נושא שלא מדברים עליו..

אני מתחילה בהקדמה לפוסט,
כי אני רוצה שהוא יצטייר בצורה הכי נכונה שיש.
זה הולך להיות על נושא כמו שאומרים, שלא תמיד מדברים עליו
אבל בכלופן חשבתי שזה בסדר אם אשתף..
כי זה לא ממקום לא טוב אלא מהמקום הכי נכון שיש.

ככה.
בגיל מאוד מוקדם התוודתי לנושאים שממש לא אמורים לדעת בגילאים כאלה,
חלקם הייתי צריכה לדעת בגיל מאוחר יותר וחלקם רק לפני החתונה..!
לי אמרו עליהם ביסודי.
וכל בנאדם באשר הוא בנאדם רוצה לדעת עוד, להבין יותר וכו׳
ומאיפה ילדה קטנה יכולה לדעת??
עם אמא שלי לא הייתי בקשר נורא קרוב כי עוד לא היה צריך,
תחשבו, ילדה ביסודי שבקשר טוב עם ההורים אבל לא מדברת איתם מעבר, כי לא אמור להיות על מה
אז הפתרון היחיד היה- מהטלפון
טלפון פרוץ, בלי חסימה בכלל!
ילדה בת 12 כמעט, נכנסת לכל העולם הזה בלי שום הכנה מוקדמת.
ובשיא האמת, מה לא ראיתי שמה???
סרטונים ששום איש בעולם לא צריך לראות אותם! ובמיוחד לא ילדה, קטנה!!
זה סרטונים שחקוקים לי במוח,
שעולים לי בקביעות ומבחילים אותי עד הנשמה

ואני גדלה
המוח שלי מתמלא בשטויות
ואז אני מגיעה לתיכון, ואני מחליטה להשתנות.
להיות יותר חסידית, להתבגר
וזה עובד, באמת.
אני טסה לרבי, לומדת שיחות, מחליטה לנקות את הפה;)..וכו׳..
ובאמת מתקשרת לקב״ה ולרבי

אבל הכל הכל הכל
נשאר לי בראש
לא זז
ובכנות, גם לא מצליחה לצאת משם
תקופה מפסיקה ופתאום חוזרת
היצה״ר מתעורר.
אבל בסה״כ השתנתי, לטובה!
ואני אומרת לקב״ה תודה ענקית עלזה שהציל אותי.
ואז אני מגיעה לשעורי בית היהודי,
ובאמת תודה למורה שלי על שיעורים כאלה טוביםם
ואני מבינה שהכל אצלי מעוות, לא נכון. כל החשיבה.
אני מבינה שאני בטראומה אחת גדולה,
נכנסתי לסרטים, לחרדות, לגועל בלתי נגמר
וככה אני ממש לא יכולה להקים בית, משפחה, חיי נישואין
אני אמורה להגיע לזה מהמקום הכי טהור וקדוש שקיים!
זה האמת על נישואין, לא המחשבה שלי
אבל זה כל כך עמוק אצלי.

אני באמת מרגישה שאני צריכה ללכת לטיפול כלשהו
למשהי שתנקה את כל הזבל שהולך לי בראש
ולא לפני החתונה, עכשיו ממש עכשיו
כי אני לא מסוגלת עוד לחיות ככה.
אבל אני לא אדבר על זה עם אמא שלי וגם לא עם משפיעה או מורה
אבל גם להמשיך ככה אני לא יכולה, פיזית ונפשית אני לא מסוגלת
מה אפשר לעשות??

נ.ב
תודה לכל מי שקראה עד עכשיו:)

תגובת מערכת:

הי לך יקרה, אמיצה וחכמה.

רוצה להתחיל בהתפעלות שלי, קראתי את התהליך המדהים והשינויים שעשית במהלך השנים.

נהניתי לזהות את הכנות הלבבית שלך, את החשיבה החכמה והפנימית שלך. מרגשת.

תודה שאת נותנת לכולנו עוד הוכחה שיש תיקון להכל.

נכון, שאלת על המראות האלו שלא עוזבים את המוח שלך – ולזה אין תיקון בצורה של מחיקה, יש לזה תיקון באופן של ללמוד להסתכל על זה נכון, ובאופן של לעזור לאחרות שהיו / עדיין נמצאות במקום הזה.

בואי נעשה סדר כך לטובתך ולטובת הקוראות:

א. פלאפון חכם זה מכשיר שהשימוש בו צריך להידחות עד לגיל שבו באמת הפונקציות שהוא נותן נדרשות לצורך ניהול חיים עצמאיים ומורכבים. אפשר להבין אנשים עובדים שמנהלים יומן עמוס ונוסעים בדרכים רבות שהשימוש במכשיר הזה מקל עליהם. בגיל צעיר יותר השימוש בו הוא כמעט ורק לדברים מזיקים. אם מדובר ברשתות חברתיות (שכאן באתר אנחנו ממש נגדן!) ואם מדובר בחשיפה לתוכן לא מתאים.

ב. אינטרנט בנייד או בבית צריך להיות עם חסימה שומרת ומגינה, בדיוק בגלל מה שאת מתארת שקרה לך.

ג. כל התוכן שקשור עם הנושאים שהתכוונת אליהם, שמופיע באופן חופשי ברשת, הוא מעוות. כל מה שמוצג שם בקשר עם רגשות עמוקים של אהבה או בכלל קשרי משפחה – שונה מאוד מהמציאות ומאוד לא בריא לבנות את התסריטים במוח לפי מה שמופיע שם.

ד. הבעיה היא שבגיל צעיר אם אין חסימה ואין אומץ לשאול (ויש סקרנות גדולה!) מחפשים מידע במקומות הלא נכונים וקשה מאוד להבין למה זה מקלקל אח"כ. ולכן תודה לך שאת מביאה את הקול הזה לכאן!

ה. עם כל הצער על מה שראית, מכיוון שזה שייך לנחלת העבר ומה שנמצא בידייך זה העתיד שלך, אל תשקיעי יותר מידי בלהתחרט – אלא במחשבה איך את בונה את עצמך נכון. יום יבוא ותהיי לעזר לאחרות ותוכלי להציל אותן לפני שהן נופלות למקומות בהם היית את.

ו. הרעיון של טיפול הוא רעיון נכון, ואולי לא סתם טיפול אלא אפילו מישהי עם הסמכה להדרכת כלות, שיודעת ומנוסה להתבטא בנושאים הללו. איך עושים את זה אם את מרגישה לא נוח לפנות לאמא או למחנכת שלך? אתן לך כמה רעיונות ובע"ה את תמצאי את הדרך הנכונה לך:

*לבקש מההורים ללכת לטיפול אבל לא לפרט מה הסיבה.

*לבקש מהמחנכת / יועצת המלצה למטפלת מתאימה, אבל לא עבורך (כביכול) אלא בשביל "חברה"

*להתקשר באנונימיות לקו ללב ולבקש הפניה למישהי מתאימה / עזרה לקבל ביטחון לפנות להורים (08-8501340)

*לכתוב ל"אסק מי" על דברים שמטרידים אותך ולקבל תשובה בכתב (https://bnotchabad.co.il/ask-me/)

*לאזור אומץ וכן לדבר עם אמא (או עם מורה או משפיעה וכו') – אין לך מושג כמה מקובל לבקש עזרה בנושאים הללו היום. אני יודעת שזה מביך ומרגיש פרטי מידי, ולא נעים לך לחשוף את עצמך, אבל המבוכה הזו היא דבר חולף…

בהצלחה יקרה!