הבוחר בנביאים טובים /38

חולדה הנביאה

קודם כל, צום קל. איך את? שורדת?
טוב. אני יושבת לכתוב את הפרק ואני מרגישה שחייב משו על החורבן… אין מה לעשות כולנו צמים מחר (בשעת כתיבת השורות זה היה 'מחר'……)
אז יש עכשיו כמה שבועות לכתוב עליו….
על ירמיהו אני אכתוב אי"ה לט' באב. בעזרת ה' שכבר יבוא משיח ולא נצום בכלל.
טוב נתחיל.
החלטתי לכתוב עכשיו על חולדה שהיא הייתה קרובת משפחה שלו.
גם חולדה וגם ירמיהו (חז"ל מביאים עוד כמה ברשימה) היו צאצאי יהושע ורחב.

חז"ל מגלים לנו שהיו שלושה נביאים בתקופה הקשה הזו וכל אחד עם שטח פעולה משלו.
ירמיהו היה מסתובב ברחובות עם התואר "המוכיח בשער" הולך וזועק על העוולות ועל הפורענות.
צפניה היה הולך בין תלמידי החכמים ובבתי מדרש לעורר את החכמים לעשות תשובה ולהשפיע על העם.
וחולדה הייתה אחראית על הנשים.

"יוֹלֵךְ יְהוָה אֹתְךָ, וְאֶת-מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן.."

פסוק מצמרר. נכון?
הצמרמורת הזו עברה גם בגבם של השרים והמלך.
זה היה כשיאשיהו מלך יהודה עשה בדק בית בבית המקדש. לבדוק מה צריך שיפוץ.
הכהנים, ובראשם הכהן הגדול חלקיהו בן שלום (הפתעה קטנה: המפרשים סוברים שזה חלקיהו אבא של ירמיהו..) מוצאים ספר תורה.
ספר תורה שנשאר ממשה רבינו.
ההתרגשות עצומה.
ועד מהרה היא הופכת לצמרמורת כשפותחים את ספר התורה.
הספר נפתח על הפסוק הזה…
זה רמז? אות? שבא עת הפורענות?
יאשיהו קורע את בגדיו ומצווה: לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ.

המלך שולח לשאול את חולדה הנביאה מה יהיה. האם באמת תתחיל התקופה האיומה?

רגע רגע רגע.
למה יאשיהו שולח לחולדה? אין נביאים אחרים?
בטח שיש!
ירמיהו.
צפניה.
אז למה דווקא חולדה?
חז"ל מגלים לנו סוד. יאשיהו ידע שזה לא הולכת להיות נבואה "שמחה" והעדיף שחולדה תאמר אותה כי נשים רחמניות יותר…. ואולי הנבואה שלה תהיה מרוככת יותר..
אבל נביא (וגם נביאה) חייב לומר בדיוק את מה שנאמר לו.
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי: כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה: תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה: וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת ה' כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ: יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם ה': לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה …

חז"ל מספרים שלחולדה היה לשכה מיוחדת בבית המקדש שם הנשים היו באות לשמוע ממנה..
ושערי חולדה נקראו על שמה כי שם הייתה יושבת כשבאו לשאול נבואות.

בגמרא מסופר שקבר חולדה הוא בתוך העיר. (למרות שלא קברו בתוך ירושלים עצמה.)
כיום מזהים אותו על הר הזיתים.