יש רגעים שאני מנסה או שאפילו לא,
כי אני לא שמה לב למה שאני עושה.
אני יודעת,
כן, יודעת שאני לא צריכה לעשות את זה.
ובכל זאת…
הנפש הבהמית מנצחת.
ואז
אני
כל כך
כל כך
ב א מ ת
מתחרטת.
אבל
זה כבר
מאוחר.
למה עשיתי את זה??
העבר, עבר
העתיד, אין
וההווה בינתיים.
משיח נאו!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
זה כל כך נכון
החרטה הזאת שמתפרצת לי ללב,
אחרי מעשה לפעמים,
שאוכלת מבפנים.
משפט שטוב לקרוא אותו כל פעם מחדש
הוא מדויק מדויק.
הכי גרוע זה להסתכל על העבר.
פעם שמעתי מהרב שניר שיהודי אף פעם לא מסתכל אחורה רק רק קדימה!