תפריט
זה לא באמת בעיה,
אני פשוט מרגישה צבועה
אני עושה נש"ק
מועדון
צ"ה
לומדת דבר מלכות כל שבוע
אומרת חת"ת ויום יום כל יום…
כל לילה לומדת תניא וספר הביטחון
משתדלת לכתוב לרבי
אבל…
אני לא באמת מרגישה 'של הרבי'
אוף
אין סיכוי שתבינו אותי, זה עמוק מידי
ואני מבולבלת מידי
אבל אני ממש רוצה להרגיש מחוברת
אווןף רבי תמשוך אותי אלייך
יש לכן טיפים איך להרגיש מקושרת?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
הלוואי על כולנו ככה
נראה לי על ידי מסירות, שמשהו שלא קשור אליך ורגיל אלא לתת מעצמך משהו שקשה-דורש מאמץ
אני בטוחה שאת כבר עושה את זה
אבל ככה נראה לי יעזור לך
תבחרי החלטה שהיא מסירות נפש בשבילך- לא חייב להיות לחלק 200 ערכות בשבוע אבל משהו שלך קצת מסובך, בהצלחה
מה צבועה? איך צבועה? למה את חייבת להרגיש??
וואייי איזהה קשההה
אני מרגישה עוד יותר צבועה
אני אוהבת את ה' באמת באמת באמת
מאוהבת בו קשות
(אני לא חבדניקית)
אני מלאת אהבה אין סופית אליו.
אבל היום! הייתי בבית לא התפללתי שחרית לא מנחה.
ראיתי כל מיני דברים לא ככ טובים.
קשה לייייייי למה זה קורה לי
אני חושבת לעצמי שאם באמת אני אוהבת איתו אז אני אמורה לרוץ לעשות את מה שהוא רוצה.
אם באמת הייתי רוצה הייתי מצליחה.
אבל לא
אני לא אני לא אני לא
זה מתסכללללל למה היצר הזה כזה נודיניק שילך ממני השםםם
האם אנחנו צבועים ברור שככה זה נשמע איך בנאדם יכול לעשות כזה דבר 3 דקות אחרי התפילה ואולי תוך כדאי???
צבוע זה אדם שעושה משהו אבל לא באמת עושה אותו, מנגד אליו.
אבל לפי התניא יש לנו 2 נפשות נפש אלוקית ונפש בהמית אז צבועה זה לא ועדיין למרות זאת זה מתסכל
מתי אני יאהב את השם באמת וגם יפעל כך
וואו זה קשה..
אני לא ככ יודעת מה לומר. לכל אחת יש את נקודת ההתקשרות שלה.
אבל אני יכולה לצטט לך "השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים…
…ההתקשרות האמיתית היא ע"י [על ידי] לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש [אנשי שלומינו] ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות."
את יודעת שאני מזדהה אתך לגמרי??
אני גם עושה כל מה שצריך בתור להיות בת חסידית אבל אין לי את הרגש העמוק הזה לרבי…
את ההתקשרות החזקה
ככה אני מרגישה…
למה אין סיכוי שמבין
אני הבנתי
וואוי..
דבר ראשון- את חסידה!
'חסיד לא יכול ולא רוצה להיות נפרד מהרבי'
את ממש ככה!!
ולדעתי זה משהו פנימי..
כדאי לך לנסות להתחבר לרבי לא מבחוץ. קראי ותכתבי סיפורים על הרבי, תדברי עם עצמך (ככה בלילה..) על כמה את באמת אוהבת אותו.
ועוד משהו פצצתי!
לי יש מחברת שבה אני כותבת לרבי. כל יום בערך אני כותבת לרבי (לא באגרות קודש)
דוגמא: אחרי פעילות צ"ה.
"היי רבי. היום א' תשרי היה פעילות צ"ה.
פיספסתי את האוטובוס ובשביל לבוא לפעילות בזמן הלכתי הרבה ברגל. ובדרך חשבתי, למה אני עושה את זה?
בשביל מי?
אני לא כל כך נהנהת אז.. למה?
ובסוף הפעילות, אחרי מחשבת הבנתי, שזה בשבילך!"
סתם נתתי רעיון..
ובגאולה האמיתית והשלימה אני נותנת את המחברת לרבי!
מחברת עם מעשים טובים וכו..
אוףף בולל
וואי מלאאא פעמים הרגשתי ככה, וזה ממש תסכל אותי ההרגשה הזאת😞
עד שבסוף אמרתי את זה למשפיעה שלי והיא סיפרה לי כמה סיפורים שקשורים לזה.
אני אעלה סיפור אחד שהכי תפס אותי ואולי בהמשך אני אעלה את השאר.
קיצור אז פעם הגיעו לאזני האדמו"ר הזקן תלונות מהמתנגדים שהחסידים הם לא באמת
מי שהם מציגים את עצמם אלא עושים את זה ב"חיצוניות", צבועים כאלה.
הרבי הזקן ענה על זה שלוש תשובות
1.העובדה שחסידים החליטו 'לצבוע את עצמם'
ולהראות כאילו הם חסידים מראה שזה מה שהם רוצים להיות – כי הם לא יבחרו ללכת בדרך מסוימת אם הם לא אוהבים את הדרך הזאת. אז לפחות הכיוון שלהם הוא כיוון נכון, וזה כבר טוב… (עצם זה שאת שואפת להיות של הרבי זה כבר טוב)
2.שמישהו "צובע" את עצמו שוב פעם ושוב פעם בסוף הוא מושפע מהצבע ובסוף זה חודר.
3. לא זוכרת🙈 חחח
מקווה שעזרתי