מפגש שותפות בדרך

"אז מה נעשה היום?" פתחה את המסיבה בשאלה חפציבה, ולגמה מתוך כוס מיץ שמזגה לעצמה.

"קראתי עכשיו פוסט מהמם מאחד הפוסטים הישנים, אתר מהמם!" אמרה דובדבן קפוא, ועידכה את מעיל הפרווה.

"האתר כל כך מושלם!!" הסכימה איתה עופר האיילים שהצטרפה אלינו הפעם.

"וואי, תארו לכן מה יהיה עם האתר, ומה אנחנו נהיה, בעוד חמש…עשר… עשרים וחמישה שנים…" קראה מלח פצוע במבט חולמני, "בא לי לדמיין רגע את זה, זה כל כך מגניב!!"

"וואי… כן!" הסכימו כולן ועצמו את עיניהן. אל… (חוץ מחפציבה, שפתחה עיניים מיד, בגלל המיץ שנשפך עלייה. קשה לשתות בעיניים עצומות…)

💭💭💭

מי חלמה שיגיע יום כזה?

25 שנה עברו מהיותן נערות מלאות מרץ ופעילות ביותר באתר שהיה להן כבית – "שותפות בדרך".

הרעיון היה של מהודרת מוגבלת. מפעילת הבת מצוות המוכשרת שהחליטה שהגיע הזמן לארגן מפגש מרענן לבנות האתר. אמנם עברו שנים מאז, אבל ירוקת עיניים, חברתה הטובה עדיין המשיכה לעלעל באתר בסתר וגרמה גם לה להצטרף למנהג.

כששמעה לב כחול על הרעיון היא קפצה בהתרגשות. בטח שהיא תבוא! בעצם, למה תבוא? תנדב את הבית שלה אפילו! ביתה היה גדול ביותר, וממנו נשקף הים. בדיוק כמו שכתבה לפני 25 שנים כתגובה לשאלה "היכן תרצי שביתך יהיה…"

גשם כמובן הגיע ראשונה. היא היתה חייבת להספיק לערוך לעצמה סיור בבית ולראות האם הצליח לעקוף ברמתו את שלה.

תפוח בדבש שהפכה לרבנית מפורסמת בנושאי צניעות לחשה לה שיש בזה מן חדירה לצנעת הפרט, אבל זאת התעקשה.

הבאה בתור לא איחרה לבוא. ועד מהרה עצרה בפתח הבית מכונית טסלה נוצצת ממנה יצאה נדירה. נעלי העקב שלה עלו על עשרה סנטימטרים, זאת על אף קומתה הגבוהה מלכתחילה.

כשהגיעה ג'ינג'ית היא החלה לבכות מרוב התרגשות ויצורה מחומר מעניין טובת הלב מיהרה להביא לה טישו ששכן בעגלת התינוק היפהפה שלה.

ספריה בהכחדה סיפרה בגאווה שיש לה שבעה עשר ילדים ולא מכבר חגגה את חתונתו של החמישי.

*סולאל שהיתה בעלת מכולת קטנה נידבה לכיבוד המפגש כעשרים קופסאות שימורי חמוצים ותירס ועופר האיילים לאחר תחנונים רבים הסכימה להביא קטשופ.

לב כואב הזמרת הידועה הנעימה לכולן את הערב בקולה הערב, למרות שמושקי הג'ינג'ית לחששה בשקט שהוא דומה יותר לעורב.

פנגויין (Penguin) בעלת הדרבוקה ישבה על הרצפה בספונטניות ותופפה ניגון מזרחי ברגש על אף מבטיה הנזעמים של הזמרת.

בשיאה של המסיבה נשמעו דפיקות רמות על הדלת ובנצי הביואר נכנסה, מבטאה האנגלי בולט וחמוד. היא הגיעה מלונדון בשביל השותפות! דומיה נפשי בהתה בה בהלם ואמרה "חשבתי בכלל שאת צרפתייה!"
אבל היא בחביבותה הממיסה רק צחקה והוציאה ממזודתה מתנות לכלל המשתתפות. אפילו לתינוק שצרח בעגלתו ללא יד מרימה.

דבשית בעיניה החדות שמה לב אליו ומיהרה לגעור באמו שהיתה עסוקה בפטפוט נלהב עם מתוקית שכיהנה כמזכירת ראש הממשלה.

בסופו של הערב מלח פצוע המשוררת סיכמה אותו בדקלום נרגש, אותו נשאה שין בשלל שפות אותן ידעה בגלל מקצועה כמתרגמת ספרים. וחצי חצי המרוקאית התמוגגה למשמע השפה מבית אבא ומחתה בסתר דמעה.

לאחר שהלכו כולן החלה בעלת הבית לסדרו ומצאה את חפציבה רדומה בקצה הספה הסגולה, חולמת חלומות ורודים על המפגש הבא…💭🩷💭

תודה לכולכן מראש לכל מי שתגיב! כזכור, באנו מהעתיד…