למה נגרע?!

עוד קרב, עוד אירוע, עוד שכול. עוד התמודדות, עוד אתגר, עוד ניסיון.
החיים מלאים בהם. מלאים בכאב, בצער, בגלות.
רחוקים מהקב"ה, מהאלוקות, מהשכינה.
למה? למה אנחנו צריכים לסבול? לְמה נגזר עלינו להפסיד ולהיות רחוקים?!
*
אני לא הראשונה ששואלת את השאלה המהותית הזו.
היהודים שלא היו טהורים בפסח באו למשה רבנו בתביעה: למה נגרע?! למה נפסיד את הזכות להקריב את הקרבן?
ומה קרה אח"כ? כולנו יודעות. בזכות הדרישה, בזכות התביעה, בזכות העקשנות – בנ"י קבלו מועד להשלמה. קבלו את פסח שני.
*
אנחנו גם לא מוותרים! לא נכנעים חלילה למצב הגלותי.
אנחנו נמשיך לבקש, נמשיך להתעקש.
נעשה, נבקש, נתפלל. הכל. כדי שמשיח צדקנו יבוא עוד היום.

לע"נ החיל התמים ישראל הי"ד ב"ר טוביה יבלחט"א
שנזכה במהרה בימינו לקיום היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר"