מיכל בת שאול
היי
זוכרות את פרק 4? מוזמנות לדפדף לשם….
אז שוב שיחה ערה (שלוש לפנות בוקר…) עם הפיצול..
טוב
מיכלי
חני
נתחיל.
לפני זה אני חייבת לציין שעד רגע כתיבת השורות לא התכתב הפרק…
טוב. את מיכל אנחנו מוצאות בפעם הראשונה בתקופת טרום שידוכין נקרא לזה..
לבנתיים היא לא הכלה של דוד. דוד הוא ארוס לשעבר של אחותה מירב.
הרוס. לא ארוס…
אולי.
רוצה נתחיל מהתחלה?
יאלה.
כשגולית מכריז על דו קרב, מכריז שאול על פרס לגיבור. וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת-בִּתּוֹ יִתֶּן-לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו, יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל.
דוד מנצח את גולית, אבל את חלקו הוא לא מהר מקבל.
מירב, בתו הגדולה של שאול, ארוסתו, שוברת את השידוך.
היא מתחתנת עם עדריאל המחולתי.
בלי לקבל גט מארוסה…
אז אם במקרה רגיל יש בעיה, כאן יש שתי בעיות.
יש גם שבועה של האבא.
ומהר מאוד מיכל נכנסת לתפקיד.
בהתחלה דוד מהסס. הוא אומר שאין לו מה לתת כקידושין.
לכן שאול אומר לו להרוג מאה פלישתים.
שאול חשב שדוד ימות במלחמה הזו.
אבל דוד מפתיע.
למה מפתיע? הוא הרג 800 במכה.. אז 100 זה משחק…
טוב, אז עוד לא הכירו אותו.
דוד מגיע לפני המועד שנקבע שמאחוריו קרב עם 200 פלשתים שנותרו חללים אחרי המפגש איתו.
שאול חשב שמיכל תעזור לו נגד דוד והוא טעה. בגדול.
שאול מנסה להרוג את דוד.
דוד בורח לביתו.
שאול שולח שומרים לשמור שלא יצא מהבית ובבוקר להביאו.
בסוד נגלה. הוא ריחם על הבת שלו שלא תראה איך הורגים את בעלה.
למיכל נודע הדבר. והיא ממהרת להתייצב לימין בעלה.
השומרים כבר מחוץ לדלת.
היא מורידה את דוד בעד החלון.
והיא הולכת לערוך הצגה. לתת לבעלה זמן להתרחק מהמקום.
בבוקר השומרים דופקים ודורשים את דוד.
"מצטערת, הוא חולה לא מסוגל לקום." היא אומרת לשומרים.
השומרים חוזרים למלך שזועם.
"אז תביאו אותו עם המיטה!!"
כשהשומרים באים לשאת את המיטה הם מגלים שמיכל עבדה עליהם….
לא היה שם שום דוד ושום חולה.
היה שם חפצים מכוסים בשמיכה ושטיח של עור עיזים שיחשבו שזה שיער….
השומרים לוקחים את מיכל לשאול.
שאול המום. "למה שלחת את אויבי???"
ומיכל, פורצת בבכי ואומרת. "הוא שלף את החרב שלו ואמר שהוא יהרוג אותי אם לא אעשה מה שהוא מתכנן…."
ושאול. מקבל את התירוץ המומצא…
ההמשך פחות נעים.
כי דוד בורח משאול.
ושאול באיומים על חייה של מיכל מחייב אותו לשלוח לה גט.
אחרי שנים מיכל חוזרת לבעלה, כשהוא כבר מלך על יהודה.
בחברון נולד להם בן, יתרעם.
עכשיו מי שתבדוק בתנ"ך תגלה שאמא של יתרעם היא מישהי בשם עגלה.
אז כן.
"עגלה זו מיכל"
נעים להכיר.
טוב ולסיפור אחרון עם מיכל.
דוד מעלה את ארון הברית לירושלים.
במעמד מיוחד שבו הוא אוסף את כל השבטים.
ומעילים את הארון. וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר.
דוד, כאילו אינו נושא את כתר המלוכה על ראשו מתחיל לרקוד.
בשיא הלהט כמו שרק הוא ידע. וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל-עֹז לִפְנֵי ה'……
והתהלוכה מגיעה לירושלים.
וכל הנשים מציצות מהחלונות. המומות.
ממתי מלך רוקד ברחובות?
אחרי שהשמחה נגמרת, אחרי שדוד הספיק להעלות עולות ולברך את עם ישראל וגם לתת ללווים שיר חדש אותו אומרים כל בוקר . בַּיּוֹם הַהוּא אָז נָתַן דָּוִיד בָּרֹאשׁ לְהֹדוֹת לַיהוָה בְּיַד-אָסָף וְאֶחָיו. הוֹדוּ לה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו….
הוא חוזר הביתה. מאושר.
ואז מיכל יוצאת.
וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת-שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה-נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים…
כולם ראו אותך רוקד. כולם.
אבא שלי מעולם לא היה עושה ככה.
אתה מלך!
ודוד מישיר מבט ועונה. לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר-בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל-בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל-עַם ה' עַל-יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה'.
לפני מלך בשר ודם לא הייתי עושה ככה.
אבל לפני ה', וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי!
הפרק מסתיים בפסוק. וּלְמִיכַל בַּת-שָׁאוּל לֹא-הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ…
מיכל היתה צדקת ביותר, חז"ל אמרו עליה שהניחה תפילין.
וה' הקפיד עליה. מאותו יום עד יום מותה לא היו לה ילדים. ביום שילדה היא נפטרה. (כמו רחל אימנו..)
נסיים בציטוט מחז"ל.
"מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב;- זו מיכל!"
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
את מרתקת!
מאיפה את אוספת את כל הידע?
ובכלל את מגישה את זה בצורה שכיף לקרוא!
תודה שוהם
💜💜💜
ישששש
סוף סוף כתבת על עצמךךךךך
מהמםםםם
[את יודעת שלא הייתי צריכה לחזור לפרק ארבע כדי להזכר מזה הדו שיח? הפרק הזה היה מושלם על שאוללללל
את כותבת נדירררררר
זה מהמםםםםםםם
אין לי מילים…
ועדין יש לי מה להגיד… מה הבעיה שדוד שמח בשמחת ה'?
למה להגיד שזה לא בסדר?
זה יותר מיפה שבעיניו מול ה' כולם שוים, בנוסף הוא לא סתם רקד, הוא היה לבוש כמו הלווים באפוד בד כי הוא רצה גם להרגיש את מה שהם מרגישים…
יסולאל
עצמי??? כתבתי על מיכל…
תודה יסולאל, איזה מחמאות😊
מישהו אמר שזה לא בסדר?
זה פשוט היה משו מפתיע. מלך לא אמור לרקוד ברחובות…
ואם תרצי הוכחה הרמב"ם כותב "בא וראה עד כמה ביזה עצמו דוד על המצוות…" שמעת מותק, "ביזה"….
לגבי האפוד בד, יש כאלו שפירשו את זה כלבוש הלויים המשוררים, יש כאלו שפרשו את זה כלבוש הנביאים (להזכירך דוד נשא גם את התואר הזה…) ואילו בגמרא כתוב שלבש בגדי זהב פז (שזה הזהב הכי יקר.)
איזה פרק מושלם
אני לא תמיד מספיקה להגיב לך
אבל תדעי שאת חכמה בטרוף
ואיזה יופי זה לדעת כל כך הרבה מהתנך
אני מעריכה אנשים כאלה
וואו לב כחול איזה מחמאות. אני מסמיקה כאן.💙💙💙
תודה לך💕