על תנאי /סיום!

״רגע לפני שאתה לוקח את המחשב אליך, תן לי לראות הוכחה לדבריך בנוגע לכך שאוונס הוא באמת אחיך הביולוגי ולא המצאה שהמצאת כדי לקנות את הערצתי.״ ציווה הרמס"ד.

נוריאל משך בכתפיו ואופק פתח בקובץ המתאים. פיו של יואב תמיר נפער למספר רגעים, הוא התלעלע ואז אמר: ״מניין כל המידע הזה? למען השם…״

אופק הצביע על נוריאל כדי שיסביר אבל הוא רק אמר, ״הרבה סודות לא פתורים השאיר מייקל דן אחריו, ועם כולם הוא ירד אלי קבר.״

אלירן היה ישוב במיטתו, פלג גופו העליון כבר החלים, רגליו נשארו משותקות לנצח, אך גם דיבורו שב אליו אם כי לאט ובמגומגם.

״מתי תשתחרר?״ התעניין נוריאל לשם הנימוס.

״כנראה מחר בבוקר, אבל הרופאים אמרו שאם אין לי משפחה לחזור אליה אין טעם שאשתחרר אז אני די בבעיה הם מחפשים אדם שיסיע אותי עם כיסא הגלגלים ויעזור לי לשבת, ולהתרחץ, וכל השאר…אני זאב בודד כל ימי ואינני זקוק לאיזה עוזר ערבי או אתיופי שימלא עבורי את התפקידים הפשוטים הללו…אז, לא ממש יודע מה בעניין השחרור…ועד שהרופאים ימצאו-״ דמעה בודדת זלגה מעינו בשעה שניסה לכחכח בגרונו ולשוב לטון דיבורו האדיש, אבל הכאב צרב לו מכל כיוון.

נוריאל משך קלות בזרועו, ״אז תגיד להם שהם מצאו. אלירן, אנחנו אחים בין אם זה מוכח ובין אם לא. אנחנו אחים לעם אחד, אחים לנשק, אחים לדם. הקשר בינינו הוא הרבה יותר מקשר חברות. אני מוכן לעשות הכל למענך, לא, ללא תשלום, ממש לא אקח כסף על טובה לאחי. אשמח לעשות כל דבר שיקל עליך. אולי…אולי מייקל צדק כשאמר לי פעם אחת.

"אתה לא צריך לדעת הכל, מספיק שאתה יודע מי אתה ואת מי אתה אוהב ואתה יכול ללכת בעקבות הרגש הזה כל החיים. כי עם אמת לא מתווכחים, בודאי לא עם אמת שמרגישים".״ חייך נוריאל ואלירן השיב לו חיוך רטוב ולח ואז ביקש ממנו להתקרב ועטף אותו בזרועותיו החבושות שעדיין שלא החלימו במאת האחוזים.

״תו…תודה נו…ר…נוריאל. אתה עו..עוש…עושה הרבה בש…בשב…בשבילי, הרבה יותר ממה… שאפשר לבקש מאח, וקל וחומר מחבר. אני…תודה לך.״ נוריאל השיב לו בחיבוק ובחיוך חמים הוסיף ״תמיד תוכל להתנתק. אבל אף פעם לא תוכל לנתק – את קשר הדם. זהו תנאי, תנאי שאי אפשר להתירו בשום מחיר.״…

הם עמדו שניהם, בעצם, אחד ישב על כיסא גלגלים. אבל הרגיש עצמו מרומם ונעלה כמו שלא הרגיש מעולם. עכשיו הוא ידע הרבה. עכשיו הוא הבין שזהו לא צירוף מקרים אלא השגחה עליונה, שאלוקים מכוון אותה בדיוק מופלא , בלי טעויות, לכל אדם בכל צורה. הוא גם ידע באותה נשימה שזה לא נגמר, לסיפור חייו יהיה המשך ותבוא הנקמה. ואת מילותיו תישאנה הרוח. כי עדיין נותר לו עם רוצחיו –

חשבון פתוח…

נתראה בספר הבא: חשבון פתוח.