אני יכולה להעלות שירים לקדושה?

אוקיי אז ככה, מגיל צעיר זה מציק לי. נכון שיש שירים עם מילים יהודיות ומנגינות גויות שכאילו גיירו אותן, כמובן שאין דבר כזה אבל לא ברור לי למה הרבי כן יכול לגייר שירים כמו מארש נפוליאון, שאמיל וכו'? אני יודעת שהוא צדיק וכו' שיכול לעשות את זה .אז למה אנחנו לא והוא כן? אשמח לתשובה מפורטת עם מקורות תודה רבה.

שלום לך יקרה,
שאלת שאלה מצוינת. כששאלה מלווה אותך זמן רב כל כך, זה באמת מציק, ואני מקווה שתצליחי לקבל כאן סוף סוף מענה.
שאלת בנושא הניגונים, תחום דק ועדין, ולכן גם מורכב. ואני חושבת שאי אפשר להגיע תכל'ס לתשובה בלי להבין טיפה להבין מה הכוח של נגינה.

ביטוי של הנפש
מוסיקה היא כלי, שמעביר תוכן, רגשות, מסרים. היא לא רק עוד סוג של ביטוי, כמו דיבור, או אמנות אחרת, המוסיקה היא כלי מאוד עדין, דק, מקום של עומק הנפש. המנגינה מגיעה ממקום מאוד פנימי אצל המלחין, ויכולה לגעת במקום מאוד פנימי ועמוק של המנגן או השומע.
*קצת על המקום החשוב של הנגינה ביהדות, ובחסידות (הדברים ודאי מוכרים… אבל הם הבסיס להבין את הגישה לניגונים שחוברו על ידי גויים או על ידי יהודים שאינם שומרי תומ"צ. אם ארוך לך, אפשר לדלג… 🙂
שירת הלויים ונגינתם ליוותה את עבודת הקודש בבית המקדש. בנביא אנחנו מוצאים שהניגון מביא להשראת נבואה ורוח הקודש (שמואל א' י) "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' (מלכים-ב ג, ט"ו), דוד אמר שירה ואז נחה עליו רוח הקודש (ספר הזהר פ' נח דף ס"ז).
בחסידות הנגינה היא כלי עיקרי שמסייע ליסודות החסידות – עבודת ה' מתוך שמחה ודבקות הנפש, עבודת התפילה בכיסופים לקב"ה – "הנה לכל ההבעות הנפשיות האלו יגיע החסיד בסיוע של הניגון".
אדמו"ר הזקן אמר "הלשון הוא קולמוס הלב והשיר הוא קולמוס הנפש".

הניגון מגלה כוחות פנימיים
כ"ק אדמו"ר הריי"ץ מסביר שהדיבור מבטא את המחשבות והרגשות, ביטוי למוח וללב. אבל לניגון יש כוח לגלות כוחות פנימיים יותר מכוחות השכל והרגש – המוח והלב. הניגון נוגע במהות הנפש עצמה. ויותר מזה – אותיות הדיבור הן בעצם "אותיות הירידה", כי יש כאן תהליך של הורדה ממקום נעלה למקום תחתון יותר, הדיבור מוריד את המחשבה והרגש הרוחניים, והם מתגשמים לתוך אותיות, לתוך אמירה גשמית. לעומת זאת, אותיות הנגינה הן "אותיות העלייה", המוסיקה לוקחת ומרוממת אותנו, יש כאן תהליך הפוך, של עלייה ממקום תחתון למקום גבוה ורוחני יותר. "ע"י אותיות הנגינה מתעלה האדם והרי הוא נמשך ברום המעלות של היכלי האור וגילוי נשמתו, וקווי אור אלה דוחים על כל פנים לשעה את כל הלא טוב הצבור בנפשו. כי אותיות הנגינה מעוררת בו, באדם, את הטוב הפנימי והנעלם, הזך והברור, אשר פועל התגברות הצורה על החומר" (מתוך הקדמה לספר הניגונים).

הרבי וחסידים מעלים לקדושה
ביחד עם זה, אנחנו מוצאים בנגינה החסידית את העניין של "להעלות לקדושה". יש אכן ניגונים שחוברו במקור על ידי גויים, והם עברו בירור, זיכוך, ועלו לקדושה. איך? לפעמים על ידי הרבי, כמו הניגונים שהזכרת, 'שאמיל', ומארש נפוליאון. אבל יש גם ניגונים רבים שמי שהעלה אותם לקדושה הם חסידים קדמונים. בספר הניגונים יש כמה וכמה ניגוני געגועים שנקראים גם "וואלאח" – אלה ניגונים שהגיעו מאנשי מדינת וואלאח (כנראה איפשהו ברחבי רוסיה ואוקראינה…) שהיו רועי צאן והדרת הטבע שהייתה נסוכה על פני רוחב השדות, ההרים, הנהרות והאגמים, הטביעה בהם נטייה לשירה רגשית, עם תנועות וסלסולים המביעים געגועי נפש.

חסידים עובדי ה' מדורות קודמים לקחו מוטיבים מתוך הניגונים המיוחדים האלה, שהגיעו מההשראה של הנוף הבראשיתי המדהים, עיבדו וזיככו אותם, העלו את הניצוצות הטובים שבהם, ויצרו ניגונים של געגועים ודבקות בה', ניגונים שפרצו בעת תפילת החסיד.*
מהשאלה שלך עולה תהייה שבאמת מציקה – מה קורה כאן, אפשר להעלות לקדושה, או לא? אם אפשר, ומסתבר שאפשר, אז מי אמר שאנחנו לא יכולים גם?

המתכון להעלאת ניגונים
לפני שעושים את ההבחנה מי יכול להעלות ניגון לקדושה ומי לא, צריך קודם להבין מה זה בעצם להעלות ניגון לקדושה.
את המושג של 'להעלות לקדושה' אנחנו מכירים מהתניא. אם ניקח למשל מאכל, יש שתי רמות: ברמה הבסיסית, קודם כל, יש לוודא שהמאכל כשר. זה עניין של הלכה, ואין כאן ספק – או שהמאכל כשר או שלא.
במידה והמאכל כשר, החסידות לוקחת אותנו עוד צעד, לרמה הבאה, ומלמדת אותנו שכשר זה לא מספיק. יש כאן עוד עבודה ובירור, האם האכילה תהיה שייכת לקדושה או לקליפה? תלוי. הכוח בידינו להעלות את האכילה לקדושה, כשנאכל במטרה להיות בריאים ובעלי כוח לעבודת ה'.
בניגון, זה בעצם אותו עיקרון, רק שהיישום יותר מורכב יותר.
חיפשתי מקורות, כמו שביקשת ? פתחתי ספרים, קראתי, בדקתי… בשום מקום לא מצאתי 'מתכון לגיור שירים'. הדרכה שמסבירה מהי אותה 'העלאה לקדושה', איך מבררים ניצוצות של ניגון שמגיע מהקליפה, איך מנטרלים אותו מהשפעות זרות וטמאות שנמצאות בו.
מדובר בדברים דקים, עדינים, רוחניים. כי "זה לעומת זה עשה אלוקים". כמו שבקדושה, יש לניגון כוח כל כך נעלה, כנגד זה, יש כוח נגדי של טומאה בניגונים שלעומת זה. ניגון שחובר על ידי גוי, או אדם שאינו שומר תורה ומצוות – אלו חוויות, תחושות ומסרים גנוזים בתוכו? מהם מאוויי נפש הפנימיים של המלחין, שהניגון מבטא, ומעביר לפנימיותו של השומע? אלו דברים שצריך להיות בעלי מדרגה כדי להכיר ולהבחין בהם.

מה שבטוח, שלהעלות ניגון לקדושה אין הכוונה לקחת שיר גויי או חילוני, ובמקום המילים המקוריות, להדביק עליו מילים של קדושה (זו יכולה להיות אפילו בעיה הלכתית. ראי כאן בקישור )
בטח את מכירה את ההבחנה החסידית בסוגי ניגונים –
"שלש דרגות בניגונים, ניגון מכוון, ניגון ממולא וניגון שוטה.
ניגון מכוון כיצד? – ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר, הרומז לעניין גבוה ונשגב ושכל תנועותיו מכוונות, כמו עשרת הניגונים של האדמו"ר הזקן ושל נשיאי חב"ד שלאחריו.
ניגון ממולא, זהו ניגון שגדולי החסידים התפללו בו. וניגון "שוטה" כמו הדס שוטה, שאינו אומר ולא כלום.
ניגון ממולא הוא איפוא זה, שספג לתוכו מאש וחום ההתלהבות של החסיד בעת תפלתו" (הקדמה לספר הניגונים)

באמת לא ראיתי שום מקור שאומר מי יכול ומי לא יכול. אבל כנראה מי שיכול להעלות לקדושה ניגון – הוא מי שמבין ברוחניות ובפנימיות של הניגון. מי שיש לו יכולת לחבר ניגונים מכוונים, כמו רבי, או לפחות יכולת לחבר ניגונים ממולאים, כמו חסידים גדולים, הוא זה שיכול להעלות לקדושה ניגון שמגיע ממקור זר, לא קדוש.

במקום שיש ספק – להחמיר
הנה תשובה של הרבי, שמראה עד כמה זה מורכב, ועד כמה צריך להיזהר בכך. "מענה לשאלה האם לעשות תקליט עם ניגונים על פסוקים בניגוני אומות העולם: צריכה להיות הוראת רב מאנ"ש שי', מורה הוראה ועסקן, האפשר וכדאי להכשירם. ספיקו לחומרא. (לקוטי שיחות כד בהוספות, עמ' 429). הרבי לא שולל, אבל מפנה לרב מורה הוראה ועסקן. ויש כאן שתי שאלות – האם אפשר, וגם אם כן, והדבר מותר ואפשרי, האם כדאי. ואם נשאר ספק, הרבי אומר להחמיר…
אז האם אנחנו יכולים/ לא יכולים להעלות לקדושה? אני מרגישה שאיכשהו זה נשאר בספק, משהו לא פתור עד הסוף. וכאן הרבי אומר לנו במפורש – עם הספק הזה צריך ללכת לחומרא, להחמיר, ולא להקל ראש בעניין. מה דעתך?

תודה לך על השאלה! בזכותך למדתי, והתחדדו לי דברים שלא היו באמת ברורים מספיק. מקווה שתקבלי מענה לשאלה שלך. ושנזכה להשתמש בכלי המדהים הזה, של הנגינה והמוסיקה, באופן שיעשה לנו, לנפש שלנו, טוב באמת…

איתך בדרך, דבי

editor@shutafotbaderech.co.il