פרק 15

גחלים לוחשות /15 (פרק הסיום)

87
אודיה

עט פיילוט שחור רץ על פני שורות. מסכם הבדלים בין נפש אלוקית. בהמית.

מגדיר תאוות.

הקול של המורה מונוטוני. מעביר את החומר בצורה יבשה. בדרך כלל קשה לי להקשיב לה.

מסכמת מילים שמתפזרות באוויר. במוח מחשבות אחרות.

מחשבות אחרות גוררות עט להביע מילים.

הופכת מחברת, פותחת דף מלא שורות. לובן מבצבץ מבעד לקווים כחולים.

המעלה בפיילוט: הוא לא מגמגם. חורט אותיות במחברת, נעצר כשאני צריכה זמן לחשוב.

המעלה במצב הנוכחי: המורה בטוחה שאני מסכמת. אני לא. כותבת תמהיל רגשות. מוסיפה ניחוח של אש.

#

עוברת דף.

מגלה שיר שכתבתי פעם.

קוראת.

נותנת לזכרון לברוח. יוצרת אחד חדש.

מקדישה לעצמי.

ולך.

את

שקמת

ונפלת

אלפי פעמים

שהפנמת

ובלעת

אלפי כוכבים

שהיה

לך קשה

אבל לא

התייאשת

כן, את

את

שגירדת

כוחות

בעמל

ששרדת

עוד יום

לא נגמר

שחשבת

שכבר זהו

הגיע

הסוף

ובואו

נחזור כבר

לחוף

וקשה

לי מידי

ונמאס

כבר ודי

אבל לא.

כי

את

שעמלת

על כל רגע

התעקשת

להמשיך

כך ביזע

מגיע

לך

אות של

כבוד.

גאה בך,

רבקי

מאד.

 

 

####

סוף.

הכל התחיל בלי התחלה. בלי סוף.

בלי צורה מוגדרת.

הכל גם מסתיים ככה. כי לסיפור הזה אין סוף.

הוא ממשיך וקורה. וגם אחרי הגדרת גבולות, הצבת גדרות. עדיין יש יצר הרע, שמנסה בכל הכוח להפיל.

נפש בהמית מלאת תאוות.

זו התמודדות יום יומית. של לבחור בטוב. לזנוח רע.

כשלפעמים הרע אפילו לא נראה כך.

לסגת משטח אפור.

לא ליפול.

וגם אם נפלתי, יש לי את הכוח לקום.

##########

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
לה' הפתרונים
60
לפעמים אני עומדת בתור ארוך. יודעת שאני מאחרת אבל לא יכולה לעזוב. הלחץ מתקפל ב...
תווי מכחול /4
new-emotion-icons_36
פרק ד': אופיר הלכה, ועל אף שאין ילד נוסף היום שצריך לבקר בקליניקה, עדנה נותרת...
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /14
אז הבטחתי לכן משבוע שעבר המשך… אז קבלו את הפרק ששמו ק-מ-ד-! אני באופן א...
תווי מכחול /3
עט
פרק ג': גל עשוי מים כסופים מתנפץ על החוף, לרגלי זאטוטון שמביט עליהם בערגה. הח...
תווי מכחול /2
27
פרק ב': פה פעור. עולם שלם של צבעים וצללים רוקד מול עיניה של אופיר. גלים סוערי...
תווי מכחול /1
icon_set_3_37
פרק א': מריחות עדינות של צבע כחול, נטיפים של לבן. התמונה משמיעה צלילים דקים ב...
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /13
86
פרק קל"ד אז היום במזל טוב שתי אחיות של חברות שלי מתחתנות. ואני דווקא רוצ...
חלונות קופצים
icon_66
קורה מעט מאוד שאני מדפדפת באלבום התמונות של חיי בנחת. לא ההוא שבמצלמה, שם אני...
פוסטים חדשים
מי, מתי ולמה ממלכה במבחן
#3 עם מי מהדמויות היית מתחלפת? באיזו סיטואציה? למה?

רעואל

מה הכי אהבת?😇🤔🤔
נכון שתשתפי אותנו איזה פוסט/שיר/סיפור/דיון שעלה פה אי פעם הכי אהבת?🤩🤩 שלחי פה...

איכשהו חבדניקית

תעזרו לי למצוא משפט יפה על צניעות
אני רוצה להביא לבנות כרטיסייה עם קטע קצר על צניעות. אולי משהו שידבר על צניעות...

תהל

שנאה לא ברורה
מכירות את זה? שכל החיים רק חושבות וחושבות מה עליכם חושבים זה נורא וקצת לא נעי...

סושי כושי

מלאה בכל זה
מלאה בכל זה ומרגישה שנשארתי ריקה איך שהלב הזה פועם מתי תהיה לו תקנה על הכול, ...

הלוואי ולא

איך אפשר??
לעזוב לנסוע הרחק אחרי חודש ממלא לחזור לרגילות, לתפל מעולם מלא, שלם תשרי פ״ה מ...

תשרייי

מכובה ברחוב.
יכול להיות שאני חושבת יותר מדי? או שבאמת משהו לא בסדר לפעמים אני מרגישה שעדיף...

יודעת מנסיון

הישן והטוב
אני מתגעגעת לישן והטוב לשמחה ולצחוק להרגשות הטובות לתחושה הזאת של להרגיש בנוח...

עננית

27 תגובות

  1. וואי
    אני לא מאמינה שזה פרק סיוםם
    שתדעי שממש התחברתי לסיפור הזה, אהבתי ממש❤️
    וכמובן אשמח שתעלי עוד:)

  2. אודיההההה
    לאאאא זה לא ניגמררר
    אין עליך בעולםםם קראתי את הפרקים בעיקביות וחיכית בקוצר רוח לפרק הבא
    אינעליךךך
    יש לך כתיבה נדירה
    מחכה לבלוגים הבאים שלך 😍

  3. חחחח, ההתחלה, מה שכתבת, זה בדיוק אני, בשיעור פשוט לוקחת עט ודף וכותבת כל מה שיש לי בראש, זה הזמן שלי לסדר את המחשבות שלי, ולמורה כמובן זה לא מפריע, כי היא בטוחה שאני מסכמת..חחחח
    וואו! אודיה, רציתי לומר לך תודה רבה וישר כוח גדול על הסיפור! אולי לא תמיד הגבתי, אבל קראתי את כל הפרקים! את פשוט מדהימה!! שתדעי שבזכותך קיבלתי קבלה חשובה… ישר כוח!

  4. אמאלה מושלםםםםם
    השיר….
    כמה לך, איך הרגשתי שזה לי…
    את כותבת נדיר, לא מאמינה ש…זהו, זה נגמר…
    עקבתי אחרי הסיפור שלך באדיקות…
    ממש התחברתי אליו
    מחכה לעוד:))

  5. אודיהה
    מדהימה שאת!!
    קוראת כל פרק ופרק בשקיקה
    הכתיבה שלך מהממתתת~
    הדמויות נוגעות~
    והנושא וואו~
    את חייבת לנו עוד סיפור!!🤍

  6. סיפור מיוחד
    והסוף הזה… בכלל מיוחד.
    אוהבת ככה…

    תודה אודיה!
    ממש קראתי בקביעות.

    "…וגם אחרי הגדרת גבולות, הצבת גדרות. עדיין יש יצר הרע, שמנסה בכל הכוח להפיל."
    אני מתחילה לצטט
    ואז מבינה שזה לא ייגמר
    השורות האחרונות כ"כ מדוייקות לי.
    הלוואי שנצליח –
    "לבחור בטוב. לזנוח רע.
    לסגת משטח אפור."

  7. אז לרגל הסיום המרגש
    בא לי גם לכתוב תגובה:)

    אזז
    דבר ראשון- תודה.
    תודה לצוות האתר
    ולחני:)
    קצת שיגעתי אותכן מידי פעם;)
    תודה על במה, ועל מקום לבטא מילים.

    תודה לכל מי שהגיבה איי פעם, ונתנה לי מילים שלה.
    כל תגובה חיממה את ליבי.

    תודה לך, שין
    שהיית שם עוד לפני שהיה גרעין.
    נתת לי מילים ופידבק.

    אני לא יודעת אם משהו יקרא איי פעם את התגובה הזו, אז אני אמשיך;)

    אז תודה גם לך, המורה חני. את לא קוראת את זה וכנראה גם לא תקראי, ויכול להיות שלעולם לא תדעי עד כמה השפעת עלי, גם אחרי שכבר אין קשר.

    תודה גם לך, אבן דרך. 🙂

    תודה לך, חוט השני🙂

    תודה למנטוריות של חיי.

    נתתן לי המון.
    תודה עליכן.
    ❤️

    וכמובן
    תודה לה'. תודה לרבי.
    תודה על נסיונות
    ואתגרים שחישלו.
    תודה על פעמים שהצלחתי לקום.

    ואחרונה חביבה
    תודה לעצמי.
    כי בלעדיי כלום לא היה קורה😌

    (הייתי חייבת, נו. דיי.)

    זהו. היה לי כיף איתכם🫡
    ואולי עוד ניפגש:)

  8. את.
    הכל התחיל בלי התחלה. בלי סוף.
    מילי. רבקי. מילים.

    רוצה לומר לך תודה על הסיפור היפה הזה.
    על דרך.
    על שיתוף.

    אמנם לא הגבתי לך אף פעם, אין לי מושג למה,
    אבל קראתי, כל פרק, שוב.
    קראתי את התגובות, חיכיתי להן, אפילו.
    הסכמתי לעצמי להיות קצת קצת גאה בך, אםילו שאין לי קשר.

    זה סיפור חזק.
    ואת.
    💙.

    1. שין!
      .
      אני… לא ציפיתי.
      ובהחלט התרגשתי עכשיו.

      חשבתי שנעלמת מהרדאר לגמרי,
      לא ידעתי שקראת גם כאן.

      המילים שלך.. . ואת.
      תודה עלייך.

      ותודה שהיית חלק מהדרך❤️

  9. אודיה…
    אוף שהסיפור הזה נגמר…
    אוף שלא הייתי כאן יותר…
    (הוא נפל בדיוק על תקופה..😒
    משמים…)

    (אני…קראתי כל פרק..חיכיתי לו…התחברתי.)

    הסיפור הזה מיוחד.
    מיוחד בפשטות שלו,
    במילים,ביכולת שלהם לגעת.
    את כותבת כ”כ יפה.
    (יש לך עוד שם כאן?)

    לא מכירה עוד סיפורים שמדברים על הנושא הזה…
    הסיפור הזה עכשווי.
    אינטרנט-חבריות-אפור.
    אמת.
    ריק-לב-אהבה.
    במי מאיתנו זה לא נוגע?

    תודה עליו…
    תודה ששיתפת איתנו…
    תודה שהפכת שטחים אפורים למטושטשים פחות…

    (מרגישה שלא הצלחתי לכתוב מספיק–)

    1. נדירה.
      תודה על התגובה.
      (ואוף לי בשבילך.
      את.. בסדר, עכשיו?)

      תודה על מחמאות שהסמיקו אותי☺
      (כן, יש לי עוד הרבה שמות. הרבה זהויות:))

      תודה. תודה, נדירה.
      ❤.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *