בס"ד
"תן לו ללב העייף, היגע"
וכמה קשה ללב,
קשה מנשוא.
הוא רוצה להיות אהוב,
אבל הוא נמצא בשעה שאי אפשר לבקש אהבה.
הם עסוקים,
לוחמים אמיצים.
ומי דואג לנו כאן?
האנשים בבתים, בעלי הלב העייף.
העייפים.
עם שלם מאחוריהם,
וגם אני.
ומי יחבר את כל השברים שיש בהם וגם בי?
כאב מטורף,
רצון עז לקלל.
כאב- שהלב הזה לא יכול לספר.
מראות- שההגיון לא מוכן לעכל.
"מה אני? ומה חיי?
אם המלך בעצמו מספר לי את החיסרון שלו" (ליקוטי מוהר"ן, פ"ט)
אבא,
תראה את החיסרונות הזועקים,
דורשי המשיח.
תראה אותנו, דלים, קטנים, אבק וכלום לעומתך.
מנסים לצעוק- ואין קול יוצא.
מנסים לבכות- ואין בכי בוקע.
למי נפנה, אם לא אליך?
כשטוב- זה אתה.
והרע, האם גם הוא בא ממך?
במה חטאנו עמך הנבחר,
שזה הפתקא שבו התבשרו באותו יום שבת.
אבא,
אב הרחמים.
יהודי ציון כאן- מתחננים.
🌻
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
חמניהה
זה מטורף מה שכתבת כאן
מנסים לצעוק- ואין קול יוצא.
מנסים לבכות- ואין בכי בוקע.
זה עשה לי משו שני המשפטים האלו😥
ואת מוכשרת
וכותבת מושלם
את כותבת מטריףףף
זה נשמע כמו נאום כזה
כשקראתי אז התנגן לי בראש קול עוצמתי כזה שקורא את זה בהתאמה…
כישרונית שאתת
וצודקת באמת המצב מטורף ומטריף
לגבי המשפט הזה בשיר אז יש לי משו לומר סתם כי מתחשק לי גם כן לנאום:
כשטוב- זה אתה.
והרע, האם גם הוא בא ממך?
אנחנו יודעים שכן אבל רוצים גם להרגיש, יענו להאמין ולהרגיש בכל הלב שהרע הזה הוא טוב כי הוא בא מהשם אבל זה קשה… עבודה קשה…
את כותבת נדיר ממששש
איזו כתיבה יפה ומרגשת💗