קטע אימה (😉) 12!!!

פרח

הוא הבטיח שהוא יגלה.
והוא קיים.
בלילה קמתי, לא הצלחתי להירדם. רציתי לשאול את אמא מה היא חלמה הלילה.
רציתי לדעת מה יהיה בפגישה הבאה שלנו בעולם השחור.
מילותיו צפות בין רקותיי, נוגות.
"כל מה שקורה לך בעולם השחור – אמא שלך יודעת", כך הוא אמר. יודע מה הוא אומר.
ואני, נסערת לא מעט ומבולבלת הרבה, מתיזה: "איך?".
"היא חולמת את זה", מגיעה התשובה, שקטה וחודרת.
היא-חולמת-את-זה..
מנגינה רגועה מתנגנת במוחי, דיכאונית קמעה. פותרת את כל השאלות.
היא חלמה..
היא חולמת..
היא עוד תחלום.
אמא יודעת מה קורה איתי. היא ידעה להזעיק את אהרון כשצריך.
היא ידעה מתי אני זקוקה לעזרה.
אבל למה דווקא היא?
"כי ככה", אומר אהרון למחרת, מתחמק במיומנות מפתיעה.
"אהרון!", אני מזכירה לו. הבטחת – תקיים.
הוא נאנח. "אני לא יודע הכל, כן?", הוא אומר ולא נשמע אמין במיוחד, "וגם עדיף שלא תדעי הכל. בשבילך".
"למה?", אני פגועה.
"כי ככה. מה כל כך חשוב לך?", הוא זועף, "סקרנות?".
"גם".
"אמא גילתה לי כי היה צורך".
אני פוסעת פסיעה אחורנית: "בסדר, תודה. להתראות" מתרחקת בצעדים גדולים, מיוסרים.
"מיה!", הוא צועק, מדביק אותי במהירות. "אני מתבדח".
"כן?".
"כן".
אני מעווה פנים בפקפוק: "אז בוא תספר לי את 'סודות המדינה"', לגלוג מבושם, "נמאס לי שאתה מסתיר ממני, נמאס לי".
הוא משפיל עיניו, נעלב למראה.
"התחמקות נאה", אני מפרגנת לו מחמאה, "להראות פגוע זו בהחלט טקטיקה יוצאת דופן. אבל, במחילה, אני לא מתכוונת לשחרר".
לא רוצה לריב עם בעלי. פשוט לא רוצה.
אבל אחרי יום כזה, אני פשוט לא מצליחה לשלוט ברגשותיי. ובכלל, היה נאה מצידו בכל זאת אם היה מתחשב במצבי. עברתי חוויה לא קלה בעולם הנוף הזה.
"מיה..", הוא מתחיל בהיסוס. "איך הגעת לעולם השחור?".
"מה זאת אומרת?", אני. "בעדשות השחורות, לא?".
טראחח..
זכרון מתפוצץ בתודעתי.

"עלטה.
אפילה סמיכה עוטפת אותי מכל כיוון.
משום מקום צצה דמות מולי, לבושת שחורים.
"היי", היא אומרת.
אני בוהה בה, "מי את?".
"אתה", הוא מתקן.
"מי אתה?", אני חוזרת על השאלה שוב, המומה. המבט שלי נעוץ בבגדיו השחורים.
"את באמת רוצה לדעת?".
"כן".
"את לא", אומרת הדמות ונעה קדימה. אני נסוגה צעד אחורנית.
"מה אתה עושה כאן?", סלידה מציפה אותי.
"שאלה טובה", עונה הדמות בשקט, מסתובבת ונעלמת באפילה.
אני קורסת על הרצפה. "מה הולך כאן???", צועקת לחלל, מיואשת. הצעקה שבה אליי באלפי קולות מהדהדים.
פק. אור נדלק בבת אחת.
תדהמה.
אני-בחדר-שלי.
עדשות שחורות לעיניי, מולי יושבת אמא שלי. גם לה יש עדשות.
אני מכחכחת, מנסה לטהר את גרוני.
"מי זה היה?", הקול שלי יוצא צרוד כזה, משונה.
אמא שלי מביטה בי במבט נוקב, מפלח. העיניים שלה מצטמצמות לשני חרכים צרים:
"בעלך".."

אמא?
אני עוצמת עיניים, מבולבלת. המומה.
איך היא זיהתה שהוא בעלי??!
אלפי שאלות צומחות פתאום, ממלאות את מוחי עד מחנק. סימני שאלה חגים סחור סחור, מקפצים.
ואולי..
אולי אי שם, ניצב לו גם סימן קריאה?

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
פשוט לשתוק
newEmotionIcon_11

מאטי

גלים שוחים ת'עצמם ביחד. ואם שקט אז שקט. ואם סערה אז כולם זזים. שותקים טירוף ש...
מצנח אחד / קטע קצר מסיפור שלי
54

סתיו

צפצופים. שאגות איימה. עשן. ארתור מצמץ את עיניו ועבר למצב עירני תוך שניות, &qu...
לשמור בבטן זה לא כואב.
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_44

אלי

להתחיל: *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לשמור בבטן *לסתום ת'...
בלי לחשוב קדימה
icon_07

שיר הרס

שוב הליכה מהירה ברחובות המקיפים את העיר בלי לעצור לרגע לשניה בלי להעיף מבט אח...
על המתים שביניהם
emotion_icon_42

דומיה נפשי

אוף אבא אני חצופה ואין לי כח לכתוב לך עוד ווידויים אבל נשרף לי כבא המוח מכל ה...
הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי
54

פצפונת

רק רציתי להתערבב חזק, להרגיש את זה רועד בפנים, צורח בלי קול, לדעת שיש אותי. ל...
לא להרגיש
new-emotion-icons_24

חדווה

אדישה לעצמי, אדישה בעולם. הדחקת רגשות של שנים, כאב. לא בוכה, כדי לא להיות חלש...
יכניס לי קצת אוויר
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_44

דומיה נפשי

בתי בתי קולך ממרום נשמע קורא לי בואי אליי בחזרה אל הארמון ידיי פרושות ומחכות ...
פוסטים חדשים
88

הילי

פורסם לראשונה: י״ח בכסלו תשפ״א גוט יום טוב בואו נפתח בצורה דרמטית את הפוסט. י...
י"ט כסליו הוא שלי
new-emotion-icons_105

גיתית

פורסם לראשונה: כ״ט בכסלו תשע״ט אמנם גיליתי עם הזמן, ככל שאני עמוק בתוך החסידו...
מה שחשוב יותר
emotion_icon_54

שירבוטית

מה שאת חושבת – מאוד חשוב. מה שאת אומרת – חשוב יותר.
מה שהחסידות עשתה לי
new-emotion-icons_37

לונדון

פורסם לראשונה: י״ט בכסלו תשפ״ב גפרורים ורוח זה בכלל התחיל מקבוצת הנגאוט של בנ...
פשוט לשתוק
newEmotionIcon_11

מאטי

גלים שוחים ת'עצמם ביחד. ואם שקט אז שקט. ואם סערה אז כולם זזים. שותקים טירוף ש...
7.10-מילה של ילדים/3/מיטה שעוד חמה
נר

סתיו

מישהו ממכם אולי ראה במקרה את איתמר אח'שלי? אני קצת ומפחד ונראה לי שהוא נאבד&#...
שילוב הפכים
icon_set_3_25

חב"דניקית שליחה

פורסם לראשונה: י״ח בכסלו תשפ״ב י"ט כסליו. אדמוה"ז יצא ממאסר. מה עני...
חוגגת י"ט כסלו /2
46

איטי

פוסט נוסטלגיה – פורסם לראשונה בי"ט כסלו תש"פ 10 דברים שהחסידו...

7 תגובות

  1. פרחחח!!!
    את לא רצינית שהשארת אותנו ככה.
    מה היא הבינה בסוף? מה קורה שם?
    נראה לי שיש לי שאלות עוד יותר ממנה.
    תמשיכי ומהר!
    ותעשי עוד פרקים יפים כאלו.

  2. אמלהההה
    כמה יופייייי
    אני פיזית אוהבת את הסיפור שלך!
    😍🥰🤩
    אלופהההה
    זהההה באמת בחיישמלי לא קראתי סיפור כזה מדהים
    מבטיחה
    עין כמוך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות