ברחתי מעצמי היום
מאנשים שחנקו אותי
מכלום שמשתלט עליי.
רק רציתי להרגיש חופש. סגול. שורף. טס בעורקים.
להגן על עצמי מטיפות דוקרות.
להרגיש רצפות רטובות מתחת לסוליה.
לא לחשוב
רק לא לחשוב.
זה היה מהיר.
הקפאתי מח בקרח בטעם קפה, קש דגדג לי שפתיים כחולות.
צחקתי חזק. על נמשים שקופים. מים שריסס עליי גשם.
פיזרתי שערות על פנים. הן נאבקו עם הרוח. הביסו אותה. בקלות.
היה כיף
ברחתי.
שיכורה מעצמאות שלגמתי. כמויות של חופש ואויר.
לא נלחמת יותר
בעצמי.
שחררתי בי רוכסן תקוע. מהיום הוא יפתח בקלות.
סופסוף קלטתי.
אנ'לא חייבת כלום לאף אחד.
אף אחד לא חייב לי כלום.
זה חופש.
איך זה שלא רציתי חופש פעם. איך זה שלא כתבתי פרורים מעצמי.
שטפתי אותיות במים מלוכלכים.
איך זה שרציתי שידברו איתי. יקשיבו לכלום שבי. הכי כיף להיות
לבד. איך זה שלא הבנתי.
וטוב שלפחות עכשיו אני נושמת. יכולה לגעת בשקר. להבין.
אני לא חזקה בכלל. אף פעם לא הייתי. אני כן רוצה להיות. חייבת. בשבילי.
זה קשה.
מאוד.
ברחתי היום.
מעצמי.
היה כיף.
–
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
רסק של ילדה.
איזה טקסט מרסק.
💜
כתבת ככ עמוק ונכון, מושלמת פשוט ♡♡♡
רסקק
אני… נאבדו לי המילים… 💔
אממ..
שאלה:
אחרי שברחת – הצלחת לחזור?
אם כן, איך זה לחזור?
—
אני לא רוצה לחזור
אין לי כח לחשוב..
מה זה רסקק
היה כיף?
אני שוקלת גם. לצאת מכולם. להיות לבד. רק יום אחד.
לברוח מאנשים שמקטלגים. שרואים את החיצוניות.
רק את החיצוניות
זה כיף.
לשקר לעצמי שכיף לי לבד