"קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי….פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה…"- ירדנו מהגדולה שלנו, איך אפשר לפתוח לו עכשיו? "רחצתי את רגלי איככה אטנפם…"- התקדמנו. קרבנות זה פרימיטיבי. למה לחזור לימי הביניים? עכשיו התפילה במקום קרבנות. למה צריך בית מקדש? "קמתי אני לפתוח לדודי… פתחתי אני לדודי… ביקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני, מצאוני השומרים, הכוני פצעוני… אם תמצאו את דודי מה תגידו לו- שחולת אהבה אני"
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
ואווו
איזה יפה
זה כאילו בלוג?
אבל בסוף הוא יחזור.
זרועותיו פרושות לרווחה, אוספות אהובה קטנה ושבירה. רק נתתי לך עוד קצת להתגעגע, עוד קצת לחכות. עוד קצת לאהוב אותי, לפני שאחזור. לפני שנגדל.