שוב תקופת מבחנים

שוב מבחן
ושוב אני רוצה
ושוב אני מנסה
ושוב אני לא מסוגלת

שוב את המבחן מפברקת
ושוב אני יוצאת צוחקת
היה בסדר אני מחרטטת
והלב שוקעה ברטט

ושוב אל ההורים חוזרת
ושוב אותו חיוך מרוח על הדלת
וכן, שוב אותו סיפור
על המבחן שהיה בסדר גמור

רק עכשיו לא נותרה לי ברירה
כי עוד מעט תופיעה התעודה
תספר לכולם על החיוך שהמצאתי
תראה לכולם ששוב פעם נפלתי

ודי, לא נותר בי כוחות
להילחם בהורים
לצחוק עם החברות
כי הלב שוב מרביץ בלי רחמים

העיניים שוב פעם צורבות
כי שוב פעם רציתי
ושוב פעם ניסיתי
ושוב פעם נכשלתי
והפעם נגמרתי

מוקדש לכל הבנות
שרוצות, מנסות, משתדלות ללמוד למבחנים.
שרוצות, מנסות, משתדלות לרצות את ההורים, המורים.
לבנות שיודעות ש"בעיקרון" הן יכולות, כי עובדה
הם עשו זאת בעשרות פעמים הלפני אחרונות.
שולחת לכן את ליבי הכאוב, שבועט בי שוב, ושוב.
תנשכו שפתיים, תרימו עיניים, כי יש מי שרואה, יש משהו קשוב.