תפריט
היי, עכשיו גמרתי כיתה ט'. אני והחברה הכי טובה שלי היינו ביחד בכיתה מכיתה א' עד ח' ואז היא עברה לבית ספר אחר, עברה שנה מאז שנפרדנו. נפגשנו רק שלוש פעמים ודיברנו בטלפון גם רק שלוש פעמים.
אני מתגעגעת אלה ברמות לא נורמליות כי היא באמת הייתה הבנאדם הכי קרוב אליי ושהכי הבין אותי. אנחנו מתכתבות על בסיס יומיומי אבל מאז שהיא עזבה התחיל להיות לי בעיות באמון בבני אדם וממש קשה לי להאמין שהיא מדברת איתי מרצון ולא מאילוץ.
אני מתגעגעת אליה ממש ובאלי לפגוש אותה ולדבר איתה ואני באמת אבודה בנושא הזה.
אשמח לעצות
תודה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
וואו, מבינה ומזדהה איתך ברמות קשות❣
מהניסיון שלי? תנסי למצוא לך חברה טובה אחרת בכיתה שלך. ברגע שיהיה לך קשר חדש שימלא אותך, את עדיין תזכרי אותה, אבל תתגעגעי אליה הרבה הרבה פחות…
וגם – אם לא תרדפי, ירדפו אחרייך. הכלל הזה נכון תמיד. לפעמים עדיף לשחרר קצת, להרפות. להתעסק בדברים אחרים שלא קשורים אליה, לצאת עם בנות אחרות מהכיתה שלך עכשיו, ובאופן כללי למצוא תחומי עניין אחרים שלא קשורים אליה. מאוד יכול להיות שזה יגרום לה להתקשר ולתחזק את הקשר בעצמה, וגם אם לא, זה בריא לך בשביל הנפש שלך.
❤
מוכר עד כאב…
צודקת, זה בהחלט קשה.
אני חושבת שיש רק שתיים שיכולות להחליט מה יקרה לקשר שלכן. את והיא.
לדעתי, כשמדברים אחת עם השניה על מהות הקשר, כש"זה בסדר" שלחברה יש חברות בבית הספר החדש, ושגם לך יש. ובכל זאת – הקשר נשמר – הוא יכול להיות עמוק יותר. כזה שישמר לאורך השנים. חברה כזו שתרימי אליה טלפון בעוד 10-15 שנים ואולי אפילו יותר.
ואפשר, להניח לקשר להתעמעם לאט, להמשיך ולחזק את הקשרים שהם פנים מול פנים, לגדול להתבגר ולהשתנות.
ממש ממליצה לכן לדבר על זה, ולהרגיש נוח להגיד אחת לשניה איך אתן רוצות את הקשר שלכן.