תובנה של דרומית…

עצרתי לרגע מכל הבלגן
שום דבר סביב לא היה לי מובן
צרחות, זוועות, חיילים מסתובבים
בליל קולות מסביב נשמעים
ובתוך המהומה נשמעה החבטה
וממולי עלתה לה להבה
שלאט לאט לשרפה נהפכה
דמעותיי נשפכו כמים
חיי שלושה נגדעו בצהריים
כולם נקבצו ההלם כבש
ובתוך הלב פועם החשש
מטרים ממנו מסתובבים הרשעים
הם חיות פרא, כלל לא אנשים
מתוך כל הכאב עולה הביטחון
שהיום אני מנופפת בו בגאון
למה לחשוש?!
אלוקים שומר
היי פחד!
לך תמצא מקום אחר
האמונה היא הדבר האמיתי
לכל כדור יש כתובת
את זה תמיד תדעי
ולפעמים שהיצר נלחם
"אין עוד מלבדו"
אני קוראת בגרון ניחר..