היי מה שלומכן? אני ב"ה טוב!
איך החופש? לי כבר התחיל להמאס!
ולמה? מכמה סיבות:
א. שונאת שאין לי שגרה נורמלית.. הכל נמרח.. כמה כל יום בשעות לא שעות ונגיד עכשו אני כותבת את המילים האלה כמה דקות לפני השעה 1 בלילה (כןכן בשגרה זו שעה נורא מאוחרת אבל עכשו? זה שעה לגיטימית! [אף פעם לא הבנתי את ההגיון]) בקיצור כן זו הסיבה הראישונה ונראלי שיש מלא בנות שיזדהו איתי (אם באמת הזדהיתן תכתבו לי למטה ממש מעניין אותי מה את חושבות על הכל וזה..)
ב. הסיבה הבא היא סוג של המשך לסיבה הקודמת והיא קצת משונה או שלא אני לא יודעת אתן תחליטו.. אני שונאת את עצמי שאני במצב גרוע רוחנית אני לא מתפללת בקושי שלא נדבר על חת"ת ומנחה ובאמת שאין לי מושג מתי כתבתי לרבי לאחרונה הכל יצא מאיזון בגלל החוסר שגרה כמובן אני הגעתי לרמה שאין לי כוח לדברים האלה אני כל היום בפלאפון ובקיצור זה נורא מבאס אותי הרמה הרוחנית שלי..
ג. נראלי שזו הסיבה האחרונה שהיא קצת שונה מהסיבות הקודמות והיא אני בקושי בקשר עם אנשים ובעיקר לא בקשר עם החברות בבית ספר אני לא הכי במרכז אבל אני בהחלט מספיק בולטת ויש לי ב"ה הרבה חברות ואנחנו פשוט לא בקשר ועכשו זה לא שלא ניסיתי, אני ניסיתי ממש אבל זה כזה היי מהקורה ואז יש שיחה של 5 דקות וזהו נגמר ולא באלי להיות מהחברות החופרות ומהמציקות אבל אוף אני עכשו די לבד ואין לי שמץ של מושג מה לעשות בעניין וזה בעצם אחת הסיבות שכתבתי את הפוסט פשוט כדי לשאול אותכן מה לעשות? אני לא רוצה להיות נודניקית אבל אני גם לא רוצה להיות לבד! איפה נמצא הגבול הזה? ומה אתן מיעצות לי לעשות בכללי?
ועוד כמה שאלות:
איך לבנות לעצמי שיגרה נורמלית?
איך מתחזקים רוחנית?
לא קשור אבל אני ממש אשמח אם למישהי יש רעיונות לדברים שאפשר לעשות בחופש?
וכמובן השאלות מסיבה ג הכי חשובות לי אז אשמח ממש אם תענו לי לאביו סאו מאצצצ ממני❤️❤️❤️
*כמובן שאני לא שונאת לגמרי את החופש ויש מלא סיבות למה אני אוהבת את החופש אבל זה לא הנושא היום ביוש.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
כשיוצאים לחופש אחרי שגרה, (ועוד ארוכה כמו של בצפר😉) אז פתאום הכול יוצא מהאיזון… קמת מוקדם, כי היה לך למה לקום-לבצפר. התפללת, כי זה חלק מסדר יום יהודי, למדת, אכלת, היית עם חברות, פעילויות, וכל מיני דברים בגלל הבצפר. ועכשיו את אחראית על עצמך. קמה מוקדם בזכות עצמך, מתפללת בזכות עצמך, אין אף מורה שבוחנת אותך ורושמת דברים ביומן, אין אף תלמידה שמתפללת איתך… הסיבות הגיוניות לגמריי, הן בכלל לא מוזרות… זה באמת נורא קשה.
לגביי התפילה, יש לך אחות? שכנה? חברה? מישהי שאיתה אתן יכולות להתפלל יחד? אפילו זקנה מבוגרת, ככה תרוויחי כמה דברים😉 ותלמדו חת"ת או רק תניא אם זה מתאפשר, בצורה חוויתית, משחקון קטן עם קלפים, שאלות, הצגה… או סתם ללמוד ביחד בכיף, עם סיפורים ובדיחות שימשילו😜😋
–
תכיני לעצמך תיבה עם פתקים,כל פתק איזה משהו שתעשי (לכתוב סיפור, לסדר את הארון, לבשל ארוחת צהריים, לעצב, לשחק וכו..) ובשעה מסויימת תקחי לעצמך פתק ותעשי מה שכתוב בו. בהצלחה😍
תודה אהבתי את התשובה 😍
וואי לגמרי מרגישה ככה!
רוחנית, המצב על הפנים. בקושי שחרית.. למרות שהתחלתי ממש לתפוס את עצמי.
שיעמום, מנסה לקחת את עצמי בידיים.
מכינה לאחים שלי פעילויות, אוכל, נגינה.
וגם חברות, אני קובעת להליכות, לצאת.
בעיקרון החופש תלוי בך.
בקטע של הסדר יום, עבודה מאוד יכולה לסדר לך. כשיש לך מסגרת זה עוזר.
בקטע של החברות אולי תצאי עם חברה? אולי אפילו את יכולה לחפש עבודה לזוג ולעבוד שם עם חברה שאת רוצה לחזק איתה קשר.
בהצלחה! ותהני בחופש הזה! את עוד תתגעגעי אליו.
לפני פחות משלוש שבועות לקחתי משפיעה.
כל החיים דיברו איתי על זה ולא הבנתי באמת את המשמעות, החלטתי להבין קצת יותר את המשמעות ולבסוף לקחתי משפיעה.
אנחנו רק בתחילת הדרך ואני מרגישה שהיא כבר ממש עזרה לי ועוזרת לי.
היא נתנה לי טיפ לחודש הקרוב, דבר ראשון, אל תתני לעצמך ליפול להתמרחות הזאת, שיעבור כל החופש ותגידי "מה עשיתי בו"? קחי את עצמך ביידים, תעשי משהו שאת אוהבת, תצאי, תתאווררי, עם חברות או בלי.
ורוחנית – קחי על עצמך 2 או אפילו עיקרון אחד שאת לא מוכנה להתפשר עליו. למשל שחרית בבוקר או מנחה.
ברגע שיהיה לך עיקרון כזה או אפילו שניים זה יעזור לך לשמור על הסדר יום ולהרגיש שעשית משהו ..
קראי ספרים מעניינים, ו.. תחשבי על העניין של משפיעה, זה יכול לעזור לך גם רוחנית וגם גשמית.
אגב, הזדיהתי מאוד❤️
זה רק אני שבחופש הרבה יותר קל לי להתפלל ?? לא יודעת למה אבל מאז שיצאנו לחופש יש לי ב"ה יותר משיכה להתפלל לומר חת"ת וכו…