יש לי אחות גדולה עם פגיעה מוחית, ובמקום הקודם שהייתי בו כולן ידעו על זה.
עברתי מקום, והחלטתי לא לספר עליה לאף אחת כדי שלא ירחמו עליי כמו פעם, רציתי להיות רגילה ולהתחיל מחדש.
הבעיה שאחותי הגדולה השנייה עוד מעט כנראה תתחתן, ויש לי שתי חברות ממש טובות שאני חייבת להזמין אותן לחתונה, ואז הן תשאלנה איפה האחות הראשונה שלי, ואז מה אני אעשה???
הבעיה היא שאני מכירה אותן טוב, ואם אני אספר להן את זה הן ממש ממש יכעסו שלא אמרתי כלום קודם, במיוחד שהן שאלו אותי כל מיני שאלות עליה והתחמקתי כל פעם.
הסוד הזה יושב עליי כבר שנתיים ומשהו, וחוץ מזה שאני לא רוצה שהיחס שלהם כלפיי ישתנה אחרי שהן ידעו, אני ממש מפחדת מהכעס שלהן, במיוחד שיש לנו עוד כמה שנים טובות ללמוד ביחד, ואין לי איך לברוח מהן.
אני ממש צריכה עזרה.
בבקשה תגיבו מה לדעתכן כדאי לי לעשות.
תודה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
כנות כנות כנות
ואין להם מה לכעוס עלייך.
תגידי להם שהיה לך קשה לספר, זאת האמת, נכון?! אין סיבה שהם יכעסו.
זה בהחלט בחירה שלך מה לספר מתוך הבית.
בהצלחה עלמה אמיצה!!!!
אני קוראת ורוצה להגיב,
אבל אין לי כבר מה.
את מדוייקת.
בהצלחה מהממת!
מדמיינת שזה קורה לי עם חברה, לא כ"כ מצליחה לדמיין, אבל אם בכל אופן, כעס זה הדבר האחרון שהיה שם. נראלי הערכה, אהבה, הלם, שמחה על השיתוף.
קשה מאוד לחיות בהסתרה. איך הצלחת עד היום??
הייתי שמחה שתחזרי לספר מה איתך ואיך היה.
יואו, זה קשה ממש להסתיר משהו מחברות ואחר כך נוצר מצב שבו את חייבת איכשהו לספר להן ואת לא יודעת איך..
מציעה לך לדבר עם כל אחת מהן בפרטי, או שתיהן ביחד, מה שנוח לך ותבחרי אחת מהסיטואציות הבאות:
(מקדימה ואומרת שיצא לי לנסות כל אחת מהאפשרויות, שתיהן הלכו טוב..)
1. דברי איתן פנים אל פנים, או בטלפון, שרק אתן תהיו שם. ותגידי שאת רוצה לספר להן משהו שלא סיפרת עד עכשיו כי פחדת מהתגובה, או כי התביישת, תבואי בגישה כנה ותספרי, מבטיחה לך שלא יכעסו עליך…
2. תשלחי להן הודעה (ממליצה לך במייל, אם יוצא לכן להתכתב במייל, כי באיזשהו מקום, זה יותר נעים מהוואצפ או סמס…) ותכתבי להן. שוב, תהי הכי כנה שיש, תבואי בגישה מתנצלת, תכתבי שהתביישת לספר ואין סיבה שיכעסו עליך…
בקיצור, בהצלחה!!!
תעדכני מה קורה ואיך היה…
(כמובן אם תרצי לספר…)
חמודה, חברות שלך לא צריכות לדעת עליך כל דבר
מותר שיהיה לך דברים אישיים שלך,
אם את רוצה לספר, ספרי- בלי לפחד, לא חושבת שזה קשור לכעס…
ואת גם עכשיו לא חייבת לספר, מותר לך להגיד שלא בלאך לומר וזה אישי…
ותדעי שאת אחלה ילדה גם אם אחותך ככה או ככה- את זאת את והיא זאת היא (אומרת גם בכללי על קשיים אחרים של אחים…)
מקווה שיעזור לך משהו
זאת דעתי, תצליחי!
להסתיר זה הדבר הכי מכביד על הלב
אולי כשתספרי להן הן כל כך יכבדו ויעריכו
ואולי לפעמים יהיו לעזרה
אני מאוד ממליצה לספר
ותגידי שקצת התביישת
הן יבינו!
וואי נשמה
דבר ראשון כואב לי לשמוע על מה שעובר עליך
דבר שני לדעתי ההערכה של חברותיך כלפייך לא תפחת אם הם ידעו שיש לך אחות עם פגיעה מוחית..
את לא צריכה להתבייש בזה, לא עשית שום דבר רע.
אולי בהתחלה הם קצת יובכו, אבל תיראי שזה יחליק ויעבור, זה לא מרכיב חשוב בחיים שלהם כמ בחיים שלך..
בהצלחה 😉😉
טוב, סליחה מראש שאין לי עצה, אני פשוט לא מבינה איך הכעס קשור כאן.
על מה הן כועסות? שלא סיפרת?
את יכולה להגיד בדיוק הפוך, הן כן היו מספרות אם היו במקומך?
לא בטוח. ספק גדול.
ואפשר להבין את זה שלא סיפרת, אגב.
את יכולה להגיד "לא היה לי נעים לספר לכן, ועדיין קשה לי לדבר על זה".
אם הן חברות טובות הן יבינו.
בהצלחה❤️
תודה רבה לכל הבנות היקרות שהגיבו.
נתתן לי כל כך הרבה כח.
אני בהחלט אשתמש בעצות שלכן ואתפלל להצלחה וסייתא דשמייא.
אוהבת אתכן!!🥰