קוטף פרחים לשדה שבשמיים//סיפור

newEmotionIcon_24
סתיו

חריקה קלה והם על הקרקע.
ארץ ישראל.
הם הורידו את הדר בגסות מן המטוס, חמישה שוטרים בכל צד בעוד שניים תופסים את כתפיו, הוא פסע לאט, אזיקי השרשרת שעל רגליו לא נתנו לו לעשות יותר מרבע צעד כל פעם.
אדם מוכר עד כאב נעמד מולו.
גד.
גד שגיא.
ראש המוסד בכבודו ובעצמו.
הכל עצר. העננים עצרו מתנועתם, שדה התעופה השוקק חיים עצר לרגע מפעולתו הבלתי פוסקת. רגע של שבירה.
"למה?!" כל הזעם שבעולם היה בעיניו של האיש,
הדר הוריד את ראשו,
"למה הדר?!"
הדר הרים את עיניו ולחש בקול בטוח, "זה הבן שלי גד, תבין גם אותי!"
אפילו דמעה לא הייתה בעייני האנשים הקשוחים שראו לא דבר אחד ולא שניים בחייהן, רק כעס ואכזבה.
קולו של גד היה מלא כאב. "אבל היית מחכה לאישור! לסיוע! הכנסת את מדינת ישראל במו ידיך לשערורייה עולמית!"
"המדינה תסתדר!!!" הוא שאג, "האישור היה טכני בלבד ובאותו זמן הבן שלי היה בצרות!!!"
גד הסתובב בלי אומר מילה ונכנס אל הניידת האזרחית,
"בוא". קולו של השוטר היה צעיר משציפה, הוא לא השמיע את קולו מאז שתפס אותו, כמין כורת ברית שתיקה.
הם התקדמו כמה צעדים כשלפתע נעצר הדר באחת.
מה זה?!
חבורת ערבים צדה את עיניו, הם מתנהגים מוזר…
די כבר! לחש לו קול, אתה סתם חשדן כרוני!
לא נכון! התנגד קול אחר, הם מתכננים משהו, ממתי לאזרחים ערבים פשוטים יש כאלה אקדחים משוכללים? הוא עצר על עומדו, "אל תעצור!" האקדח לחץ על צלעותיו, הוא לא המשיך, להפך, הוא הסתובב אל השוטר באחת, השוטר לעומתו דרך את האקדח אוטומטית כמעט,
"תרגיע! אני כבול! פשוט…אתה רואה את אלה?" הוא החווה בגופו על הערבים, "זה נראה שהם מתכננים משהו". הוא היה נשמע מגוחך גם לו עצמו.
"מ'שתגיד". פלט השוטר המשועמם ודחף את הדר,
"תזכור שאמרתי! אתה רוצה שביעי באוקטובר שתיים?!"
"מ'שתגיד". חזר השוטר על משפטו הנצחי, הם התקדמו עוד צעד.
עשן.
אבק שרפה.
יריות.
דם.
"הצילו!!!!!!!"
צרחות מחרישות אוזניים, "אייי!!!" השוטר שלידו קרס על הרצפה, הוא כרע לידו ומדד דופק,
אין.
הוא נטל את אקדחו של השוטר וירה בשרשרת שכבלה את רגליו, הקליע שרט מעט את רגלו, הוא חנק זעקת כאב מבין שיניו החשוקות.
הדר רץ מאחורי רכב טיוטה הפוך, הוא שיקלל את הנתונים במהירות,
שישה מחבלים.
עשרה שוטרים.
תשע.
שש.
שלוש!
הוא ועוד שלוש! השאר מתים או בדרך… איך זה קרה?!
הוא ירה בראשו של המחבל במדויק. פחות אחד. הוא חזר על כך עוד פעמיים, זעקות הכאב של המחבלים נבלעו ברעש הצעקות.
שני מחבלים ושני שוטרים. ואין לו מושג איפה הם.
מצב מעולה ממש.
חפץ קר התהדק על גבו, "קום". לחש קול ארסי, "לאט". קולו של המחבל היה מלא בשנאה יוקדת ותאוות נקם. אקדחו השתוקק לירי.
הדר תר בעיניו לעזרה, השרשרת!! השרשרת שכבלה את רגליו הייתה במרחק פסיעה ממנו, הוא קטף אותו בזהירות בעודו מתרומם,
"יופ—" הדר הסתובב במהירות וחנק את המחבל בעזרת השרשרת, מביט בחיוך מה בגוף שנוחת על הרצפה לצידו בחבטה חלשה.
עוד אחד וסיימנו.
ראשו של המחבל הציץ בקרבת מקום.
הדר ירה.
שקט שרר בשדה התעופה.
שקט מוות.
מלאך המוות מטייל לו להנאתו בין גופות פצועות כביתו שלו,
קוטף פרחים לשדה שבשמיים.

* * *

"אז יש בנינו הבנה?"
גד הושיט את ידו ללחיצה וזו נשארה מושטת באוויר,
המזגן בחדרו של הרמסד פעל במלוא עוצמתו, "אתה תקבל חנינה בתנאי שתשתוק על כך שהזהרת אותו ולא הקשבנו".
הדר התלבט.
"תקשיב", קולו של גד רוכך מעט, "נכון, אם תספר אנחנו בהחלט נהיה בבעיה רצינית, אבל תסמוך עלינו שנצליח להתמודד. אתה בניגוד עלינו תכנס לכלא עד סוף חייך, אני מניח שיש לך עוד חלומות להגשים נכון?"
הדר התרומם. תמונותיהם של ילדיו מרצדים במהומהם מול עיניו. "אני אשתוק".
הוא יצא מן החדר לאוויר הפתוח, שערותיו מתבדרות ברוח וראשו מלא במחשבות,
לפעמים, אתה תראה דברים מקוממים ולא תוכל לעשות נגדם כלום ואנשים רעים שלא יבואו על עונשם. אבל אתה לא שופט כל הארץ. אתה לא

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
קורים ניסים/סיפור חנוכה קצר (2)
icon_20

סתיו

רבקי יושבת מחוץ לחדר הקטן, גופה מתנענע על ספר תהילים יבש. הלב שלה צורח, בוכה-...
אבא תודה 😘 #עוד יותר טוב#
new-emotion-icons_57

פרגית

מכירות את הרגעים האלו, שאתם מרגישות יותר מתמיד איך ד' קרוב! הוא זה נותן הכל, ...
לפרוק, ולפרוק ולפרוק.
newEmotionIcon_21

חסרת כוחות:(

תמיד יש את המשפטים שחוזרים עליהם כל החיים. מאז שאנחנו קטנים ועד עכשיו. אל תשמ...
קורים ניסים/סיפור חנוכה קצר
58

סתיו

"אנחנו רק רצינו ללכת למסיבת חנוכה…" היא לוחשת שטופת דמעות לחל...
פעם שניה..
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_20

.

חנוכיה ריקה עומדת בויטרינה פעם שניה פחות ילד לדמי חנוכה פעם שניה שבוע של אור,...
ניתוח שירים/5
icon_66

סטיקר✌️

כולם גדלנו על שיר הנדנה עם הפזמון החביב נד נד. ילדים, תינוקות וזאטוטים עלו וי...
כל הדברים היפים.
newEmotionIcon_33

אלי

כל הדברים היפים יחכו. כל הפרחים, הדשא, הקשת בענן, הספסל, עץ המנגו, הזקן הנחמד...
כנסו פשוט
newEmotionIcon_21

.

היי האמת קצת מביך לי לכתוב אבל פשוט חייבת להעלות לזה מודעות. יש לי כמה בנות ב...
פוסטים חדשים
בואי לעשות טובה!!! ענקיתתתתת!!! כנסיי👈
icon_66

##אנונימית

את גרה באותו עיר של התיכון שלך? יש לך חברות שגרות מחוץ לעיר? הם הכי רוצות שבע...
66

עֲיֵפָה בַּנָּשִׁים

אמרתי שאני לא מרגישה טוב, והם עטפו אותי במילים רכות – חום, צינון, עונות חולפו...
לשבור את המחיצות (מסיכות:)
icon_20

נחלה

יש לנו מסכות. לי, לך, לכולנו בעצם. לפעמים אנחנו לא שמים לב אליה, למסכה. אבל ה...
יֹרְדָה מַיִם
167192212963a781d1c8e57

אני.

איך בהית בים שלוליות שחסרו מעיניי לטובת טפטוף כרוני הצמדת אף וזגוגית כמו ילד...
זה דפוק כל כך
6

מאטי

אף אחד לא חייב לי כלום. אז למה אני בוכה.
דמיון 💭
newEmotionIcon_24

שפן ניסיונות 🐇

מי יגלה לאדם. כי כל הדברים הגדולים. העוצרים אותו מלהתקדם בחייו. הם בעצם רק דמ...
אומנות, או נמות?
פרח

סופה שקטה

*תתעלמו מהכותרת ההזויה* מי כאן אוהבת ציור אומנות? בא לכן שנעשה פינת השראה?
תיק מקסיקו. קראת?
68

בּוֹקְרֶפּוֹרְטֵרִית מיואשת:)

היי כולם! איך עובר עליכן החנוכה? אז ככה, עליי הוא עובר ממש בנעימים חוץ מהעובד...

15 תגובות

  1. הופ! סתיו את כישרונית ברמותתת
    את כתבת ברמה גבוהה! כ"כ נהניתי יאללה אלופה מחכות לראות אותך עוד באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות