בין טוב גלוי לטוב שלא נִראָה

על הכאב שבבחירה
בין הטוב הגלוי לטוב שלא נִראָה,
עוד יספרו אגדות
וישירו שירים.

כי הרי קל כל כך
להצביע על מה שנכון
ולהתאכזב כשלא,
לא מרגישים אתזה מבפנים.

הייתי מעדיפה
שלא תִהיה בכלל.
אם הכל גלוי וידוע מראש,
אז על מה אנחנו כואבים?

אולי כדי שבסוף היום,
נרגיש שקצת הצלחנו
להבדיל בין חושך לאור,
גם אם היינו עייפים.