עלה פה לא מזמן פוסט שנתן במה לאתגרים של שליחות בארץ.
היו על זה הרבה דיונים, אני יודעת, אבל רק כדי לסגור את הנושא – כתבתי פה קושי שלא פירטו מספיק.
אני לדוגמא מכירה מישהי שגרה בעיר גדולה, מפותחת ומרכזית מאוד בארץ.
המיקום, לכאורה – מצוין. לא איזה חור נידח, קצה העולם שמאלה.
קיצער, היא הגיעה לשם עם משפחתה לשליחות לפני יותר מעשר שנים. קרוב לחמש עשרה.
ועדיין, למעלה מעשור אחרי שהם הגיעו, יש להם התנגדות חזקה.
כשהם הגיעו כולם הסתכלו עליהם בבוז, אמרו להם אמירות מאוד לא נעימות, ניסו בכל דרך אפשרית להראות להם שהם לא רצויים והעולם יתקיים מצוין בלעדיהם.
בהתחלה, הם לא יכלו לארגן כלום. ברגע שהם רק הודיעו משהו לאומה – יצאו עליהם כולם. פתחו ועדות ואספות שונות ומשונות שעסקו כולן "מה לעשות בבעיית החבדניקים שהגיעו לשכונה".
על כל מילה שלהם קפצו, כשעברו ברחוב – זה היה לגמרי נהפך לסיוט.
כמובן שהיום האש קצת ירדה אבל עדיין קשה, מאוד.
ולא בכל מקום יש האתגרים האלו.
כל מקום וההתמודדות שלו.
אין קושי מול קושי.
תודה שקראתם, מקווה שתפנימו❤
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
ואו נקודה למחשבה..
זה ממש נכון
זה קורה גם אצלי
ואני שליחה בחול
הקהילה היהודית כאן לא מתנהגים ככה
אבל עדיין לא רוצים אותנו ומנסים גם להראות לנו שככה
אבל עדיין יש להם קצת כבוד עלינו