לך נסיכתי הנאווה והאהובה,
כשאת לא בבית, שוקדת על לימודייך ומבלה עם חברותייך, גם בבית קורים מלא דברים. יש עבודה, ויש בלאגן, כלים וכביסות, ילדים וילדות. בואי נאמר שאם יש מה לאכול באותו ערב, אז זה ממש הישג. כשהיית קטנה, לא רק שהסתפקת בפתיתים ונקניקיות, אלא שמחת כשזה מה שהגשתי לך.
כן, גם אני הייתי שמחה לאכול ארוחה של חמש מנות, את צודקת!
אבל מה לעשות? החיים מכתיבים לנו מציאות אחרת.
אני מבינה אותך, אפילו מאד. אבל המילים "אין מה לאכול" כואבות לי מאד. יש מה לאכול ב"ה! אבל אי אפשר לקלוע לטעם של עשר נפשות כ"י.
כשאבא ואני היינו זוג צעיר הייתי משקיעה באוכל, לא היו לי דברים אחרים להשקיע בהם. היום, ברוך ה' יש כל כך הרבה מה לעשות, והכנת ארוחה זה רק חלק מרשימה ארוכה..
אז מה עושים? מבשלים! למה לא בעצם? הפשילי שרוולים, שאלי אותי מה צריך לקלף, הציעי עזרה בשטיפת כלים, חפשי מתכונים, טגני בצל, ואז יקרה משהו קסום. יהיה לך ולנו אוכל טרי, מעלה ניחוחות, והכי חשוב – לטעמך!
כשאני חושבת על זה, נהיה לי ממש חם בלב. נשמע די חלומי לבלות איתך במטבח.
אז מתי את באה הביתה?
אוהבת ומתגעגעת,
אמא
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
וואי נכון…. אבל, לאמא של דבורי, אולי אפשר בזמן הפנוי להכין כמות גדולה של אוכל, וכשדבורי מגיעה, רק לחמם…. (מניסיון, זה חסכוני)
ההצעה הזאת צריכה להיות מכוונת לדבורי היקרה, לא לאמא שלה שכתבה את המכתב הזה בדרך לעבודה
לכמה זמן נראה לך שזה מספיק, משפחה גדולה, מנסיון אצלינו לא נשאר פרור??
חחחח אני אומרת 'אין מה לאכול' כי אני רוצה שיכינו לי… זה לא עובד, כמובן, אבל זה סוג של דרישה שיפנקו אותי ויכינו לי אוכל! בסוף אני מכינה לעצמי (או אוכלת קורנפלקס ?) מה הבעיה בקורנפלקס? שזה ארוחת בוקר, בעיקרון. אין בעיה ממשית
בהצלחה לבת של אמא של דבורי:) אמאשלך כותבת משהו ממש נכון, כדאי שתקחי תעניין ליידים. בהצלחה!!love!
אמא, זה באמת חמוד לבקש ממני להכין אוכל… אבל את יודעת שזה לא באמת מציאותי, אני לא סתם מתבזבזת בביצפר יש לי באמת מה לעשות שם! וחוצמזה זה ממש לא מציאותי לבקש מבנאדם מורעב ( ועצבני מחוסר אוכל) להכין אוכל לעשר נפשות… מילא להכין לעצמי , אבל תמיד יש קטנטנים שמסתובבים מגורים ואי אפשר לאכול ככה…לפחות ההיית באמת בעבודה בצהריים… אבל את לא…
בכל אופן אני אוהבת גם פתיתים ונקניקיות, וגם זה משביע אותי, אז אני ישמח אם תכיני..
תודה 😉
מבינה אותך אבל לא אהבתי את ה"נסיכתי הנאווה" ואת הנ. ב.
ביטויים מעצבנים ומתנשאים של מבוגרים שכבר עברו תתקופה. סורי עם פגעתי.