סיפורי דודה אנונומה 15#

היושש

אז היום באתי לספר לכן כמה כיף זה להיות אחות גדולה, וכמה שווה זה
(אחותי מאחורה ואסור לי לאבד את זה שהם חושבות שאני אוהבת את זה)
הלכה..
טוב
האמת
שזה סיוט הסיוטים
אין לי כחח לזה
מצידי שאחותי תקנה את הבכורה
אבל לא בנזיד עדשים
אולי בטיסה לרעבע (שכל פעם כשאני ירצה לנסוע היא תממן לי הכל כולל לינה , אוכל, שופינג, מוניות וכו'.)
או טופס שבו היא חותמת שאני לא קשורה למטלות הבית ועלי לשבת כמו מלכה על כיסא הכבוד 🎉
חוץ מזה שאולי יהיה באלי לאפות / לעצב עוגות אבל שהיא תשטוף את כל הכלים אח"כ ותנקה את השאריות.🍰
אבל את העוגה אני יאכל🧁
אבל אין לה כסף לכרטיס ולא לחצי כרטיס
והיא בחיים לא תסכים לחתום על טופס כזה
אז אני אתמודד במצב הזה
לא נורא אני אשרוד
אממ אולי.
קיצר אז המצב הוא שבכל פעם שאני מסיימת לעשות משהו
ומתיישבת על הספה
ואחיות שלי באמצע לסדר
אז שחלילה לא יתאמצו על יתר המידה הם פואצות ביללות שאני צריכה לעזור להם אז מה שגמרתי לעבוד אני צריכה לעזור להם
ואז אני באה
והם בורחות
בסוף אני כל לילה מרגישה כמו סבתא בת 90 שנה שסובלת מכאבי גב כל לילה.
קיצר
אז לפני פסח החלטתי
שנמאס לי שהם חושבות שאני שפחה שלהם
אז אני לא הולכת להיכנע להם
וכשבערב פסח עבדתי מהבוקר עד הלילה והלכתי לאכול משהו
והם פרצו ביללות שזה לא פייר שרק אני הולכת לנוח והם לא
והיללות שלהם בכל הבניין שומעים (השכנים מהדירה ממול יעידו)
אמרתי להם בנחת שאני עבדתי מהבוקר והם רק ראו סרטים כל היום.
אז הם יכולות לילל אבל כשתבוא המטרה לבדוק למה צורחים פה כאילו קרה משהו נורא אני לא קשורה ותסבירו להם יפה את כל הסיטואציה.
הם המשיכו לצרוח
וניהיו לי חורים באוזנים
אז עזרתי להם
לטאטא
ולאסוף
ולנקות
את החדר.
לא עוזר
הם פורטות על מיתרי ליבי

אבל כדי לא להראות לכם שאני רק סובלת
אני גם נורא מנצלת את מעמדי.
יש פירוש על הפסוק: "כבד את אביך ואת אימך" ששני ה"את" שבפסוק הם האח והאחות הבכורה
איזה מזל שיש שני "את" כי אם היה כתוב רק את אחד אז היו אומרים אח גדול והיו מתכחשים שאני קשורה, כי אני אחות לא אח.
אבל אחרי מליון פעמים שאמרתי להם את זה בכל הזדמנות הם לא יתרשמו אז אני מחפשת עצות.
לבנתיים כל דבר שאני רוצה שיעשו אני משחדת אותם בחתיכת שוקולד צ'יפס
שיהנו
מי מרגיש את הטעם של חתיכה פיצקית?
אבל אני לא אומרת להם את זה כי פעם קודמת שציצתי על זה משו אחותי סחטה אותי בשורה של שוקולד חלב.
היה סיוט
חשבתי שאני אשתה את זה עם הקפה של הבוקר.
טוב אבל אני נורא מנצלת את זכויותי
כאילו כשהם צועקים אני אומרת להם במתינות שכמו שלא צועקים אל אמא או אבא לא צועקים אל אחות גדולה.
על הגדולות שום דבר לא עוזר (חוץ מהשוקוצ'יפס)
אבל על הקטנים זה פלא
הם מקשיבים לכל משפט שלי בחרדת קודש

היום חידשתי להם עוד נושא בניצול שלי
כשהם ניסו לחטוף לי את המחשב וזרקו עלי דברים
שאלתי אותם בני כמה הם.?
ובת כמה אני?
הסברתי להם בנועם שיש הדל קטנטן בינינו והם צריכים לכבד אותי
עברו ארבע שעות ולבנתיים הם עדיין בהשפעת הדברים

מסקנותי:
אחים קטנים הם חמודים ותמימים
אחיות שלי יודעות איפה לעורר אותי לעזור להם
ואני חייבת לעשות משהו עם הכאבי גב האלה זה ממש לא פייר שבגלל שאני הבכורה אני צריכה לעשות את המטלות שלי ושל כל האחיות שלי (אנחנו ארבע בנות)
אה, ואולי כן למכור את הבכורה בנזיד עדשים
נשמע טעים
ואני לא שורדת פה בחיי העבדות הקשים😅

צ'או