המחנכת לא משתלטת

המחנכת שלי היא מורה צעירה שרק עכשיו התחתנה ,אין לה שליטה והיא מתווכחת עם הבנות וצורחת עלינו ומעירה לבנות וכשמגיעה לשם שלי היא צורחת פי שתיים ובכך מורידה את הרמה שלה…
קשה לי נורא להתייחס אליה בצורה יפה…
מה אני אמורה לעשות בכזה מצב?
תודה רבה

יקרה ואהובה, סליחה על העיכוב בתשובה.
להיות מורה מתחילה, זו משימה מאתגרת. התלמידות מזהות ברגע האם אתה מורה מתחילה או ותיקה ומתנהגות בהתאם…. ברור שאם מורה אחרת תכנס לכיתה ותבקש שקט- כל הבנות יכבדו את הבקשה ויהיו בשקט, מורה ותיקה, תהיה בד"כ ברורה יותר ובנות יתנהגו אליה בהתאם מאהבה או מיראה…
ואילו במקרה של מורה חדשה, התלמידות מנסות שוב ושוב למתוח את הגבולות ולבחון על כמה המורה "יודעת מה היא רוצה" ועד כמה היא "שולטת" על הכיתה, ומה אפשר לעשות אצלה ומה לא.

יש לה רצון טוב
למעשה, לכל המורות יש את אותה מטרה- להתחבר אליכן, לחנך אתכן, להעביר לכם חומר לימודי, לתת לכן כלים לחיים ועוד. אצל מורה מתחילה, המשימה מורכבת בהרבה על אף הרצון לעניין אתכן, על אף האנרגיות הרבות (שלא תמיד תראי אצל מורה ותיקה)- היא צריכה להוציא הרבה אנרגיה על הכללים, המשמעת, לפעמים מרוב האנרגיה שמושקעת בבסיס – היא לא מצליחה להביא את המעבר שיש בה.
מהתיאור שאת מתארת, אני מבינה שקשה למורה זו בכיתה שלך. ככל הנראה, הבנות בכיתתך מנצלות את זה שהיא מורה מתחילות ומרשות לעצמן יותר, יכול להיות שזה ממש לא בכוונה הן פשוט לא מספיק מתחשבות/ רואות את הצד של המורה.
היא מנסה למרות הכל להשליט סדר ע"י צעקות, וויכוחים ועוד, ונוצרת אווירה מאוד לא נעימה בכיתה.

הבעיה היא שזה מעגל קסמים, זה ביצה ותרנגולת. כל צד גורם לצד השני להמשיך בהתנהגותו. למשל אם בנות שוב ושוב מפירות את הסדר של הכיתה היא כועסת וחוזר חלילה….
או אם היא צועקת – את נפגעת, ולא מכבדת אותה אז היא שוב צועקת..

כדי שמעגל הקסמים הזה יפסק- מישהו צריך לשנות את דפוס ההתנהגות שלו. או המורה- שלאט לאט בטוחני שתשנה את דפוסה כי תצבור ניסיון ותגלה מהן השיטות היעילות להשגת שליטה ומשמעת בכיתה, או אתן- שתבחרו להכיל יותר ולכבד יותר. לפרגן יותר.
חשוב לי לומר, שברגע שצד אחד בוחר לא להזין את מעגל הקסמים הזה, לפתע מתגלים צדדים חדשים. לפעמים מורה יכולה להיות שנואה ולפתע, איכשהו, בסוף שנה מגלים שהיא היתה המורה הכי משמעותית לנו השנה.

מה אני מציעה לך לעשות?
להוביל שינוי. להיות הראשונה.
כדאי להעלות את הנושא בפני חברותייך – לדון יחד, מה קשה לכן בהתנהלות שלה? מה אתן בכל זאת יכולות לשנות בהתנהגותכן על אף התנהלותה? תחליטו ביחד להתנהג אחרת, מעבר למשורת הדין. תפרגנו יותר, תאמרו תודה על פעילות נחמדה שהמורה עשתה (מה שלא מובן מאליו). עם השיחות (אפילו אם בת אחת או שתיים) זרע השינוי לאט לאט ינבט וכל הכיתה "תידבק". אפשר גם לעשות שיח פתוח עם המורה, אם אתן כיתה כזו. כמובן ששיח כזה צריך להיות מכבד ושכל מטרתו תהיה שיתוף ומשם לעלות הלאה ולהתקדם ולא שיח שמקטין אותה או אתכן.
נכון, אני מציעה שאת זאת שתתחילי ראשונה, גם אם זה לא יהיה הכי קל, וגם אם היא כרגע לא מתייחסת אליך יפה. דווקא בגלל זה – יש לך הזדמנות גדולה לקיים מצוות אהבת ישראל. אפילו שהיא מעצבנת את לא מתנהגת באימפולסיביות ומחזירה לה אלה דווקא ההפך, את בוגרת ואחראית שלוקחת את הענייניים לידיים ומייצרת את השינוי. אני בטוחה שהשינוי חשיבה הזה (של אני פועלת, אני לא מגיבה באימפולסיביות) יעזור לך לא רק אם המורה, אלא זה ממש כלי לחיים.

מאמינה בך!
ויישר כח גדול יקרה, משמח אותי מאד לראות שעל אף ההתנהגות של המורה, את מבינה שעלייך לכבד אותה, ואת מחפשת דרך לעשות זאת- על אף הקושי. אני גאה בך!

בהצלחה גדולה

איתך בדרך, חלי
cheli@shutafotbaderech.co.il