מוקפת אנשים אבל לבד

אם לפעמים קשה מאוד המועקה
האנשים נראים זרים ומתנכרים
שירי יבוא כמו אדם שעל הסף חיכה
לקחתך אל החופים המוארים.

אם לפעמים אתה מקדים להתעורר
וקצה חלום כמו ספק מטריד אותך
שירי יבוא זהיר מאוד אתך להיזכר
שהבדידות שלי עברה בבדידותך.

עוד שיר אחד אני שומר למענך
אני רוצה להקיפך במילותי
אני נותן לך ת'שיר
עשה בו כרצונך
ושעותייך יקרבו אל שעותי.

אל תשכח השיר שלך הוא נאמן
הוא יתחבר מצערי ותקוותי
וכשתביט בי, בפני תדע שכל הזמן
אני כותב לך מכתבים במחשבתי.

עוד שיר אחד אני שומר למענך
אני רוצה להקיפך במילותי
אני נותן לך ת'שיר
עשה בו כרצונך
ושעותיך יתקרבו אל שעותי

קצת על השיר:
אלו שני חברים שעושים דואט מהשירים שלהם,
אחד נימצא במכינה צבאית דתית ומרגיש את הניכור של החברים לסיירת למרות שכולם מאותו קו, הוא הגיעה לבד והם בקבוצות,
והשני נימצא בישיבה חרדל"ניקית וגם שם מרגיש את הניכור של הלבד בגלל שכולם סביבו בחבורות.
הם כותבים אחד לשני ושהם נפגשים הם מחליפים שירים. ואז הם כותבים את הדואט הזה.

זה בערך מה שהרגשתי בתחילת כיתה ט' (מוקדש לכל הטטיות).

הגעתי בגפי לתיכון חדש שכל חברותי במקום אחר. הגעתי למקום יותר סגור מאולפנה (ככה חשבתי) בזמן שחלק מחברותיי באולפנה. וזה בערך מה שעברתי לבד וכל כך רציתי משהי שתבין אותי ולא מצאתי אז חשבתי על שני בחורים כאלה וזה ב"ה מה שיצא תחת ידי