היום הזה נראה לפני מאות שנים, אבל זה היה ממש לא מזמן.
שמחת תורה פ"ד.
בדרום היה בלאגן, בשאר המקומות לא ממש ידעו על זה, היו שמועות, אזרחים התגייסו, ובמקום חג שמח היה חג גם עם דאגה, פחד וחוסר מודעות.
מוצאי שמחת תורה החדשות שכולנו שמענו מציפות אותנו.
מאות הרוגיםם אלפי פצועים.. בקיצור, מלחמה.
לאט לאט מתעדכנים עוד ועוד, אזעקות, טילים, בלאגן, פחד שורר, חוסר מודעות.
עכשיו זו השגרה שלנו: להיות בבית, מיד באזעקה לרוץ לממ"ד, וחוזר חלילה.
זה נראה לנו חלום ישן, שהחיים היו כרגיל, עושים מה שרוצים, הולכים מתי שרוצים, בלי לחשוש מאזעקות..
כולם פוחדים, כולם דואגים, גם אני, ואולי גם את.
כשאני יושבת בבית, אני חושבת על כל המשפחות שקרוביהם נרצחו בדם קר בידי המחבלים ימח שמם. על כל מאות החטופים, ועל החיילים שמסתכנים חודרים למקומות מסוכנים, מצילים אזרחים, אני חושבת עכשיו על הכל.
אני נשכבת על המיטה, ורוצה פשוט לבכות, למה!? ה' למה!?
מה עשו תינוקות וילדים תמימים בזה שהם כבר לא עלינו לא איתנו, או שהם חטופים, או יתומים…
למה??!!
אני יכולה פשוט לבכות..
נכון, ברוך ה' לא קרה לקרובים ולמכרים שלי כלום.
אבל כל עמ"י אחים, ועשרות אלפי אחים שלי נלחמים כעת במחבלים, אלפי אחים שלי פצועים, מאות אחים שלי נהרגו במלחמה, ומאות גם נחטפו..
כולנו עם אחד, ופשוט אני צריכה להאמין בקב"ה ולחשוב שאנחנו לא מבינים חשבונות שמים וזהו..
יש את המשפט שמה שה' עושה הכל הוא לטובה, נכון אבל איך אני לוקחת את זה לחיי היום יום??
בתניא כתוב שהצרות וחושך שלנו זה באמת רק טוב.
תסתכלו על מנורה, על פנס, זה אור, זה עושה טוב, מאיר סביבינו, אז ככה גם היסורים והצרות שלנו, הם אור, אבל אור כל כך לזקק שאי אפשר להסכל אליו, כשאני מסתכלת לכיוונו זה נראה חושך.
לסיום אני רק רוצה להגיד שכל החלטה טובה שלנו, אפילו קטנה אי יכולה לעזור לעוד יהודי אי שם, לעוד חייל, זה יכול להציל את כל עמ"י!!
אז יאלהה לעבודה, בהצלחההה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
וואו
זה פשוט כ"כ נכוןן
תודה.