יום כיפור

יום הכיפורים תשל"ד
יום הדין
מי יחיה ומי ימות
מי בחרב ומי באש
כולם לבושים לבן
נדמים כמלאכים
לא מנבאים את העתיד
מתנועעים לקצב התפילה
מכוונים ליבם לאביהם שבשמיים
התפילה נמשכת
אך נקטעת באחת
מלחמת יום כיפור בפתח
מכל רחבי המדינה
נקראו אל הדגל אנשי המילואים
להילחם על הארץ, ועל תושביה
למסור את הנפש
התוצאה עגומה,
מאות הרוגים
מאות פצועים
מאות יתומים
מאות אלמנות
מאות חורבות
והלב בוכה,שבור
מנסה לאחות את הקרעים, השברים, הרסיסים
בדמעות אין קץ על האסון
בתחינה לסוף אחר, טוב

יום הכיפורים תשפ"ד
חמישים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים
יום הדין
מי יחיה ומי ימות
מי באש ומי בחרב
כולם לבושי לבן
נדמים כמלאכים
לא מנבאים את העתיד
מתנועעים לקצב התפילה
מכוונים ליבם לאביהם שבשמיים
התפילה נמשכת
נמשכת, ונגרמת
אף מלחמה אינה בפתח
מכל רחבי המדינה
לא נקראו אל הדגל אף איש מילואים
להילחם על הארץ ועל תושביה
למסור את הנפש
אין הרוגים
אין פצועים
אין יתומים
אין אלמנות
אין חורבות
הלב שמח, מאושר
מנסה לאחות את הקרעים, השברים, הרסיסים
של מחלמת אחים
בדמעות אין קץ על קבלת הסליחה
בתחינה לסוף טוב

יום הכיפורים תשפ"ה
יום הדין
מי יחיה ומי ימות
מי באש ומי בחרב
כולם לבושי לבן
נדמים כמלאכים
לא מנבאים את העתיד
מתנועעים לקצב התפילה
מכוונים ליבם לאביהם שבשמיים
התפילה נמשכת
נמשכת ו..?
המלחמה בעיצומה
מכל רחבי המדינה
נקראו אל הדגל אנשים המילואים
רק שנה אחת קודם
להילחם על הארץ ועל תושביה
אלפי הרוגים
אלפי פצועים
אלפי יתומים
אלפי אלמנות
אלפי חורבות
הלב עצוב ושבור
מנסה לאחות את הקרעים, השברים, הרסיסים
של יגון וחורבן, על מלחמת אחים ועל מלחמת חורמה, תקומה
בדמעות אין קץ מבכה על השנה החולפת
ועל העתיד הלוט בערפל
מתחננים ללופ אחר, טוב