יצא לך לחשוב מה היה קורה אם היית בשבי חלילה?
איך היית מתמודדת?
על מה היית חושבת?
איך היית מרגישה?
כתבתי מה שנראה לך
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
תיקון:
כתבי מה שנראה לך
שאלה מלחיצה.
מה-היה-קורה-אם-היית-בשבי-חלילה.
הייתי מרגישה את מה שמרגישים עכשיו כל השבויים.
וכמו שהרגישו אלה שהשתחררו.
לא יודעת מה הם מרגישים.
לא יודעת אם הם מרגישים בכלל.
כמו שאני מכירה את עצמי, הייתי מרגישה אבודה.
עושה חשבונות עמוקים עם עצמי.
מנסה, כמו תמיד, להתגבר על הבכי שתמיד מגיע בלילה.
טוב, אני מצחיקה.
כל מה שכתבתי עכשיו זה מה שאני עוברת ע-כ-ש-י-ו.
מרגישה שבויה.
מרגישה אבודה.
לבד.
הייתי חושבת על הרבייי קודם כללל חושבת ובטוחה שוא יציל אותיי וחושבת על העולם שבחוץ..
אבלל חייבת להגיד לך משהו.. אף אחד לא יכול לחשוב מה הוא היה עושה אם ח"ו הוא היה בשבי כי אי אפשר אפילו לחשוב שאנחנו מבינים מה עובר על אנשים שם.. במיוחד בנות
בול
נראה לי אין להם אוכל בקושי.
זה מזכיר קצת שואה שם
אם הייתי שם כנראה הייתי מתפללת ועושה מה שאומרים לי
וואו אמהלה כן.
כל הזמןן.
דבר ראשון אני אשקשק, אבל אשתדל להיות אמיצה, לפחות למראית עין, שלא ירגישו נוח להתעלל בי.
יותר דמיינתי מי יחטוף אותי, איך יגיבו על זה, מה יהיה כשאני אחזור וכו'…
הייתי כן מנסה סוג של לעשות שיח עם החוטפים, לא להפגין מולם חולשה, להבין מה תכלס הם רוצים ממני, לנסות לקבל יחס יותר נורמלי, ו… שיתנו לי לכתוב משהו או להסריט שיעבירו הלאה… ולדאוג שאני אצא מזה בחיים 🙂
אם יש איתי מישהו בשבי, לדאוג לדבר איתו הרבה, לדאוג שיקבל את מה שצריך וכו'…
באמת שאני מדמיינת את עצמי עושה בייביסיטר לכפיר הג'ינג'י המתוקי הזה😍
כן, יצא לי המון לחשוב על זה…
הייתי אומרת שמה שיקרה יקרה, זה הכי טוב בשבילי (זה גם אומרת שהייתי עדה לטבח, נכון?) אז הייתי גם אומרת, מה יכול להיות יותר נורא אחרי שראיתי את המוות מול העיניים, הייתי חושבת על המשפחה שלי, על מה שעושים שם בשביל להוציא אותי, אני לא יודעת מה באמת אני יעשה עם חס ושלוםם חס וחלילה אני יהיה בשבי, אבל זה מה שנירא לי עכשיו, אני גם לא יודעת מה התנאים שם אז…
כן, עלה לי אבל בצורה של "וואי אם הייתי שם לא הייתי שורדת דקה.."
אני אגיד לך ת'אמת.
אין לי מוסג איך פותחים חדשות.
הכיתה, הבצפר, החברות, המשפחה, כולם יודעים..
איתי לא מדברים על מלחמה.
זה לא מעניין אותי מה קורה בעזה..
אם חייל נפטר אני כואבת.. אבל ל5 שניות וממשיכה לחיות את חיי בטוב.
למה?
כי אני מרגישה שמעבר למלחמה פיזית יש פה ניסיון שליטה על המוח שלנו.
מנסים לתכנת לי את המוח, כיצד הוא יזדעזע יותר!
משתמשים בצפיות שלי לכסף למחבלים [על כל כמה צפיות מקבלים דולר]
אני, לא רוצה להיות חלק בזה!
הם רוצים להשמיד את הרוח שלנו!
את החיים שלנו!
ואנחנו.. נותנים להם.. ולא ממשיכים הלאה וממשיכים לכאוב..
אז די לדמיונות, די לכאבות, די לבכי.
5 שניות של צער ולהמשיך הלאה
האמתת
שלא מזמן חלמתי שאני בשבי עם החטופים
היה מפחיד אימאלה
התעוררתי בצרחה
הרגשתי את זה כבר..
האמת, שזה חלום שלי…
חס ושלום כע?
אבל… אני מדמיינת את עצמי עם אף למעלה אתם_לא_תשברו_ אותנו כזה..
לא יודעת… חשבתי על זה מלאאא
שאלה מחרידה
לא מוסגלת לחשוב עלזה אפילוו
😂אני חלמתי על זה בלילה, שאני מעודדת אותם וזה. שכולם מתפללים עליהם, ושרה איתם " לא מפחדים מאף אחד"😀
אבל לכי תדעי….
מעדיפה לא לחשוב.