כל ימי חיי
אליך להתפלל.
כל שעות עבודותיי
לשמש את הקל.
כמעט ובכיתי
באמצע שבת,
מדי התרגשתי
נעצת בי ת'מבט
שנעצתי בחזרה
בכל מי שאני רואה..
וכולם שואלים,
מה נסגר?
מה קרה?
ואף אחד לא מבין
התאהבתי שוב בתורה.
אני משוגעת,
מעדנים מצויים כעפר.
מצאתי אחרי מה לרדוף,
שוב בלב שלי לא קר.
ושוב זה נגמר..
אנ'לא מתוקנת עדיין
אם חזרה לי עצבות.
עוד לא שלם בי בדיוק,
אם נעלמה משמעות.
ומנסה להחזיר
את האש לחיים,
החברות מחכות
ועוברים הימים..
ואת לא מתקשרת,
שקועה בעמוקים.
הן מנסות להוציא,
כולן רואות שעצוב.
אבל את משחקת,
כאילו יצאת מהכלוב.
ורק אחת תשים לב
שבפנים הכל שוב רקוב..
אוכלת ת'עצמך
והיא לא מגיבה.
ודמעות שוב זולגות,
ואת שוב מכבה.
ואת שוב מחייכת,
צחוק מזויף.
מנסה להראות שהכל בסדר עכשיו.
זה עובר וחוזר
רודף כמו שוטר.
הרגש בוער,
לא נותן לוותר.
וכמעט התייאשתי
אותך לאהוב,
וכמעט שביקשתי
להפסיק עלייך לחשוב.
אבל רואה אותך בעצמך כל יום בעיניים,
אי אפשר להתעלם מהחיוך, השפתיים.
ובא לי לבכות,
אולי את לא רוצה?
לפעמים זה מרגיש שאני סתם מפריעה..
עוד אחת שנדחפת
לקשר שלך,
אחריך רודפת
רק להשיג אותך.
את לא מבינה, את קשה להשגה.
ועוד לא וויתרתי,
שוב הגיעה שתיקה.
החיים הם דינמיים!
מי יודע מה יקרה?
אבל אני בטוחה
שעוד נתראה..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
דומיה נפשי…
כל שיר שלך יותר יפה מהקודם!!
לגמריי