תפריט
פרצתי גדרות
ניתצתי חומות
של אמת.
הקדמה קצרה לפני שאני שופכת את תסכולי:
אני ילדה שכולם אומרות עלי שאני צדיקה, אני מהאלה שכל הזמן מדברות משיח, דבר מלכות וכו' וכו'
בחיים אני לא אלך עם שיער אסוף לחצי קוקו (אלה אם כן זה מעל הכתף), אני לובשת חצאיות עד הקרסול
בקיצורר הבנתן
אז ככה, כל פעם שאני רואה משהי נגיד ברחוב שלובשת חצאית מעל הברך ורואים לה את הרגליים- מתחיל לכאוב לי כל הגוף. פיזית.
כי כואב לי לראות אותה ככה חשופה.
והיום זה הגיע אלי.
כשהייתי באוטובוס עלה בי פתאום חשק להרים את החצאית למעלה מהברך, למעלה למעלה עד שכמעט לא יראו אותה, כדי לראות איך הבנו שהולכות ככה מרגישות.
ואני יודעת שאסור, הלכה זאת הלכה. אבל החשק הזה פשוט היה חזק ממני. הרגשתי דחף נוראיייי משהו שאי אפשר להסביר
פשוט התאוותי לזה כל כךךךך ואני רציתי להרים אבל לא רציתי, הייתה לי כזאת מלחמה מטורפת
ופשוט הסתכלתי בתמונה של הרבי ובכיתי ואמרתי פרקי תניא כדי שאני אצליח להתגבר
ותוך כדי הפרקי תניא אני מתחילה להעלות את החצאית ואז מייד הורדתי
ואז…
הגעתי לתחנה שאני צריכה לרדת.
חשבתי שניצחתי כי אין מצב שאני אלך עם חצאית מעל הברך ברחוב!! אבל החשק הזה רק התגבר ובהליכה של 5 דקות אני התחלתי להרים את החצאית ואז שהגעתי לברך מיד הורדתי אותה כי פשוט לא הייתי מסוגלתתתת זה חזר על עצמו 3 פעמים בחמש דקות!!!!!
מיד שהגעתי לבית התיישבתי באותו רגע לכתוב לרבי, הרבי ענה לי תשובה כל כך יפה אבל זה לא סיפק אותי ולא הרגיע את הדחף
אוףףף
מה אני עושה עכשיו??????????????????
תבינו שזה כל השבוע האחרון עולה לי הדחף הזה
כל פעם שעלה לי הדחף הזה, רק מהמחשבה שאני יסתובב עם חצאית קצרה – מתחיל לכאוב לי כל הגוף, הראש, הבטן, כל העצמות שלי נהיות כבדות
אבל זה כואב לי שזה המחשבות שליייי😭😰🥺
למשהי יש עצה????
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
אני שומעת את הפחד, הכאב והתסכול שלך דרך המילים…
אז דבר ראשון חיבוק ענק!
דבר שני-
בתור מישהי שמתמודדת בעצמה עם מחשבות טורדניות (אומנם בתחומים אחרים) בערך בהצלחה-
הנה כמה מחשבות:
כמדומני, עצתו של הרבי במקרים של מחשבות כפייתיות היא היסח הדעת. כלומר- לא לחשוב על הדבר המטריד.
אבל שימי לב שלא יכול להיות וואקום אצלנו בראש. אין דבר כזה לחשוב על כלום. כדאי לך להכין מאגר של נושאים שמעניינים אותך שתוכלי לחשוב עליהם כשהמחשבות תוקפות אותך (הן יכולות להיות בכול תחום בעולם- מצב החסה בשטחים, אומנות מודרנית או מה לאפות לשבת. העיקר שיענינו אותך). את המאגר כדאי להכין "בעת שלום" ולא כשאת רוויה בלחץ ופחד מהמחשבות של עצמך.
עוד דרך להסיח את הדעת היא למשל שמיעת מוזיקה או התעסקות בפעולה אחרת שדורשת מחשבה ולא תשאיר לך מקום בראש למחשבות המטרידות.
דרך נוספת, שבאופן אישי עוזרת לי מאוד, היא לקבל את המחשבות האלה.
למה הכוונה?
לא להילחץ מקיומן. אצלי זה עובד כך: "אני יודעת שיש לי רצון חזק לעשות X, אני יודעת שאני מרגישה עכשיו מאוד Y, אבל אני בוחרת לא להתנהג בהתאם לרצונות האלה. אולי יהיה לי נחמד לעשות את זה עכשיו, אבל אני יודעת שבטווח הארוך זה מזיק לי."
אני לא יודעת אם תתחברי לזה. וזה לא תמיד פשוט- להרגיש דחף ולעשות ההפך ממנו, אבל שווה לך לנסות!
אמאאא מאתגרר
גם אני די מפחדת ולעומתך, לי יש פחד כזה שאני יתקלקל, לא מוסבר.
הכי חשוב שתזכירי לעצמך, הדחף הזה- לא את! ואת מסוגלת!
דבר שני: תנסי אולי לדחות אותו או להדחיק את המחשבה לכמה רגעים ועוד כמה רגעים…
בהצלחה!
וואו . איך את ככה?
רמה רוחנית גבוהה.
לא כואב לי כשהחצאית שלי קצרה.
הרגל נעשה טבע.
קראתי את הפוסט לפני שיצאתי מהבית ולא הספקתי להגיב לך…
בדרך אני קולטת שאני עם חצאית קצרה והיא מגרדת לי את הברך…
ופתאום הרגשתי מזה לא טוב עם זה.
חיזקת אותי
מקוה להשתפר
ומקוה שתנצחי את היצר הזה. תמיד הוא נלחם בהכי טובים.
תודה על הפוסט
אמאלה גם אני כזאת
בחיים לא מרימה את החצאית מעל הברך, אף פעם לא
ולפעמים ברחוב פשוט חם לי ובא לי להפשיל את השרוולים עד למעלה אבל אני לא יכולה בגלל הצניעות. או לנסות כל מיני סגנונות בגדים מוזרים, ללכת פזור (והשיער שלי ארוך ברמות), כל מיני דברים שנחשבים מגניבים..
אני גרה בשליחות, וכשאני הולכת ברחוב רוב האנשים לא צנועים, כי רובם גויים. אז אם אני הולכת פזור אני נחשבת צדיקת הדור, כי ברחוב אנשים הולכים הרבה יותר גרוע מזה. כשאנחנו מגיעים לארץ אני מבינה עד כמה אני לא צדיקת הדור, עד כמה רחוקה מזה, כמה פרטים יש בצניעות!