הבוחר בנביאים טובים /44

איוב.

אני מקווה שעם הכותרת הזו יותר בנות יכנסו.
סתם. סתם צוחקת.

טוב,
היום נדבר קצת על הדמות המעניינת הזו.

קודם כל קצת סדר.
אז איוב היה יועץ של פרעה. כאן פוגשים אותו בפעם הראשונה.
פרעה חולם חלום. (נראלי היה משו לפרעונים עם חלומות…)
בחלום הוא רואה טלה קטנטן מונח על מאזניים.
בכף השניה מונחת כל מצרים.
והמאזניים. נוטים לצד הטלה.
פרעה קורא לשלושת יועציו.
בלעם. יתרו. ואיוב.
בלעם מסביר לפרעה שהטלה זה ילד שיוולד לעם ישראל ויהרוס את מצרים עד היסוד. הוא מציע לגזור להשליך את כל הבנים ליאור.
יתרו לעומתו אומר לפרעה שלא יעשה את הגזרה הנוראה.
ואיוב. שותק.

בלעם קיבל את עונשו שנים אחר כך.
יתרו קיבל את שכרו.
ואיוב. נידון ביסורים.

שנים עוברות ועדיין איוב במצרים.
מכת ברד.
משה מזהיר שמי שרוצה להינצל יכניס את כל עבדיו ורכושו לביתו. מה שיהיה מחוץ לבית. יכחד.
איוב מאמין לו. הוא מכניס את כל העובדים והבהמות.
ומזה, חז"ל אומרים, הוא התעשר מאוד.
כנראה, איוב היה מהבודדים שנשארה טיפת הגיון במוחם. למרות כל המכות.

איוב עוזב את מצרים.
עם שבעה בנים ושלוש בנות.
הוא מגיע לארץ עוץ.
חרן, טורקיה של ימינו.
שם הוא מתאקלם מהר מאוד והופך לאחד מעשירי הארץ.
ועדיין ביתו פתוח.

והוא מוכר כאיש חסד אדיר.
אלמנות ויתומים רואים בו מגן.

שלוש שנים איוב בארץ עוץ.

ואז…….
ראש השנה מגיע.
וַיְהִי הַיּוֹם–וַיָּבֹאוּ בְּנֵי האלוקים, לְהִתְיַצֵּב עַל ה', וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, מֵאַיִן תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה', וַיֹּאמַר, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב:  כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אלוקים וְסָר מֵרָע.

השטן עונה הרי איוב איש עשיר בעל משפחה ויש לו בקיצור אחלה של חיים. למה שלא יהיה אדם טוב?
אבל, אם ה' יקח לו את זה… אז….
וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ–רַק אֵלָיו, אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ.

והשטן, יודע את מלאכתו נאמנה.
כל הרכוש הרב כלה. הבקר נחטפו על ידי חיילי שבא. הצאן נשרפו. הגמלים נלקחו על ידי חיל כשדים.
והנורא מכל. הבית שבו היו כל ילדיו קרס בפתאומיות. איש לא נותר חי.
וַיָּקָם אִיּוֹב וַיִּקְרַע אֶת מְעִלוֹ, וַיָּגָז אֶת רֹאשׁוֹ; וַיִּפֹּל אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ

בצער אדיר הוא קורא: ה' נָתַן, וה' לָקָח; יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ.
בְּכָל זֹאת, לֹא חָטָא אִיּוֹב!

וַיְהִי הַיּוֹם–וַיָּבֹאוּ בְּנֵי האלוקים, לְהִתְיַצֵּב עַל ה', וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל ה'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, אֵי מִזֶּה תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה', וַיֹּאמַר, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב:  כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אלוקים וְסָר מֵרָע. וְעֹדֶנּוּ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ, וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם.

והשטן עונה: עוֹר בְּעַד עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ–יִתֵּן, בְּעַד נַפְשׁוֹ. הוא עוד חי. בזה הוא מתנחם.
אוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ, וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן, הִנּוֹ בְיָדֶךָ:  אַךְ, אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר.

והשטן, יודע את מלאכתו נאמנה.
ואיוב מקבל שחין.
חז"ל מתארים ולא נכנס למה שהם מתארים…. איוב סבל נוראות.

וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ?

והוא עונה לה: גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת האלוקים, וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?

לאיוב היו שלושה חברים: אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי
הם באים לאיוב. לנחם אותו.
וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק וְלֹא הִכִּירֻהוּ, וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ; וַיִּקְרְעוּ אִישׁ מְעִלוֹ, וַיִּזְרְקוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם הַשָּׁמָיְמָה. וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ, שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת; וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו, דָּבָר–כִּי רָאוּ, כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד.

וכאן בעצם מתחיל הפאנצ' של ספר איוב. עד עכשיו זה היה פרקים א' ב' מתוך מ"ב פרקים.

איוב מקלל את יום לידתו. אגב, זוכרות מי עוד עשה את זה?
שלושת הרעים מנסים לנחם את איוב.
מנסים לומר לו שאולי הצרות באים לכפר על עונש.
אולי הם באים לכפר על משו במזיד או בשוגג. אולי על מעשה שלא נחשב חטא לאדם רגיל.
איוב דוחה את טענתם.
בספר שלם של 42 פרקים הם מנסים להבין ביחד למה קיימים ייסורים?
ולמה, הם ניתנים גם על אנשים טובים.
או יותר ברור, למה צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו???
(נ.ב. אני יודעת את הפירוש של התניא על התארים האלו מהגמרא… אבל יש גם את הפירוש הפשוט.)
הויכוח הארוך מפרק ג' עד פרק ל"ב לא מסתיים בצדקת שום צד.
איוב טוען שהוא צדיק ואילו הייסורים המגיעים עליו הם מקרי טבע.
חבריו טוענים שאלוקים תמיד משגיח ויש סיבה לייסורים וכנראה זה איזשהו חטא נסתר..

בפרק ל"ב מופיעה דמות חדשה: אֱלִיהוּא בֶן-בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמִּשְׁפַּחַת-רָם.
דמותו שלו גם שנויה במחלוקת אם היה יהודי או לא.

אֱלִיהוּא המתין עד שיסתיים הויכוח בין החברים. הוא לא התפרץ לדבריהם כי הוא היה צעיר מהם.

אבל כשראה שהמתווכחים נשארו ללא מילים. הוא פתח את פיו.
בשישה פרקים מסביר  אֱלִיהוּא את אמונתו.
לא, זה לא שהטבע הוא השולט.
אלוקים, הוא השולט היחיד.
ולאדם אין יכולת להבין את מעשיו.
אֱלִיהוּא מתאר את הניסים, הגלויים ושאינם.  את החושך והאור. עֹשֶׂה גְדֹלוֹת, וְלֹא נֵדָע.

ואז, איוב מקבל נבואה.
וַיַּעַן ה'  אֶת-אִיּוֹב….
אֱזָר-נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ; וְאֶשְׁאָלְךָ, וְהוֹדִיעֵנִי.

אֵיפֹה הָיִיתָ, בְּיָסְדִי-אָרֶץ; הַגֵּד, אִם-יָדַעְתָּ בִינָה. הנברא אינו יכול להבין את מעשי הבורא.

הטבע מפורט בפרקים הבאים,
הגשם והשלג. הנשרים והעופות. מהנמלים ועד גרמי השמים.
זה לא קורה לבד.
ה' משגיח על כל דבר.
ובידו משפט בין רשעים לצדיקים.

איוב משיב: הֵן קַלֹּתִי, מָה אֲשִׁיבֶךָּ; יָדִי, שַׂמְתִּי לְמוֹ-פִי.
אבל בכל זאת,
מדוע רע לצדיק וטוב לרשע???

וה' עונה לו, מהו צדיק.
צדיק לא כי הוא עושה מעשים טובים.
אלא כי הוא, לא הוא.
הצדיק ביטל את עצמו, ואור ה' הוא המאיר ממנו.
אֵת-כָּל-גָּבֹהַּ יִרְאֶה; הוּא, מֶלֶךְ עַל-כָּל-בְּנֵי-שָׁחַץ.

הצדיק נושא עליו את כל דורו.
מחזירם לכור מחצבתם.

וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת- ה' וַיֹּאמַר.

עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר.

איוב, מקבל את הדברים.
המלבי"ם מסביר כי עצם הנבואה גרמה לאיוב לקבל את הדברים כי איוב חווה בנבואה טוב אלוקי.
וזה גרם לו להבין שהוא לא מבין. אבל טוב אלוקי אינסופי קיים.

ורגעעעעע
כאן לא נגמר הסיפור
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי, חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ–כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכוֹנָה,

שלושת רעי איוב שהרשיעו את איוב  הוצרכו להעלות עולות, לבקש סליחה מאיוב ולבקש ממנו להתפלל לה' שיסלח לחבריו.

וה' בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב–מֵרֵאשִׁתוֹ…. וַיִּרְאֶה, אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָנָיו–אַרְבָּעָה, דֹּרוֹת. וַיָּמָת אִיּוֹב, זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים.