הניגון הוא עולם שלם

ניגונים,
טוב מוכר, מנגינות שחיברו חסידים או רבותינו נשיאינו,
עד מלפני שנה גם אני חשבתי ככה אבל עברתי תהליך ערוך והתחלתי לשמוע רק ניגונים ו וואו אי- אפשר להסביר את במילים,
זה מנגינה עם מילים מהתפילה או מילים של אמונה,
לללא, ממש לא.

כשהתחלתי לא ידעתי אם אשרוד.
מוזיקה ושירים זה העולם שלי, אין יום שאני לא שומעת שיר,
ובנוסף אני כותבת שירים ומנגנת בשתי כלים ושמעתי אמון שירים ממש לא מתאימים לצערי,
אז אני אשמע רק מנגינות?

אבל לאט לאט כשנכנסתי והכרתי יותר הבנתי את ההבדל בין שיר שכתב כל אחד שיהיה (אפילו חסיד חב"ד) לבין ניגון,
ניגון הוא קולמוס הנפש.
הרבה פעמים אני עוברת משבר או קושי ואני שומעת ניגון
ובלי מילים או משפטים שמישהו כתב אני מרגישה שקיבלתי תשובה.

אז אם את מתלבטת פשוט תתחילי לשמוע ותביני לבד מה זה ניגון,
ויש ניגונים מרעידים ומצמררים.

ורציתי לשתף במשהו שקרה לי לא מזמן:
שני ההורים שלי חזרו בתשובה ולשניהם יש עוד אחים,
ב"ה יש לנו קשר טוב מאוד למרות השוני.
לפני חצי שנה אחותי התחתנה וכל המשפחה של אבא שלי שזה דודות בני דודות ואפילו הבנות שלהן הגיעו, (גם איתם יש קשר מאוד טוב)
ובחתונה היו רק ניגונים,
כל הדודות הראשונות והשניות שלי יודעות לרקוד ושהם רוקדות הו ממש יכולות לעוף,
אז גם בחתונה הם רקדו אבל כמובן עם ניגונים.
הניגון הראשון שהן רקדו איתו היה סוג של שיר
הזמר אומר: "הרבי שליט"א", והרוקדים: "מלך המשיח" וככה כפעמים עד "חי וקיים"
והמשפחה שלי ממש נהנו ופשוט צעקו את
וככה עם כל ניגון הן נכנסו לאווירה וראינו שהן התלהבו על הניגונים,

אחרי החתונה אחת הדודות ביקשה מאמא שלי ניגוני חב"ד,
הייתי בהלם והבנתי:
ניגון זה עולם מיוחד וענק שמתאים לכולם