ושוב תשעה באב.

שוב תשעה באב.
תני לי לתאר לך את הימים האחרונים. אצלי, כנראה גם אצלך, ומן הסתם אצל כולנו..

התחיל החופש בסערה, פתאום נתקע לנו משום מקום י"ז בתמוז. טוב יאלה צום קצר יחסית, נעבור אותו.
קמה מאוחר- קוראת- מתכתבת- מכינה אוכל-ישנה– יצא הצום!! יאללה פותחים שולחן🥗🥖
אבל, תמרור עצור🤚 התחילה כעת תקופה חדשה.
אולי מוכר לך? שנוא? 'שלושת השבועות'.
בסדר מה הסיפור? את אומרת, סה"כ עוד כמה הלכות..
לא ביג-דיל! שירים נשמע ווקאלי, ובריכה עדיין אפשר, בגדים אני יקנה ופשוט יחדש בשבת, וכך הלאה כל אחת במצבה:)

ואז הגיע ראש חודש.
פה משהו קרה.
שירים כבר אי אפשר, גם לא ווקאלי, בגדים אי אפשר לקנות בכלל, אטרקציות למינהן לא בא בחשבון, לצאת עם חברה זה בקושי.
ואז שוב אני- נחליק אתזה, תרגיעו מהלחץ. ננצל את הזמן לסדר את הארון (שאי אפשר לפתוח כי הבגדים נופלים) נעשה כמה אנסין באנגלית, להגיד שהתקדמתי החופש..🥹נפתח את יכולות מיתרי הקול שלי בשירה עצמית🎤והעיקר- יאללה פותחים מטבח חלבי!! יש לי 9 ימים לעוף על עצמייי🕊️
פסטה מוקרמת- רביולי-פיצהה- לביבות גבינה- נמאס? מה פתאום. – בלינצ'ס- וכך הלאה.
ואז מגיע תשעה באב.
מהה זה כבר מסורת!! הביצה עם האפר בהתחלה, וכולם עם כפכפים, ומגילת איכה בבית כנסת שיאהה אווירה חושך וזהה🤩 היום קצת קשוח.. אני ישן וישן וישן ו.. יעבור אתזה!!
ויאואוו אחרי תשעה באב אפשר מוזיקהה!! ולרקוד!! וים, בריכה לונפארקק!🌈
החופשש- הנה אני באה!🌿🌿

אחותי. עצרי דקה. סטופ.
תשמעי את הזעקה. את השבר. את הגלות הזאת. שהתרגלנו אליה כל כך. את הבור.
נשים שאכלו את ילדיהן, אנשים שמתו שברעב.
בית המקדש המפואר, הופך למאכלת אש.
עבודת הקרבנות, כהנים, לויים שכעת מנגנים שירי אבל.
וכל היהודים, עם ישראל, יוצאים לגלות. נהרגים. מתבוססים בדמם.
ירושלים עיר הקודש, אליה כספנו תמיד, חרבה ושוממה.

ותקלטי מה קורה היום, את המלחמה. את השבר. את השנאת חינם.
ירושלים מפותחת, רכבות, קניונים, פארקים, מוזאונים. אולי את גם הולכת לכותל פעם בכמה זמן.
אבל איפה העיקר?? הוא חסר!! הריקנות! בהר הבית- מסגד אל אקצה המשוקץ.
בכל הרובע היהודי, העיר העתיקה- נשמע מואזין ופעמונים של כנסיה.
ומהמקדש המפואר- רק הכותל המערבי נשאר.
תמשיכי לצעוק- אחדות! אחדות! אבל…. אנחנו.. אחים..?
המצב הזה לא יכול להימשך.

תשעה באב הזה- יהיה שונה!!
הוא יהיה עם ציפיה אמיתית, מוחשית, כנה וזועקת.
לא נשארים במצב הזה! אין סיכוי שגם הצום הזה יהפוך ל- עברנו אותו. ישש.
השנה זה יהיה אחרת!!! השנה מהצום נגיע לבית המקדש!! על עננים. ענני שמיא.
תדמייני את זה רגע. בית מקדש, מפואר. לווים, כוהנים, עבודת הקורבנות.
תחיית המתים. מצמרר מדי בשביל לדמיין.
הקהל ענק של כולם. כל מה שכל השנה שיננו בבת מלך. שנת הקהל. וכעת אנחנו בבית המקדש. בהקהל האמיתי.
תבטלי את הכרטיס לרבי לתשרי, כבר לא צריך ויזה (ולא בגלל הסכם עם ארה"ב)
כי הרבי כאן כאן, מחייך. חיוך של נחת. הוא גאה בי, גאה בך. גאה בנו.
לך חיכיתי! שתתעוררי. למציאות של גאולה.

אסור-לנו-להתרגל-למציאות-הגלותית!
עוד תשעה באב, עוד אחד..
גאולה. 💫💫
מהיום, לא עוד סיסמא. מציאות חיים.‏֫‎

(אם את קוראת זה מן הסתם כבר אחרי תשעה באב, מאוד מקווה שאנחנו כבר בגאולה. ואם חס ושלום לא, זה עדיין רלוונטי. לכולנו)