יומנה של מרשמלו_5

יומני,

היום היה יום יפה ונחמד, הוא יכל להישאר כך, אך כמו תמיד הגורל אוהב ומרבה לשחק בי.
היום החלטתי לצאת לחנות הקטנה ברחוב הראשי של העיר כדי לקנות סוג מסוים של קרם לידיים ששמעתי הרבה המלצות חמות על אותו הקרם.

נכנסתי לחנות עם מסכה שומרת על הפה וכפפות כאילו הקורונה חזרה אלינו שוב והתחלתי לחפש את המוצר המבוקש.
אבל,
בדיוק כאשר ראיתי בקצה עייני את הקרם האהוב, הרגשתי מפולת אימתנית נופלת עליי ומזעזעת את גופי.
קרמים רבים התחילו לנוע אליי כמו נהר מים גועש.
ניסתי לעצור את הזרימה המשוגעת, אך ללא הצלחה.
הלקוחות בחנות התחילו לגחך ולצחוק והמוכרת איתן,

פניי הכלימו מבושה וניסיתי להעיף קרמים מעליי כדי להפסיק את הזרם
אך זה הוסיף למצב רק איום.
סוף סוף המוכרת התעשתה וקמה לעזור לי לפנות את כל הקרמים ולהשיב אותם למקומם הטוב.
סיימנו לסדר את זירת התאונה,
ומיהרתי בזריזות לקחת את הקרם ידיים שהתכוונתי אליו.

אמנם היו לי קצת שריטות בכפות הידיים
אך זו הייתה חוויה מצחיקה ומרעימה שנתנה לי טעם של קניות יותר תחושתיות

שלכן [עם אדמימות בידיים]
מרשמלו