תורה, מצוות, הידורים..

new-emotion-icons_96
שלום לך יקרה! אני מאד מעריכה את כנותך ואת האומץ לשתף במה שמפריע ונוגע לך, ומן הסתם עולה גם לבנות אחרות.שאלת כמה שאלות חשובות, אנסה לגעת בהן בכמה זוויות:

אדבר בלשון עצמי.
למה אני מרגישה שהתורה היא 'עול' וחנק.
ואילו לעשות עברות זה הנאה ונחמד:|
למה בכלל הבורא הביא את התומ"צ בתור עול? -ברישמי מודיע לנו שזה קושי וכבד ונסיון- "עול תומ"צ"
=יודעת שלכאן התשובה היא לא למה(ל- בקמץ) אלא למה (ל- בצירה)
למה בכלל צריך את כל החומרות?
הרי יהודים זה יהודים ותורה זו תורה.
מה באמת עוזר ההידורים?
מה החיסרון בלהיות דתי וזהו. שומר ת'הלכה וחלאס. יש תחרות מי יותר מחניק שומר מהדר.
וזה יותר בדורות האחרונים כי פעם המצב היה הרבהה יותר שונה. (לדוג בקטע של צניעות יש תמונה של הרבנית נחמה דינה עם חצאית ברך בישיבה שרואים את הברך: וכובעים וכו.)

שלום לך יקרה!
אני מאד מעריכה את כנותך ואת האומץ לשתף במה שמפריע ונוגע לך, ומן הסתם עולה גם לבנות אחרות.

שאלת כמה שאלות חשובות, אנסה לגעת בהן בכמה זוויות:

מה זה עול?
1. ראשית אגע בשאלה שלך מכיוון כללי של החיים.
כשאני חושבת על המילה עול ומה היא אומרת בשבילי.. אני מבינה שאפשר לפרש אותה בשני מובנים: עול = חנק
עול = אחריות

עול זאת מילה שלא קשורה רק לתורה ומצוות אלא באמת היא מקיפה כמעט כל תחום. גם עכשיו, כתלמידת תיכון, יש לך הרבה מחויבות בחיים.. עול לימודים למשל. אולי את לומדת ריקוד.. אז יש לך גם את העול של החוג. אולי יש לך אחיינים שאת שומרת עליהם לפעמים, גם הם עול.

מתי עול ייתפס כאחריות ומתי כחנק? כנראה שהכל תלוי במינון, בהסתכלות של האדם, בחיבור שלו לעניין.. אם אבוא ואגיד לך, "את מסכנה, את לומדת ריקוד וזה כל כך קשה". תגידי לי: "לא נכון, אני נהנית ומגשימה את עצמי, הקורס קשה ומחייב אבל כיף. זאת אחריות שאני בחרתי לקחת על עצמי".
לעומת זאת את עול הלימודים אולי כן תגדירי כחנק – תלוי כמה משמעות ועניין את מוצאת בללמוד לבגרויות…

את תחליטי איך להגדיר את העול שלך ובשמירת תורה ומצוות בפרט ובחיים בכלל.

אפשר לחשוב ממבט ראשון, שהכי כיף לחיות בחופש גדול בשאנטי כל החיים… בלי עול משום פירוש… פשוט סתם ככה… אז מה החשיבות של העול בחיינו?
האמת היא שכל מי שחווה חופש גדול ארוך ויש בתוכו כנות יכול לקום ולהגיד בבירור שמתישהו זה נמאס. אפשר לראות את זה אצל כל מי שיוצא לפנסיה, בהתחלה הפנסיונר נהנה בתקופה הראשונה ומגשים מלא חלומות.. והפרישה מהעבודה מרגישה מדהים…. אבל אחרי תקופת ההסתגלות הראשונה קורים אחד משני הדברים:
א. הוא מוצא לעצמו עיסוקים משמעותיים עם אחריות (התנדבות בזמן ומקום מסוימים, לימודים חדשים, עזרה לילדים)
ב. הוא נובל… פתאום הוא קם בבוקר ואין למה. היום ארוך… מכאן הדרך להיות זקן מאוד מאוד קצרה.

בחיים, אנשים עושים המון בשביל שיהיה להם אחריות. לדוגמא עובד יתאמץ למלא את התפקיד שלו כדי להתקדם לתפקיד טוב יותר ולקבל עוד מחויבויות…
מי שאין לו ילדים, יעשה מאמץ עצום כדי להצליח להביא את "העול" הזה לעולם.

אחריות היא דבר שמעיף את האדם למעלה. אנחנו רוצים עוד, נעבוד במרץ בשביל זה, נתגבר על משברים וקושי, האדם יממש את עצמו ויחוש סיפוק ושמחה.
חנק מוריד את האמביציה והחשק. נחכה רק לרגע הראשון כד להתפטר מהדבר המציק.
אם משהו חונק אותנו סימן שטעינו בדרך. אדם שהעבודה חונקת אותו כדאי לו מאד לנסות למצוא את הצורה שבה העבודה תספק ותשמח אותו. לפעמים זה יכול לדרוש שינוי ממשי של מקום/ זמן/ שעות/ סוג עבודה.

האם זה באמת חנק?
וכאן אני חוזרת לאמירה שלך, את מרגישה שקיום תורה ומצוות היא עול וחנק. מסכימה איתך שזה עול. אבל האם באמת זה חנק?
מזמינה אותך יקרה, לקחת חמש דקות שיחה עם עצמך. לנשום עמוק ולשאול את עצמך: למה אני מרגישה שלקיים תורה ומצוות זה חנק. מה מתוך זה עושה לי קשה. איפה אני מרגישה שזה כן יפה ואיפה לא. איך אני שומרת תורה ומצוות: האם זה מתוך בחירה או שלא ממש.. אולי את חושבת: נולדתי להיות כזאת ואין לי ברירה, כי אני לא רוצה שיעיפו אותי מביה"ס ושההורים יכעסו עלי… אולי את כן מאוד בוחרת ורוצה וחלקים מסוימים קשים לך.. אולי יש דברים שיש לך עדיין דרך להתחבר אליהם.

אני רוצה לומר לך שיש לך בחירה לעבור מחוויה של חנק, לחוויה של אחריות. אני לא מציעה לך פתרון קסמים, אני כן מזמינה אותך למסע, שאם תלכי עליו, תרוויחי ממנו, ותגלי את היופי ואת השייכות שלך לתורה. תגלי כמה התורה יכולה להיות נחמה, כוח ומקפצה להגשמה ולשקט. תגלי איך התורה מאפשרת לך להיות את…

ואיך עוברים מעול לאחריות? מתחברים. לומדים חסידות ומגלים את הנפש האלוקית. מנסים להבין איך כל הרעיונות היפים קשורים אלינו, מתאמצים מאוד למצוא את הריגוש שלך דווקא שם…
לימוד תניא באופן קבוע יעזור לך מאוד.

אני יודעת שאולי אני כותבת לך מילים גבוהות שלא קשורות לך כרגע כלום.. פשוט כי אני באמת מאמינה, שאם תסכימי לפתוח את הראש ולבדוק מה מציק לך – ושם לבדוק איך להוריד את הלחץ, יהיה לך הרבה יותר קל לעשות מצוות… כמובן שאשמח אם תשתפי אותי בנקודות קושי שמצאת. נוכל להתקדם ביחד אם תרצי.

למה צריך להדר?
2. וכאן נמשיך לשאלה השנייה שלך – מה כל העניין של ההידורים, למה להגזים…

אני לא יודעת לאיזה הידורים או חומרות התכוונת, אנסה להסביר את כולם בקצרה.
-הסייגים/ החומרות שחז"ל הם נהפכו לחלק בלתי נפרד והמטרה שלהם היא לשמור עלינו מלחטוא. הסייג שומר עלינו מלהגיע לקצה ולהיכשל. אנחנו יקרים לבורא, והעברות מרחיקות אותנו ממנו ולכן השמירה עלינו בהתאם. הרביים הוסיפו גם חומרות בגלל הסיבה הנ"ל, למשל מצה עגולה בפסח
-ההידורים והמנהגים שלא שומרים עלינו מהקצה אלה עוזרים לנו להיות יותר. כמו אמירת חת"ת, נתינת צדקה לפני התפילה ועוד.
מעבר לזה יש הלכות שבדור שלנו הן נתפסות לעיתים כהידורים, אבל באמת זה הלכה פשוטה, הלכות צניעות, גרביים או כיסוי ראש, למשל.

בכל מקרה בעומק, להדר פרושו לגדול ולהיות אחראי יותר. ממש כמו האחריות שמתווספת שיש עוד ילד למשפחה או קידום חדש בעבודה. אם את מחוברת לעבודת ה', למשמעות, לאמת שיוצאת ממנה. לשקט. את באופן טבעי רוצה עוד.

תשימי לב, כשאת רוצה לקבל על עצמך הידורים – תבדקי שאת לא לוקחת על עצמך אחריות יתר, וההידורים שאת לוקחת על עצמך הם אורות בכלים ולא שוברים אותך. חשוב לזכור שאחריות היא דבר שנבנה לאט לאט בהתמדה. יכול להיות שבשבילך יש הידורים מסוימים שזה מתיחת יתר של היכולות.
לפני קבלת אחריות נוספת – כדאי להתייעץ עם משפיעה טובה.

ומה עם הנאה מעבירות?
3. כתבת שלעשות עבירות זה הנאה ונחמד.
סוד קטן ביננו: בטוחה שאם תצליחי ליישם מה שדיברנו למעלה, ההנאה שלך מעבירות תרד באופן טבעי, כך שאני לא דואגת לך במקום הזה.
יחד עם זאת חושבת על הקשר שעשית בין הנאה לעברות. ותוהה אם את יודעת להפריד בין שני המושגים. הייתי מציעה לך לרשום רשימה של דברים שאת נהנית לעשות והם מותרים. ולנסות להרחיב את ההתעניינות שלך בתחומים האלו. פתאום תגלי כמה העולם רחב, כמה אפשרויות שלא שמת לב אליהן מחכות לך מעבר לפינה.

4. כתבת שפעם המצב היה שונה, אני לא מכירה את התמונה שציינת, כך שלא אוכל להתייחס לדוגמא שהבאת באופן ספציפי. בכל מקרה – יהיו אנשים שיסכימו איתך שאכן פעם הקפידו פחות והיום יותר, ויהיו רבים וטובים שיגידו מה פתאום, פעם הם היו הרבה יותר צדיקים מאתנו.

אבל בכל מקרה זה לא משנה את המחויבות והזכות שלנו היום. זה לא משנה את השולחן ערוך… את המחויבות לקיים תורה ומצוות. את הנפש האלוקית ששוכנת בתוך וממש מתגעגעת לאלוקות… את הרצון הפנימי הנסתר להיות שייכת…
זה גם לא משנה את העובדה שיש לך שאלות ודברים שלא פתורים וסימני שאלה, ודרך שלפעמים קשה לך להיות בה ולפעמים כיף, זה לא מוחק את החשק לעשות כל מיני דברים.
בקיצור, מה שהיה פעם לא משנה את העובדה שיש לך נפש אלוקית ונפש בהמית שנלחמות ביניהן…

מקווה שנתתי לך כמה נקודות למחשבה וכמובן את מוזמנת לשאול/ להעיר ולהאיר, יותר מאשמח להתוועד איתך.

איתך בדרך, אפרת

editor@shutafotbaderech.co.il

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
מכובה ברחוב.
newEmotionIcon_23

יודעת מנסיון

יכול להיות שאני חושבת יותר מדי? או שבאמת משהו לא בסדר לפעמים אני מרגישה שעדיף...
הישן והטוב
icon_18

עננית

אני מתגעגעת לישן והטוב לשמחה ולצחוק להרגשות הטובות לתחושה הזאת של להרגיש בנוח...
מחפשת את אהבה שנאבדה
newEmotionIcon_21

חברה שלך שעדיין אוהבת

בְּעַמְקֵי הלב שלי, יש לי הרבה זיכרונות, כשהיה ביני לבינך חיבור, ואהבה אמיתית...
נקודה
59

כותבת הגיגים

לפעמים החיים מרגישים כל כך גדולים. הר כזה שמטפסים עליו עוד ועוד ואיפשהו באמצע...
כי תשרי זה מהות
72

באה בשלום

והנה ממש כמו בסיפורים המונית מתקרבת ל770 עומדת ולא מעכלת שאני כאן סווענסווענט...
בינה מלאכותית / מלחמה וניסים 💫
72

מירי העורכת

ערב שמח!! מי לא התגעגעה למדור שלנו? 😉, בנימה אישית אני בהחלט התגעגעתי. ואם את...
אַתְּ יְכוֹלָה לְהִשָּׁאֵר?
newEmotionIcon_22

שולינקה

רַק רָצִיתִי לְדַבֵּר. רַק רָצִיתִי שֶׁתַּקְשִׁיבִי, כְּשֶׁהַכֹּל שׁוּב מִתְע...
ראויה?!
emotion_icon_50

ST

שמעתם על מישהי שרוצה להיות שבויה ועוד מתאימה צפיות כדי להיות לזה ראויה? אחת ש...
פוסטים חדשים
משפטים של שותפות/1
16

מישי

השותפות המהממות שלנו שיתפו אותנו במשפטים יפים, סידרתי אותם לפי נושאים, ואני מ...
כמה מילים לעצמי
58

סופה שקטה

כן אני מבואסת שעכשיו אני גם מפחדת אוף נמאס לי מהנתק הזה מכל מה שקשור אליך רוצ...
מפריעה לי לאכול
newEmotionIcon_34

לא אני

אמורה לקום להקשיב לגוף שלי לא מנסה לצום אבל למה לאכול לא מכבדת את הצרכים שלי ...
כמה שתקת
icon_25

דומיה נפשי

אני מרגישה שעוד רגע אני עומדת להתעלף הראש לי עוד רגע מתפוצץ, בעצם הוא כבר עכש...
אי אפשר יותר
42

דומיה נפשי

אבא הלב שלי שרוף ואי אפשר יותר לשרוף. אני עפר פחם שחור, ואי אפשר עוד להרוס כי...
תווי מכחול /5
54

סימה א.

פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...
מי, מתי ולמה ממלכה במבחן
167192231663a7828cda00d

רעואל

#3 עם מי מהדמויות היית מתחלפת? באיזו סיטואציה? למה?
מה הכי אהבת?😇🤔🤔
30

איכשהו חבדניקית

נכון שתשתפי אותנו איזה פוסט/שיר/סיפור/דיון שעלה פה אי פעם הכי אהבת?🤩🤩 שלחי פה...

3 תגובות

  1. גם פעםםם היו מהדרים יותר ופחות, אבל פעם התחרות היתה 'מי לומד יותר תורה' ואז לא היתה דרך ארץ, כי 'דרך ארץ קדמה לתורה'. התפתחה תורת המוסר, החסידות, וגם בתוכם נהיו מעמדות (כי זו דרכו של עולם). הכי חשוב, לא להופכה כקרדום לחפור בה, לעשות רק מתוך יראת שמיים

  2. אפרת יקרה.
    תודה לך על המענה המרתק. נוגע בלב ומשכנע!
    עזרת לי מאוד.
    הלוואי שנזכה להנות מהמצוות ולבחור באהבה את דרך התורה.
    ועד אז, לך השואלת וגם לי עצמי, כדאי לזכור שה' אוהב אותנו ומה שהוא אומר זה לטובתינו האמיתית.
    ושההנאה מהעברה מתחלפת מהר מאוד הריקנות ובתוצאות לא טובות!
    ובכלל, שכר ועונש זה אחד מיסודות היהדות.
    עובדים קשה, קראת לזה "עול", אבל מקבלים שכר אדיר ואינסופי, יקר יותר מכל הדברים הכיפים שאנחנו מכירים!
    ואם חלילה עוברים על רצון ה', הנשמה מתלכלכת וצריכה לעבור מירוק וניקיון יסודי, שמאוד מאוד כואב לה! ייסורי הנשמה הם אדירים, וההנאה של העבירה לא מצדיקה אותם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות