היי לכן!
אני רוצה לספר לכן שיש לי חרדת מבחנים.
זאת אומרת, שאני מאוד מאוד נבהלת ממבחנים.
כל פעם שמישהי מזכירה את המילה 'מבחן' אני נבהלת מאוד. (כן כן, גם עכשיו)
בכל פעם שמישהי רק מזכירה את זה, אני מרגישה בום חזק כזה בבטן, וזה לא עוזב אותי לאורך כל היום…
אני לא יודעת למה זה קורה לי, יכול להיות מסטיגמות שפיתחתי לעצמי…
אחד הסטיגמות שזה מייצר אצלי, שכל מורה שעושה מבחן היא מורה רעה, ולא מתחשבת (תכלס זה יכול להיות נכון לפעמים… )
זה קשה לחיות עם זה… כי מבחנים זה דבר שיפגשו אותנו כל הזמן בחיים.
כל פעם שנכנסים לתקופת מבחנים אני נבהלת, נהיית עצבנית, חסרת סבלנות וכו'..
אשמח אם תתנו לי עצות ותעזרו לי להתמודד🙂
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
היי לך.
אני מאמינה שזה קורה להמון. את לא היחידה…
אז הנה כמה טיפים:
טיפ ראשון – תזכירי לעצמך שזה רק מבחן, וזה קטן עלייך.
תגידי לעצמך שאת יכולה ומסוגלת, תעודדי את עצמך.
טיפ שני – תחלקי את ימי הלימוד למבחן – כל יום קצת חומר. אל תיבהלי מהכמות אף פעם, כי אם כל יום תלמדי קצת, זה ייכנס לך טוב לראש ובקלות, ופחות תלחצי מהמבחן.
טיפ שלישי – תשתדלי ללמוד טוב. הכי טוב שאת יכולה. ככה תדעי טוב את החומר, ולא תלחצי.
מקווה שעזרתי,
בהצלחה לך!!
חרדת מבחנים היא דבר מעצבן, שכמו שאמרת די מקשה על החיים.
בתור התחלה, את צריכה לברר עם עצמך מה השורש של הפחד הזה. מה במבחנים מאיים עליך כל כך.
בגלל שלא כתבת מה בדיוק מזין את הפחד, אני אתן כאן כמה אפשרויות, בתקווה שיעזרו לך:
פחד מכשלון- במידה והפחד שלך נובע מפחד להכשל, תעשי את ההפרדה בין "אני נכשלתי" ל"אני כשלון." גם אם ח"ו נכשלת, זה לא אומר עליך כלום. אם השקעת ולמדת והתאמצת, התוצאה כבר לא הייתה תלויה בך.
הבעיה עם ממבחנים היא שהם מודדים את ההצלחה רק בתוצאה, ולא בדרך, אבל תדעי שהמאמץ לא פחות חשוב, אולי אפילו יותר.
פרפקציוניזם- בנות שמחפשות שלמות נוטות להתאכז לעיתים קרובות ולפחד שהם לא ישיגו ציון מושלם. צריך לדעת שמושלם זה רק ה', וכל עוד אנחנו בני אדם, אנחנו תמיד נהיה חסרים במשהו.
בהקשר הזה יש משפט מאוד יפה של סלבדור דאלי שאומר: "אל תפחד משלמות, לעולם לא תגיע אליה."
הפתרון הוא פשוט להשלים עם חוסר השלמות ולקבל גם את ה99 וה98, ולקבל אותם באהבה.
פחד מביקורת- מבחן פרושו שמישהו בוחן אותי, וזה מאוד מפחיד לפעמים, לכן צריך להבין שהמבחן פה הוא בסך הכל על חומר, ושוב לא אומר עליך כלום, לעיתים קרובות כמויות החומר שאנחנו צריכות לשנן הם ממש לא הגיוניות וגם בנות חכמות מאוד מתקשות לשנן אותו.
ודבר חשוב נוסף- לעולם אל תשווי את עצמך ואת הציונים שלך לבנות אחרות. כל אחת היא במקום אחר לגמרי, ואין טעם להשוות בין אחת לשנייה כשנתוני הפתיחה שונים לחלוטין.
חוויה שלילית (במילים אחרות- טראומה)- יכול להיות שהפחד נובע מכך שהמח שלך מקשר בין מבחנים ללחץ, חרדה, כסיסת ציפורניים. נסי לשנות את התפיסה ולהפוך את המבחן והלמידה אליו למשהו מהנה ורגוע.
בלק-אאוט- לפעמים מרוב לחץ להזכר בתשובה לא זוכרים כלום.
במקרה כזה כדאי לנשום, להרגע, להבין שמתוך לחץ לא יצא כלום, לשנן בראש: אני למדתי טוב, אני יודעת את החומר, כבר אזכר בו.
ברגע שלא תכנסי להיסטריה, התשובה כבר תצוף מאליה.
והחשוב ביותר- להתפלל. הרבה בנות מרגישות טיפשי להתפלל על דבר פעוט כמו מבחן, אבל זה לא נכון. ה' שמח כשאנו פונות אליו בכל הקשר.
בהצלחה!!🥰
מה זה מבחן?
מבחן זה אוסף שאלות אקראי על חומר מסוים, צריך לענות על רוב או כל השאלות בלי (או עם) חומר פתוח,
מה זה דורש?
יש ללמוד לפני המבחן את החומר שעליו נבחנים,
צריך לדעת להוציא את החומר מהזיכרון לדף
למה זה קשה?
ככל שאנחנו גדלים, החומר גדל גם… בכמות ובאיכות, אנחנו צריכות להבין דברים מסובכים, לשנן דברים, ההצלחה חשובה הרבה יותר,
אולי אנחנו מתייאשים מראש, זה נראה הרי כל כך מסובך.
בעצם, המבחן מוכיח שאנחנו יודעות את החומר שלמדנו (או שלא) בכיתה, לא תמיד זה המדד הנכון, לפעמים דווקא במבחן קשה יותר,
מה אפשר לעשות?
לתכנן את סדר הלמידה למבחן, ברגע שנגמר הזמן או החומר המתוכנן להיום – לשכוח שיש מבחן, להנות, לשחרר,
לא לחזור על החומר כמה דקות לפני המבחן! זה סתם מלחיץ!
לקנות שוקולד (הוא ממריץ ומשמח)