ממלכה במבחן-ההמשך – חלק ה'

תגידו מה שתגידו. את הפרק הזה אני מעלה רק בגלל האיומים של Penguin.
אז Penguin- זה מוקדש לך.
והחלק הזה ממש ארוך. הוא תופס במחברת שלי 3 עמודים תמימים!

***

בנימין מכיר את אחיו הקטן. כבר כמעט שלוש עשרה שנים.
והאמת? גם יותר טוב מכל שאר אֶחָיו.
ובכל זאת, הוא לא מצליח להבין מה מטריד אותו כבר למעלה משבועיים.
וברור כשמש שמשהו מטריד אותו.
בכל פעם ששאל, העלה ליסיה חיוך על פניו, וביטל את דבריו של אחיו הגדול.
"ובכל זאת?" פעם אחת בנימין מוצא את עצמו מתעקש, "משהו מטריד אותך. אני יודע".
פניו של ליסיה מתעננות.
"בוא", מתרכך בנימין, "נצא לטיול בגנים".

הם מדברים מספר דקות על הוורדים היפים שנשתלו לא מזמן, ועל מזג האוויר שלאחרונה הפך קריר, ואז דורש בנימין: "עכשיו ספר לי מה מציק לך".
ליסיה מהסס רגע, ואז מתרצה.
"אני מתגעגע לאבא ולאמא", הוא לוחש.
"כולנו מתגעגעים אליהם", עונה בנימין.
"א-אני – " מגמגם ליסיה, "אני בקושי זוכר אותם!" הוא מוחה.
בנימין מחייך: בני אדם אינם יכולים לדעת חשבונות שמים", הוא אומר רכות, "סמוך על בורא עולם, ליסיה. הוא עושה עבורנו את הטוב ביותר".
"זה הטוב ביותר?! זה בכלל טוב?!" שואל ליסיה, דמעות בעיניו, "למה זה היה נחוץ? אם הם לא היו מתים, גם יקוואל עוד היה איתנו! ולזה אתה קורא 'הטוב ביותר'?"
בנימין תופס באחיו הצעיר, מנסה להרגיע אותו.

"נכון, לא הכל נעים", הוא אומר, "אבל הכל, ולגמרי הכל, לטובה!"
ליסיה נרגע בהדרגה.
"הקשב לי עכשיו", פוקד בנימין, "יש לי דברים לעשות. נמשיך ונדבר מחר".
לאחר שנפרד מליסיה הולך בנימין לעבר משרדי הממשלה.
"אני צריך לפגוש את המלך. בנושא שאינו סובל דיחוי", הוא דורש מהזקיפים.
הזקיפים מעבירים את בקשתו פנימה, ולאחר רגעים ספורים הוא נקרא להיכנס.
"במה העניין?" איסתרק מקבל אותו בחיוך טרוד.
בנימין מתיישב.

"ליסיה", הוא אומר, "מרגיש שבור. מכך שהוא לא זוכר את אבא ואת אמא. מכך שגם יקוואל איננו. הוא צריך עזרה, ואני לא יודע איך לתת לו אותה".
"וזה", שואל איסתרק, עוקצני מעט, "הנושא החשוב כל-כך שבשלו באת הנה?"
בנימין מהנהן.
"זה באמת חשוב כל כך?"
בנימין מהנהן שוב.

"אתה יכול לדחות את השיחה הזו", הוא מציע, "בעוד יום, שבוע, חודש, שנה. אם אתה רוצה שהמקרה של יקוואל יחזור על עצמו-אדרבא, עשה זאת. אבל אם אחיך הקטן חשוב לך", הוא מסיים, "כדאי שתקשיב לי".
"לאיזה אח אתה מתכוון?" מתעניין המלך, ציני.
כעס מצית את בנימין.
"אתה באמת חושב שאני כזה אנוכי?!" הוא שואל, כמעט בצעקה, "ליסיה חשוב לי! אני דואג לו!"
איסתרק מהרהר בדברים מעט.
"אתה צודק", הוא מודה לבסוף, "כנראה שהייתי שיפוטי מדי. אבל מה אתה רוצה שאעשה?"
"אני לא יודע", עונה אחיו הצעיר, "השביל זה באתי לכאן. כדי שנחשוב יחד"

***

בסדר, לא היה כזה ארוך. אני צריכה להכין שבת. מה נעשה, קיצצתי. לא, האמת שהחלק שהורדתי הוא לא כל כך טוב.
קיצור, אני עושה ספויילר:

בפרק הבא- דמות חדשה🥳!
ו- שאלה קטנה:
איזו דמות בסדרה הכי אהבתן?
אני הכי אוהבת את אולה. ואת מהללאל.