נמאס לי שמדברים על זה /נוסטלגיה

נוסטלגיה מהארכיון שלנו – מס' 6

אחת ולתמיד: למה חופרים לנו כל כך הרבה על צניעות? (פורסם לראשונה: כ״ט בתמוז תשע״ח)

—

וואו. שאלת השאלות… אין מה לומר, שכל ההתעסקות בצניעות היום היא כל כך רגישה.. שעצם העלאת הנושא מחייבת אומץ. יישר כח!

יש בדורנו נשים שאני מעריצה.
כאלו שמצליחות להחזיק מעמד ולהיות צנועות ומטופחות על אף האופנות שמוצעות בשוק. אבל אני ועוד רבות אחרות וטובות מתקשות בכך.
אולי מפני שהתחום פרוץ היום והגבולות לא ברורים. אולי מפני שההבנה שהצניעות חיונית לנו כל כך לא חזקה בנו מספיק. אולי בגלל לחץ חברתי שלילי ואולי בגלל התחממות כדור הארץ. אבל לדעתי בתוך תוכנו- אנחנו יודעות- אנחנו צריכות להתלבש אחרת! וזה פשוט קשה לנו עכשיו מאוד. אבל נראה לי שכל אחת בתוך תוכה מקווה שיום אחד זה פשוט יהיה קל יותר ולא מעיק כמו עכשיו. והיא תוכל להתלבש בצניעות ולא להרגיש חנוקה או חנונה…

שינוי בתפיסה
יש הרבה בנות שחושבות שאנו מצוות בצניעות כי הגוף שלנו רע, מכוער או טמא. אבל הדבר ממש לא כך! הגוף שלנו כל כך חשוב וטהור. הוא כל כך יפה וקדוש ולכן אנחנו חייבות לשמור עליו ולהשתמש בו בזמן הראוי לכך.
דעי לך, שדבר יקר באמת – לא מראים לאחרים. כך בנוי העולם החומרי וכמובן שהרוחני. דוגמאות לכך: כשאדם הולך עם סכום כסף גדול ברחוב- עלולים לשדוד אותו ולכן הוא מחביא את הכסף ומצניע אותו ולעיתים אף נועל אותו במזוודה. יש המון מיליונרים שאין לך מושג שהם כאלו… השטרות שלהם מוחבאים עמוק בכספת של הבנק…
ספר תורה- עטוף ב2 שכבות משום קדושתו ולא להיפך וכך גם קודש הקודשים- מוצנע, משום שיש בו כל כך הרבה קדושה וטהרה ולא להיפך.
בדיוק כך גם הגוף שלך, שדרכו יגיעו לעולם בעזרת ה' נשמות יהודיות טהורות וזכות. שימרי עליו. הוא קדוש ויפה ומיועד לאחד שלך, שיגיע בזמנו ובעיתו.

מהות האישה = צניעות
כדי להעמיק בעניין הצניעות נחזור לסיפור של  בריאת האישה, שגם אם את מכירה מהגן חשוב לשמוע אותו שוב ובעיקר להפנים אותו ללב:
ה' ברא את חוה מהצלע של אדם. מדוע לא ברא אותה מהלב של האיש או מהעניים או מהרגליים? כל מעשיו של הקדוש ברוך הוא מחושבים ומדויקים. הוא בחר לברוא את האישה דווקא מהצלע של האדם, שהיא איבר מוצנע בגוף, כי כל מהותה של האישה היא צניעות! במדרש מסופר שעל כל איבר שה' ברא באישה הוא אמר "היי צנועה, היי צנועה". מדרש זה מראה לנו כמה משמעותית מצוות הצניעות בעיניי ה'. זוהי המצווה העיקרית של הנשים והיא מקבילה בעוצמתה למצוות לימוד התורה אצל הגברים.
נכון, היום ברחוב ובמדיה זה נראה הפוך. שהמהות של האישה = החצנה, כל כך קל להתבלבל ולחשוב שאישה שהולכת צנוע מתרחקת מעצמה והיא מסכנה. רק דפדוף קטן באינטרנט או בפרסומות רחוב מעלה את התחושה הזאת, שאם את לא מראה את לא שווה. אבל באמת – וזה כבר נושא למאמר שלם. ככל שאת צנועה יותר את מתקרבת יותר. להקב"ה, וגם לעצמך. את בפשטות יותר מחוברת למהות הפנימית שלך ולא צריכה להיות כל היום בעמדת התגוננות וד"ל.

מהות הצניעות = הגנה
לכל מצווה בתורה יש את הנקודה המיוחדת שלה. הנקודה המיוחדת למצוות המזוזה היא לקדש את הבית ולתת עליו חותמת שזהו בית בו שורה השכינה. ציצית- נועדה להזכיר ללובש אותה שעליו לקיים את כל מצוות ה'.
באופן פשוט, הנקודה המיוחדת של הצניעות היא להגן! אדם לובש בגדים כדי להגן על עצמו – כמו כל דבר בעולם הזקוק להגנה כלשהי.

כמו שכבר אמרתי, כאשר הדבר יקר ובעל ערך יותר – כך דרושה לו יותר הגנה. את יודעת מה הנכס הכי יקר לעם ישראל? הנשמה היהודית!
לאורך ההיסטוריה אפשר לראות שכל האויבים שלנו ניסו ומנסים לשדוד את הנשמה היהודית הזו בכל דרך אפשרית: גזירות, שמד ועוד. נשמה יהודית נוצרת בתוך הגוף של האישה היהודית, האימא, והיא זו שמעניקה לנשמה חיים – גם אם חס ושלום היא נשואה לגוי.
המסקנה פשוטה – אישה והנערה היהודיות הן האוצר הכי גדול שיש לעם ישראל, הן יוצרות את ההמשך. ולכן אנו נדרשות להגנה- לצניעות.

יכול להיות את עכשיו שואלת: אם הצניעות חשובה כל כך, אולי כדאי שהאישה לא תצא מהבית?!  לא ולא. זהו לא רצון ה'. ה' מבקש מאתנו שנמצא את האיזון. ללמוד, לעבוד, להתפתח ולשמוח ובעיקר – לחיות חיים מאוזנים ורגילים – ויחד עם זה לשמור על צניעות.
ברוך ה' כל כך משמח לראות שיש היום המון נשים שחיות באיזון: הולכות על פי ההלכה וגם יפות ומטופחות.
בטח אמרו לך המון פעמים  שזה אפשרי, ובאמת זה כך! אולי זה לא נשלף מהשרוול, אבל כן מהמוח… ?.

כדי ליצור דבר גדול צריך לרדת לפרטים הקטנים:
יש הרבה בנות שמרגישות שמודדים להן את אורך החצאית במקום להסתכל על האישיות שלהן ולראות שהן באמת צנועות בנפשן וזה מאד מתסכל.  ואפשר להבין את זה מאוד.

אבל אם מדברים באמת – מכירה את כל אלה שמגדירים את עצמם דתיים בלב? גם אם הם לא שומרים שבת כשרות וכו'. בכל זאת סבא שלהם היה רב, ומבחינתם זה מספיק להיקרא דתי, אבל בלב..
לא נעים לומר – אבל זה מאוד דומה.  מאד נחמד להיות "צנועה בלב", אבל זה לשקר לעצמנו… חיבור אמיתי מגיע למעשה.
כדוגמא לכך, חשבי על יום חתונתך. יום גדול, משמעותי ויחידי בעבורך בו נבנה בית ונשזרות נשמות בקדושה ובטהרה! האם תשאירי את זה בתיאוריה, בלב, ולא תתכנני את הכל עד הפריט האחרון? וודאי שלא! את תתעסקי בבחירת הבד לשמלה ומיקום החרוזים בה, בגוון הצללית וצבע המפיות, מגוון הסלטים והשירים שיתנגנו. מדוע? כי כל דבר גדול יורד לפרטים הקטנים. כך גם הצניעות- דווקא מפאת חשיבותה ועומקה יש להוריד אותה לסנטימטרים, לצבעים, לריחות… לדברים הקטנים. אחרת כל המהות הגדולה הזאת מתפספסת.

אני מאחלת לך שתלמדי עוד על מהות הצניעות זה יקל עלייך לקיים את המצווה.
ותזכי להיות יפה, מטופחת, צנועה ושמחה בכך!