה, רוחי ונשמתי, שווים את העוגמת נפש, והצער התיסכול, שנקשרים לכך?
תבדקי האם זה לא פוגע לך בתפקוד היומיומי,
האם כל חוויה שעוברת עליך עוברת מידית תחת פילטרים של ניסיונות להכניס את הדמות לתוך הסיטואציה?
תנסי להבין מה הבסיס העומד מאחורי הצורך הזה.
לנסות לפתור אותו. אולי בדרך של קיבוע הקשר- לשים לו גבולות, וכך חצי מהתסבוך נעלם,
אולי בדרך של ניתוק
מה שמתאים לסוג הקשר ולעומדים מאחוריו. בהצלחה?
איתך בדרך,
לב סגול.
את שואלת מה היא תעזור?
היא תהפוך את הקשר לקיים ואז היא לא תחפש את זה.
הרי למה המתוסבכת מייחלת? לאהבה ממנה, לקרבה, אם היא תשתף והמורה שלה מספיק חכמה לדעת לייצור קשר מדוד ומיטיב
ואז היא מקבלת את מה שהיא רצתה ומפסיקה לחפש ולחשוב על זה כל הזמן.
לפחות זה מה שהיה לי.
נ.ב לב סגול הייתי ממליצה לך כלל לחיים, לא לשלול ישר אחרים. גם אם הדעה שלך שונה. (נאמר 70 פנים, או לא?;)
את צודקת.
סליחה אם פגעתי בך..
וכן, שימי לב כתבתי בתגובתי שאכן, יש אפשרות כדברייך ליצור קשר טוב ומועיל, שכאמור לעיתים מעלים חצי מהתסבוך,
אבל אני עדיין חושבת שעדיף לה להתייעץ קודם עם משהו שאין לו נגיעה אישית בדבר שיוכל לבדוק איתה מה מתאים לסגנון הקשר שנוצר, האם אפשר לממש את הקשר או לחילופין חייבים ליצור נתק..
איזה חמודות אתן.
כותבת הפוסט לא ביקשה עצה. היא לא נשמעת במצוקה. בסך הכל שיתפה ברגשותיה.
מותר לה 🙂
הי גם לי יש מישהו בסיגנון שהיא יותר מתוסבכת עלי מאשר אני עליה אני ממש אוהבת אותה אבל באמת אני לא חושבת שיש בזה משהו רע אבל יש קטע שכן מעצבן אותי שחברה שלי כול הזמן שהיא רואה אותי זה כזה shiba אני אוהבת אותך וחיבוק ענק כזה והיא כול הזמן כזה מחבקת אותי ואני ילדה כזה שאני צריכה את את המרחב שלי אבל אני לא רוצה לומר לה את זה כי אני יודעת שהיא תיפגע כי היא ילדה שניפגעת מהר אבל אם את רוצה את דעתי אני חושבת שאין בזה באמת שום בעיה אבל בהצלחה בהמשך וסורי אם כתבתי ארוך מידי ? יש לי בעיה שאני אוהבת לדבר הרבה ??♀️
הי, אני מזדהה איתך!
אני מתוסבכת על המשפיעה שלי?
אבל שומרת את זה בסוד ואף אחד לא יודע, כולל אותה:)
ועל עוד מישהי 😉
נכון.
את צודקת 100 אחוז.
את לא מוזרה.
או שונה.
זה לגיטמי לגמרי.
קורה להרבה.
והכל בסדר עם זה שאת מתוסבכת.
רק כן אני חושבת שאת לא צריכה להיות שלימה עם זה,
כי תסבוך זה לא קשר בריא.
ואת צריכה להבין שבאיזה שהוא שלב את צריכה להפסיק עם זה.
אל תהיי בהרגשה שזה קשר נכון…
בהצלחה!
???
הכל בסדר, זה בדיוק הגיל וזה יעבור באיזשהו שלב. רק בנתיים חשוב לשים לב שזה לא עובר את גבולות הנורמה ושלאדם עליו את מתוסבכת אין תחושת חוסר נעימות מהתיסבוך הזה.
בהצלחה!
נכון! אני למשל, מישהי מתוסבכת עלי (או לפחות ככה זה נראה) וזה בלתי ניסבל!! אני כל הזמן מחפשת לברוח ממפגש איתה (ויוצא לנו להיפגש יחסית הרבה) וזה מחרפן ממש! התיסבוך שלה עלי רק גרם לי לסלוד ממנה יותר!
אז בננות פליז אם אתם מתוסבכות על מישהי תנסו לחשוב איך היא מרגישה עם זה! מותר להיות מתוסבכת, אבל פליז אל תראו את זה לפחות!! מניסיון אישי, זה מעורר דחיה.
אני לא בטוחה אם זה נקרא תסבוך.. אם שהיא שולחת לי הודעה אני ניהית שמחה ושהיא לא עונה לי אני עצובה טיפה.. זה נקרא תסבוך?
רבתי איתה.. ניתקתי איתה קשר..
לא לא לא לא!!!!!!!!!!
כל כך לא!!!!!!
את צודקת בזה שזה לגיטימי ולכן לא צריך להתבייש בזה!!!!!
אבל להתגאות??? להיות שמחה???????
הכי לא שבעולם!!
זה דבר רע@ רע מאד!
תסבוך=קשר לא בריאאאאאאא
איך אפשר להתגאות ולשמוח ולהנות מקשר כזה??!!
את רוצה זבנות יקראו את הפםוסט הזה ויחשבו ש..?
שזה לא בעייה??
סורי אם יצאתי קצת תקיפה….
אבל זה ממש חרה לי
את מגזימה.
זה לא כזה גרוע.
כל עוד המורה שלה לא סובלת מזה הכל טוב.
מה הבעיה בלהיות מתוסבכת?
זאת לא מחלה שצריכה תרופה זה שלב התבגרות שלבנות בעלות אופי מסויים קורה. ולרובינו זה קורה..
זה עובר מעצמו עם הזמן שמתבגרים ומגיעים לדברים הרציניים והחשובים יותר בחיים ומבינים שתסבוך זאת גחמה של גיל הביניים..
אני גאה לומר הייתי מתוסבכת! ולא רואה צורך להתגאות שהיום כבר לא מתוסבכת..
זה שלב נורמאלי בחיים.. ואין בו חוקים לא רואה מאיפה בנות יכולות להצהיר בוודאות זה טוב זה לא טוב צריך לעשות ככה צריך לא לעשות ככה… זאת לא בעיה שיש לה פתרונות קבועים זה פשוט שלב… כמו הרבה שלבים בחיים שלנו..
וסהכ מאחלת למי שבשלב הזה שתהנה ממנו כי במקום להתעסק במחשבות שזאת בעיה וכו פשוט תהנו מהשלב שסהכ מחשל ומלמד הרבה ושיהיה בהצלחה לכולנו(:
נ.ב כמובן אם יש מי שמרגישה שנגרם לה עוול או בעיה רגשית מהעניין אז שתנסה לדבר עם ההורים וכדו ואולי לטפל בזה אבל זה בדכ לא נובע מתסבוך אלא אולי התסבוך עוזר לגלות את הקושי הנל.. ובדכ גם לא קורה לרובינו
ויקי,את חמודה ,יש לך כתיבה יפה ואני אוהבת אותך ממש!אבל הפעם אני חולקת עלייך, ואני כותבת את זה לך משום שאת מכולן ממש התנגדת לפוסט ….אני בשונה ממך דווקא חושבת שיש פה את המרחב לכל אחת ואחת לכתוב קצרצר שאלה או פוסט באיזה נושא שהיא מוצאת לנכון,(בדיוק בשביל זה נועד האתר…)והתפקיד שלנו במידה ומצאנו לנכון להגיב לפוסט זה פשוט להיות שם בשביל הכותבת-ולהגיב בהתאם,באידוד הערכה מילה טובה וכן בתוך כל זה לשלב את דעתינו האישית….מסכימה איתי ויקי!?ולשאר קוראות התגובה שלי , מה אתן חושבות על מה שכתבתי?מה דעתכן? ואיך אפשר שלא-לכותבת האלופההההה שלנווווווו!-יש לך כתיבה יפה(תמשיכי ככה…!!!!)ובקשר לתוכן-זה מאד לגיטימי להרגיש ככה….והמילה תסבוך או כל אחת איך שהיא קוראת לזה היא חלק מהחיים של כולנו….בסופו של יום,הרי כולנו תסבוך של משהי וכולנו מתסבכות בעצמינו…אז אם כולנו הרי באותו סירה אז בוא ניתן ידיים כולנוווו (המתוסבכות אלה שהן מרגישות תיסבוך של משהי ואלה שמבינות שהם גם וגם,וכן גם אלא שמרגישות שהפוסט הזה לא לעיניין…)ונמשיך להיות כאן באתר קצת אחת למען השנייה ולא חלילה אחרת,להביע את דעותינו בשלל צורות,והכיייי חשוווובבבבבב לפרגןןןןןןןן ואף ורקקקקק לפרגןןןןןןןןןןןןן בתגובות:)
אני ממש מסכימה עם ויקי, כמו שתוכלו לראות בתגובתי הראשונה.
ופרלין, אם נעטוף כל הזמן רק בצמר גפן מתקתק מדי של פרגונים ופידבקים – לא נגיע לשום מקום.
צריך לתת מקום גם לביקורת ולדעות שונות של אחרים.
אבל את צודקת בזה שצריך לדעת *איך* לתת את הביקורת. זה נכון.
וואו תשמעו אמאלה מה עשיתיייי סה"כ כתבתי פוסט!, אני סה"כ כתבתי איך אני מרגישה, כמו לכתוב ביומן, ושהיומן יגיב לי חחח..
אגב אני חיפשתי מלא את הכתבה הזאת, חשבתי שיעלו אותה במוצש אחד אבל מסתבר שלא, והייתי צריכה לחפש אותו.. אני באמת מבינה את כל הדאגה אבל תדענה שכל זה היה ונשאר בפוסט הזה, המורה לא יודעת כלוםםםם מבטיחה לכן, היא לא מרגישה כלום, חוץ מזה שזה עבר לי, וזה עובר לכולם, אני יודעת שזה לא טוב שזה קשר חריף, אבל הסבוך נשאר רק במחשבות שלי ופה בפוסט אז הכל טוב!!
אני לא לוקחת ללב אבל יש פה חלק שקצת יצאו מפרופורציה, נסו לחשוב חיובי, מי אמר שביקשתי ביקורת?? בת אחרת היתה נעלבת.. מותר לחשוב קצת (;
תודה על התגובות ושוב פעם ביקורת היא לא תמיד נחמדה, הימנעו מכך כל עוד לא ביקשו מכן תודה!!