כנגד 4 בנות

על 4 בנות יספר הפוסט; גילה, רינה, דיצה וחדווה.

וכולן נכנסו השבוע לכיתה חדשה בתיכון חדש והיו צריכות להתברג (מחדש, כמובן).

לא ארכו הדקות וכבר יכולתי לזהות איזו אסטרטגיה בחרה כל אחת מהן כדי להתברג בחברה (מי אני? הזבוב על הקיר, שכחתי לציין).

גילה הלכה על כל הקופה, היא השתתפה בכל דיון, סיפרה על עצמה, על משפחתה, הביעה דיעות, זרקה בדיחות ובאופן כללי אין בת בכיתה שלא יודעת כרגע את השם שלה ובמה אבא שלה עוסק.

רינה בחרה בסגנון אישי. היא עשתה סבב בין כל הבנות שהיא לא מכירה עדיין, אמרה שלום בחביבות, הציגה את עצמה ושאלה שאלות כמו: אז איפה את גרה? ורגע, אהבה ורעות למדו איתך בכיתה גם כן? אני מכירה אותן מהקעמפ… היא הספיקה שלושת רבעי כיתה ומחר תמשיך את השאר. היא כבר יודעת מי הבנות שמוצאות חן בעיניה ובשלב הבא תנסה להתקרב אליהן יותר.

דיצה היתה קצת בהלם מכל הדברים החדשים ומכל הדיבורים המרשרשים. היא גם לא התחברה לצבעים שהמחנכת לובשת וגם לא לקול שלה. באותו רגע היא החליטה לא לעשות כלום כי אין לדעת מה עוד לא ימצא חן בעיניה. וככה ישבה לה בשקט ונשמה נשימות עמוקות (עד שרינה באה לשאול אותה איפה היא גרה ואם היא מכירה את שלומית ואחווה שהיו איתה בקעמפ). היום היא כבר סומנה בתור "השקטה" ונראה כבר מה יהיה בהמשך.

וחדווה, היא היתה רגועה והסתובבה לכל מקום שלובת זרוע עם חביבה. שתיהן הבטיחו זו לזו בהבטחה שאין להפר, שהן יעברו את זה יחד. הן יושבות יחד, מדברות אחת עם השניה, נשענות זו על זו ברגעי מבוכה, מצחקקות על המשקפיים של המנהלת וגם עונות לרינה ביחד ובאותו הקצב שהן "החברות הכי טובות".

כמובן שהיו בכיתה גם כמה "מושקות" וכמה "חניות" ו"שיינות" ודיקלה, ושוהם, ואסתי ומירי.

וגם להן היו אסטרטגיות מעניינות איך להיות בחברה.

אז אולי תשתפי אותנו, שותפית יקרה שהתחילה לימודים השבוע, לאיזה סגנון את הכי מתחברת? מה היו השיטות שלך השנה (או בשנים הקודמות) לקבוע לך מקום נוח בחברה הכיתתית שלך?

זה כל כך מעניין!