היי
אז נמשיך מאיפה שעצרנו פעם קודמת..
בפוסט הקודם דברנו על כך שאם אנחנו רוצות למגר בעיה מהשורש .. אנחנו צריכות לעבוד שלב שלב.
צעד אחד צעד.
דברנו על זה שהשלב הראשון הוא : ה – ב – נ – ה.
להבין שאת מכורה.
וזה נשמע קשוח ותואר מידי כבד לנערה בגילאי העשרה שכולה מבלה כמה שעות על המחשב/פון.
אבל לא .
זה לא רק כמה שעות.
זה תופס לך את היום הרבה יותר ממה שאת משערת.
ולפעמים היום שלך סובב סביב מתי יגמר השיעור ואני אוכל לפתוח את הטלפון ולהתעדכן? או מתי האוטובוס כבר יבוא?! יש לי מה "לעשות" בבית .. אני לא משועממת.
חלקכן תשאלנה למה שמתי גרשיים ב"לעשות" – אז אני יסביר.
מישהי מכורה מרגישה עסוקה.
היא מרגישה שאין לה זמן.
לא כל כך דחוף לה לצאת עם חברות – אם היא מכורה למחשב נייד/נייח שממוקם בבית. – היא לא תרצה להפרד ממנו לכל כך הרבה זמן.
או שהיא לוקחת את המכשיר – הפון – ליציאה עם החברות. ומלא מהזמן היא תצטלם עם החברות – " שיהיה מזכרת".. – איזה מזכרת תשאר? שהצטלמתן 78 תמונות אבל לא דברתן דקה רציפה?
אבל בגדול היא יותר תזכור את הפון מאשר את היציאה עם החברות.
את חנוקה. את קבורה. את מכורה.
את מכורה למכשיר עם צג צבעוני ומזמין שכל העולם בתוכו.
ממבצעים בעלי אקספרס – (עוד 3 שעות 40 דק ו15 שניות נגמר המבצע! אם לא תתעדכני עכשיו! את תפסידי!)
ועד להודעות לחוצות בצ'ט של הכיתה "מי יכולה עכשיו דחוף דחוף ללכת לשמח בחתונה של כלה שאין לה מלא קרובי משפחה". (אם לא תצאי עכשיו! את תפסידי את המצוה!)
ועד לדברים הרבה פחות תמימים וטובים מחתונות/מבצעים.
העולם הזה מתקתק, דוהר, ואם לא תעמדי בקצב את תשארי מאחור.
אבל בין כל הריצות וההספקים שלך, את מפסידה דברים אחרים.
את מפסידה בילוי אמיתי עם החברות, לצאת, לדבר, ליהנות מהטבע.
את מפסידה זמן איכות עם המשפחה, אולי את על הספה, אבל את לא קשובה.
תנסי להזכר מתי בפעם האחרונה שחקת עם אחיך הקטן ? — ולא בשבת..
הממ שאלה קשה.
מתי בפעם האחרונה קראת ספר?
–ולא בלוג מהמם ב"שותפות"..
בסתם יום חול?
כן מתי קראת ספר בסתם יום חול?..
הממ שאלה קשה.
ומתי יצאת להליכה בלי אוזניות בלוטוס באוזניים? סתם הקשבת לטבע. לצרצרים..
הממ שאלה קשה.
אז הבנו עד כמה העולם הזה מושך , עד כמה הצבעוניות שלו מפתה. עד כמה שהוא מראה שהכל מותר, הכל אפשר, אין צנעת הפרט, הרחוב נכנס לבית, והבית יוצא לרחוב. אבל לעומתו יש עולם אחר, את העולם שלנו האמיתי – לא הוירטואלי.
העולם היהודי גם דוהר , אבל בדרכים טובות הרבה יותר, מעודדים אותך להזדרז למצוות, להספיק, לצבור, למה.?
כדי להרויח לנצח נצחים!
והעולם שלנו גם עוצר.
ל – 25 שעות תמימות , עגולות, מלאות, קדושות.
למה?
כי אלוקים אמר.
וכל ילדה שעוצרת – גם אם עד לדקה האחרונה היא על המכשיר, ובשניה שיוצאת שבת, היא שוב בודקת את מצבו, לא מרשה לו להיות בודד לרגע.
עדיין
את אותו ילדה – אני מעריכה בכל ליבי 💖
את שונה!
את מיוחדת!
את מעל כל שאר בנות הנוער בעולם, שלא עוצרות, שלא מניחות ולא עוצרות לדקה, ואת – את כן, ולהרבה יותר מדקה.
ל- 25 ש-ע-ו-ת!
ו.. ב-ך אני גאה!
💖
אז אחרי שכבר הבנו – בפוסט הקודם.
אחרי שירדנו לעומק ומורכבות הבעיה בפוסט הזה.
— יש עוד שלבים.
נמשיך ב"ה בפוסט הבא.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
פוסט יפיפה
אחד החשובים ביותר בפורום.
את חכמה ברמות
מדהים לראות איך את לוקחת את הקושי שלך ועושה איתו דברים טובים!
זה לא מובן מאליו
את מתנה לאנושות
את כותבת מדהיםם
מכורנותתת
מגיע לך את התגית של ה'פוסט הנבחר'! פשוט מגיע!
כתבת את זה כ"כ יפה, כ"כ מדוייק, נוגע.. אמיתי..
אלופה!!
מחכה כבר לפרק הבא💕
יוו מכורונתת
את מדהימההה!!!!!!!!!!!
תודההה [מלאן לבבות אדומים]
וווייי פוסט נבחרר
אלופההה
הפוסט נבחר בצדק
וואו הפסוט הזה ככ חשוב!!
ואת גדולה מהחיים מכורנתת💓
חחח אני מכורה לספרים זה יותר טוב….😅 חחח לא לדאוג לצערי גם למחשב😅😜
תודה רבהה ממש מכורונת!!!❤️🔥
מזדהה אם השם שלך…😉