כמה חיכו לו, לרגע הזה, שבו יגמר הצום, ושלושת השבועות וש"איכה" תשב בדד… כמה חיכו לרגע הזה, שיהיה אפשר לחזור לחיים הרגילים.. אבל.. אולי בגלל זה אנחנו כל שנה מחדש צמים בתשעה באב? חשבתן על זה פעם? נראה שלכולם יש את "בית המקדש" ואת החיים הרגילים.
תגידי, כמה פעמים ביום את חושבת על בית המקדש? כמה המקדש שזור לך בחיים? או שאת מסתפקת בלהקדיש את שלושת השבועות למחשבה על המקדש וזהו…?
אני כותבת והלב פשוט נשרף, לה' אין בית!! את שומעת??? לך אין בית!! כי בית המקדש זה לא רק של ה'!! זה גם שלנו!! נראה לך שסתם הלב שלך לא מוצא מנוחה להרבה זמן?? אז למה בית המקדש לא קשור לחיים הפרטיים שלך?? למה יש את "בית המקדש" ואת החיים הרגילים שלך??
נכון, אני יודעת. זה קשה מדי לחשוב על בית המקדש, זה לא מושג מוכר כל כך (ביננו, מה את יודעת עליו מעבר לחלק מהכלים שלו (יש לו יותר כלים ממזבח החיצון, כיור, מזבח הקטורת, מנורה, שולחן לחם הפנים וארון הברית), שהכהנים מקריבים בו קורבנות, הלווים שרים ומנגנים שם ושיש לו שפיצים למעלה? ידעת שיש לשפיצים האלה גם שם וקוראים להם "כלה עורב"?) אז גם קשה להתחבר אליו וכל שכן להתאבל עליו. אבל צריך, אז עושים…
אבל את יודעת מתי ה' יקום, ירחם ציון? מתי עת לחננה? מתי בא מועד? כשנרצה!! כשאנחנו נקום, נרצה את אבניה ונחונן את עפרה!! "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו"!!
אז יש לי בקשה ממך, את שקוראת.. תקדישי לעצמך זמן לחשוב על המקדש, שימי לך תזכורת קבועה כל יום "חשבת על בית המקדש היום?", תסמני לך בסידור קטעים על המקדש ועל ירושלים, תקני לך שמלה מיוחדת למשיח, ותלמדי על בית המקדש! (אם את מחפשת ספרים, יש במכון המקדש (הוא בדרך לכותל) וב"דברי שיר" בירושלים, או אפילו תלמדי משנה, מסכת תמיד, או מסכת מידות או רמב"ם ספר העבודה..)
תיכף אלול מגיע ה-זמן לחזור בתשובה, ואין תשובה גדולה יותר מלשוב הביתה, לבית המקדש.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
אשמח לתגובות..
ואוו, את מיוחדת.
לא כולם מצליחות לחשוב על זה.
אבל עוררת בי מחשבה.🥹💚
וואו
את כל כך צודקת!!
הצלחת לגעת בי עם הפוסט הזה.
כתבת נוגע ומהמם❤😍
בעז"ה שנזכה בקרוב!!!
את מרגשת, ונגעת כל כך עמוק עם האמת המושלמת שכתבת פה.
האמת שמחתי לראות פוסט כזה, אמיתי, שיש בו מעבר, משהו אמיתי עם תכלית ומסר…
תודה על זה.