אהם… כן😪 איך מתמודדים? מתפללים שזה לא יוודע, לבינתיים התפילה מתקבלת, זה לא משו גרוע אלא אישי יותר לכן אני לא מרגישה גרוע עם עצמי, אלא רק אכפת לי מזה שאני מסתירה מאמא שלי…
היה לי סוד יותר נכון סוד של חברה שהבטחתי לה לא לספר עליו שלא ספרתי הרגשתי בגידה כי זה לא היה סוד טוב.
הסתרתי את זה מההורים שלי במשך תקופה ארוכה מאד עד שבסופו של דבר הרגשתי שאני כבר לא יכולה לשקר על ההורים שלי לשקר לעצמי
וספרתי ושתדעו לכם שזה היה הדבר הכי נכון שעשיתי ההורים שלי כ"כ תמכו בי ועודדו. ואם יש לכם סוד שאתם מסתירות מההורים שלכם תדעו לכם שזו טעות הכי גדולה שאפשר לעשות!
מזדהה עם הדמעות. לפעמים אנשים אומרים דברים בלי טיפת מחשבה, בלי להבין שבצד השני יש בן אדם, רגשות. ואתם יודעות מה, אפילו בשיחה רגילה, שימו לב מה אתן מוציאות מהפה. לא כל דבר צריך להפוך לקללה, או לדבר רע. ואני בכוונה לא מפרטת. אבל אף אחד לא שמכן להיות מייצרות השפה הגרועה הבאה, אז בבקשה.
היה לנו משהו שנפטר במשפחה. ולא בכיתי. לא בהלוויה, ולא בשבעה. אולי טיפה כולם חושבים שאין לי כל כך רגשות. הם לא יודעים שאני בוכה כל לילה. במיטה, מתחת לכרית. בשקט. #מתגעגעת
יש לי סודות. בכמויות. חלקם של אחרים, רובם שלי. בכנות? קשה לי. לפעמים אני לא יכולה להסתכל לאנשים בעיניים מרוב סודות, בטוחה שאם הם רק היו יודעים כל היחס שלהם כלפיי היה משתנה, ולא לטובה. קוברת הכל בפנים עמוק וחזק. וכן, אני יודעת שזה לא בריא, אבל זו הדרך שלי להתמודד, ואם יש למישהי הצעה טובה יותר- היא מוזמנת…
ברור סודות קטנים ולא משמעותיים שמעצבנים וגורמים למחסומים ביני לבין מי שאני מסתירה ממנו. אי אפשר להתמודד כי המצפון עובד יותר בגלל זה אבל לפחות הוא לא נעלם הוא עובד תמיד ברעש ששומר עלי
סוד זה דבר קשה ונוראי. הוא מעסיק את הראש שלך, מוציא מעצמך את הכוחות, הוא מדאיג, הוא מטריד, הוא מקשה… קשה להיות איתו לבד, אבל מפחיד שמישהו יידע על זה וישפוט אותך לא נכון, ואולי הוא יעשה לך אפילו בושות ברבים.. סוד גורם להרגיש את הכל קיצוני יותר. נגיד עשיתי משהו לא טוב בעבר, עברתי עבירה, והיו כמה שידעו, והרגשתי נורא עם זה. אבל לעומת משהו אחר שלא עשיתי טוב, שהוא היה פחות נוראי מהקודם, אבל על זה אף אחד בעולם לא יודע על זה חוץ ממני והיומן שהייתי כותבת בו, אף אחד. והוא מדאיג אותי יותר. לכן תמיד טוב לספר. בגלל זה הרבי ביקש שנמנה משפיע;)
שלוש שותפים לאדם- אבא, אמא, הקב"ה. ואם, חס ושלום, יש בעיה עם ההורים שזה לא מתאפשר, יש לך את הקב"ה. דברי איתו. שיעזור למצוא מישהו שאת יכולה לדבר איתו באופן גשמי ושיענה לך. יש לך אולי מורה שאת בנוח איתה? את יכולה אפילו באנונמיות-לכתוב לה מכתב ולבקש שיעבירו לה ככה היא לא תדע שזו את.. קרובה, מישהו?
אם זה סוד שהוא לא שלך, אז הוא לא צריך להיות שלך. את יכולה להיות שותפה כזאת, אוזן קשבת, אבל אל תקחי את הסוד לעצמך.
אם מדובר בסוד שלה בסגנון מחשבות אובדניות, בריחה, משהו שיזיק לה… זה משהו אחר. זה צריך מבוגר אחראי. היא בטח תרגיש נבגדת, שאי אפשר לסמוך, שאסור לה לספר את הרגשות שלא יעשו לה בעיות, שהשאירו אותה במקום שממנו רצתה לברוח ממנו, ותקעו אותה שם. ולכן, זה דבר מאוד מורכב, וצריך לספר את זה בצורה חכמה ורגישה. וזה לא העיקר לספר, לעשות את שלך וזהו… או לקחת אותה ליועצת או פסיכיאטר או משטרה..לא. צריך לטפל בזה כמו שצריך. לא רק לדווח בגלל החוק. במקום למנוע ממנה למות רק, צריך שהיא לא תרצה בכלל למות. שיהיו איתה. להסביר לה שהיא לא צריכה לפחד… שאוהבים אותה.. בקיצור, 💎סוד של עצמך-תחפשי למי לספר אותו💎סוד לא שלך-הוא לא שלך. את רק האוזן קשבת. 💎סוד שמדובר בענייני נפשות-לספר למבוגר מתאים, ולעזור לה בעזרת המבוגר להוציא אותה מזה באמת.
בקשר למה שכתבתי שהסוד לא היה שלי אז ברגע שחברה מספרת לך סוד שהוא קשור אך ורק אליה אז אין צורך לספר אבל ברגע שזה כמו שהיה לי שהסוד הזה לא טוב בשבילך הוא משנה אותך וגורם לך לחשוב על דברים בוא נאמר לא מתאימים. אז הסוד הזה כזה חייבים לשתף את ההורים או מישהו שיכול לעזור לך גם אם לחברה שלא תספרי…
החיים מורכבים יותר, כל מקרה הוא שונה. נגיד התרופה שהתאימה לך לא בטוח שתתאים לי גם אם מדובר באותו מקרה. לכן אני נגד הגדרות ופסיכולוגיה😜
במקרה שלך- אם הוא באמת גורם לך נזק, ומשנה אותך, אז זה בהחלט טוב שסיפרת. והכי טוב למבוגר, לא לחברה. אחרת זה גלגל… לא לכולם האפשרות לספר להורים זה נכון. אם הם חולים, אם הם לא נורמליים, אם כעסניים, אם הם קפדניים, וכו'… אז זה באמת זה מורכב. זאת שאלה שצריך לשאול בפרטי, אחד לאחד, לדעת מה המקרה ואז לענות. זה לא משהו שכתוב בספרים…זה מורכב יותר בקיצור…
ואני שמחה שיש לך הורים, ושלקחת אומץ וסיפרת להם, ושהם היו בסדר וב"ה זה הסתדר😍
זה גם מסובך ממש, כי אני חושבת בעצם על כולם… כמו תמיד. שלכולם יהיה טוב. וזה כל כך קשה. מצד אחד זה מזיק לך הסיפור שלה, אז את מספרת, אך מצד שני, זה יפגע בה. אני הייתי בשני הצדדים, ואני יודעת איך זה מרגיש. הייתה לי חברה, שהיום אני יודעת שהיא דאגה לי ממש, וגם אז ידעתי, אבל היה לי קשה. היא סיפרה סוד שלי לההורים שלה, לאחותה הגדולה, כנראה להתייעץ, ואחר כך למורה, שסיפרה למורות אחרות, למנהלת, ליועצת… שהם סיפרו ל.. והיה לי ממש קשה. היא זכתה ב"ה בהורים, חיים בריאים נורמליים, שהיא יכולה לספר להם. למורות. אבל לי לא היה עם מי. לא ההורים ולא מורות… אני הייתי לבד. ונפגעתי ממש. הלב שלי ממש נפגע. זה היה לפני 3 שנים, וזה משפיע עליי עד עכשיו. אני מלכתוב לגובה מרגישה כאב בטן ורעד… אז אני אפסיק. אני רק אומרת שהמצב נורא מורכב. וזה לא עוזר רק לספר. צריך לטפל בזה באמת. ובשקט. בלי יותר מידי אנשים… לא לטפל בזה על הנייר. לטפל אמיתי. לספר למבוגר, אבל גם לדאוג לאותה חברה/אחות…לעזור לה בדברים האפשריים. לגלות בה את הכשרונות החבויים שבה זה גם טוב. כי אם זה נגיד מדובר במחשבות אובדניות, ואז הוא יגלה על כשרונותיו, אז הוא ירגיש שיש לו משהו. אני פעם חשבתי "איך באלי למות. רגע… אסל מה עם העיתון? והספרים שעוד לא כתבתי? אולי לא למות?" ולא להגיד "יש לך מלא כישרון" לא להגיד. לעשות. להראות לו. לצייר איתו יחד, לכתוב… קיצור. חיים של אדם, נפש של אדם, היא לא צחוק.
כן.ברוררר😁 סוד שאני זו שיצרתי אותו ואני גם זו שמונעת מעצמי לספר אותוו – כמה כיףף😁😫 כמעט כיף, ממש כמעט 😑. הכל היה יכול להיות יותר פשוט לולא הייתי משתפת. ורק תנו לי לעדכן אתכן, כדי שחלילה לא תדאגו סתם, זה לא משהו גרוע, פשוט תחום שלי שהם לא מכירים ולא נראלי גם מנחשים, וזה עצוב שזה תחום מאוד דומננטי אצלי, שמרחף לי בחלומות ובעתיד, בהווה ובתעסוקה. ובעצם הפכתי להיות הוא😜. והתמודדות? פשוט תקווה ותפילות שהעתיד יהיה אחרת.
חחח אוי, אם המילים המפוחלצות שלי, אני מצליחה לסקרן אנשים סתם זה ממש לא בסדר מצידי, אהה?😉 אז בטח שיש סיכוי לפירוט. זה סוד שדווקא עבורכן השותפות האנונימיות המהממות שלי הוא בכלל לא סוד. אבל אף אחד שקרוב אליי לא יודע, שאני יודעת לכתוב. וזה אולי נשמע פשוט, אבל כאשר כל היום אני כותבת וחולמת בעתיד לעסוק אם זה, זה נהייה מאוד מעצבן.😑.
ילדה הלב שלי נפל עכשיו אני מאחלת לך שיהיה לך הכי טוב בעולם ושתהיי מאושרת ותראי את אלוקים בכל מקום שאת בכל מצב. תשארי חזקה! אני יודעת שהמילים שלי אולי נשמעות מוזרות ורחוקות. כי את לא מכירה אותי. אבל תדעי שמאחוריהם יש לב שכואב איתך. ♥
44 תגובות
יש לי הרבה סודות.
לא מתמודדת😐
אהם… כן😪
איך מתמודדים?
מתפללים שזה לא יוודע, לבינתיים התפילה מתקבלת, זה לא משו גרוע אלא אישי יותר לכן אני לא מרגישה גרוע עם עצמי, אלא רק אכפת לי מזה שאני מסתירה מאמא שלי…
היה לי סוד
יותר נכון סוד של חברה שהבטחתי לה לא לספר עליו
שלא ספרתי הרגשתי בגידה כי זה לא היה סוד טוב.
הסתרתי את זה מההורים שלי במשך תקופה ארוכה מאד
עד שבסופו של דבר הרגשתי שאני כבר לא יכולה לשקר על ההורים שלי לשקר לעצמי
וספרתי
ושתדעו לכם שזה היה הדבר הכי נכון שעשיתי ההורים שלי כ"כ תמכו בי ועודדו.
ואם יש לכם סוד שאתם מסתירות מההורים שלכם
תדעו לכם שזו טעות הכי גדולה שאפשר לעשות!
אל תעשו את הטעות שלי תספרו תשתפו זה חשוב!
יש
והוא לא שלי הוא של חברה
ואני מתחרפנת ודואגת ומשתגעת ושונאת אותו ומעריכה אותו
כול הרגשות שכלולים במילה סוד.
בוודאי שיש לי סודות.
פשוט לא מספרת:)
מייחלת ליום שאוכל לחשוף את הכל🙃 זה סודות טובים.
אבל חלקם בחיים לא יהיה לי אומץ לספר..
אם יורשה לי לשאול, אם אלו סודות טובים, למה שלא יהיה לך אומץ לספר אותם?
כי אני מובכת
לכל אחד יש סוד, נראה לי.
מי יותר ומי פחות.
יש לי המון סודות, אין לי למי לספר…
שורדת איכשהו, אבל אם מישהו אומר משהו שקשור לזה אז עולות לי בעיניים דמעות.
מזדהה עם הדמעות.
לפעמים אנשים אומרים דברים בלי טיפת מחשבה, בלי להבין שבצד השני יש בן אדם, רגשות.
ואתם יודעות מה, אפילו בשיחה רגילה, שימו לב מה אתן מוציאות מהפה. לא כל דבר צריך להפוך לקללה, או לדבר רע. ואני בכוונה לא מפרטת.
אבל אף אחד לא שמכן להיות מייצרות השפה הגרועה הבאה, אז בבקשה.
יש לך סוד? כן
אחד כזה כבד שיושב עלייך כבר תקופה ואת לא יכולה לספר אותו? כן
איך את מתמודדת? מחליקה..
היה לנו משהו שנפטר במשפחה.
ולא בכיתי.
לא בהלוויה, ולא בשבעה. אולי טיפה
כולם חושבים שאין לי כל כך רגשות.
הם לא יודעים שאני בוכה כל לילה.
במיטה, מתחת לכרית.
בשקט.
#מתגעגעת
כן, כמה.
איך מתמודדת? אולי קוראים לזה הצגה לאידת…
יש לי סודות.
בכמויות.
חלקם של אחרים, רובם שלי.
בכנות? קשה לי.
לפעמים אני לא יכולה להסתכל לאנשים בעיניים מרוב סודות, בטוחה שאם הם רק היו יודעים כל היחס שלהם כלפיי היה משתנה, ולא לטובה.
קוברת הכל בפנים עמוק וחזק.
וכן, אני יודעת שזה לא בריא, אבל זו הדרך שלי להתמודד, ואם יש למישהי הצעה טובה יותר- היא מוזמנת…
כן. יש לי סוד שלא ספרתי לאף אחד.
ועכשיו אני אספר פעם ראשונהה…
הייתי פעם אחת במצב של סכנת חיים (לכמה שניות) וב"ה ניצלתי
יוהו….
הלם
וואלה אחותי סיקרנת🧐😅🤷♀️🤦♀️
יוווו בטח צריך הרבה כוח ואומץ כדי לספר.. בהצלחה
ניסיתי לחשוב, הגעתי למסקנה שלא.
בעצם כן, נזכרתי, מחקתי אותו מהראש מזמן. הוא לא קיים.
ברור סודות קטנים ולא משמעותיים שמעצבנים וגורמים למחסומים ביני לבין מי שאני מסתירה ממנו.
אי אפשר להתמודד כי המצפון עובד יותר בגלל זה אבל לפחות הוא לא נעלם הוא עובד תמיד ברעש ששומר עלי
סוד זה דבר קשה ונוראי. הוא מעסיק את הראש שלך, מוציא מעצמך את הכוחות, הוא מדאיג, הוא מטריד, הוא מקשה… קשה להיות איתו לבד, אבל מפחיד שמישהו יידע על זה וישפוט אותך לא נכון, ואולי הוא יעשה לך אפילו בושות ברבים..
סוד גורם להרגיש את הכל קיצוני יותר. נגיד עשיתי משהו לא טוב בעבר, עברתי עבירה, והיו כמה שידעו, והרגשתי נורא עם זה. אבל לעומת משהו אחר שלא עשיתי טוב, שהוא היה פחות נוראי מהקודם, אבל על זה אף אחד בעולם לא יודע על זה חוץ ממני והיומן שהייתי כותבת בו, אף אחד. והוא מדאיג אותי יותר. לכן תמיד טוב לספר. בגלל זה הרבי ביקש שנמנה משפיע;)
שלוש שותפים לאדם- אבא, אמא, הקב"ה. ואם, חס ושלום, יש בעיה עם ההורים שזה לא מתאפשר, יש לך את הקב"ה. דברי איתו. שיעזור למצוא מישהו שאת יכולה לדבר איתו באופן גשמי ושיענה לך. יש לך אולי מורה שאת בנוח איתה? את יכולה אפילו באנונמיות-לכתוב לה מכתב ולבקש שיעבירו לה ככה היא לא תדע שזו את.. קרובה, מישהו?
אם זה סוד שהוא לא שלך, אז הוא לא צריך להיות שלך. את יכולה להיות שותפה כזאת, אוזן קשבת, אבל אל תקחי את הסוד לעצמך.
אם מדובר בסוד שלה בסגנון מחשבות אובדניות, בריחה, משהו שיזיק לה… זה משהו אחר. זה צריך מבוגר אחראי. היא בטח תרגיש נבגדת, שאי אפשר לסמוך, שאסור לה לספר את הרגשות שלא יעשו לה בעיות, שהשאירו אותה במקום שממנו רצתה לברוח ממנו, ותקעו אותה שם. ולכן, זה דבר מאוד מורכב, וצריך לספר את זה בצורה חכמה ורגישה. וזה לא העיקר לספר, לעשות את שלך וזהו… או לקחת אותה ליועצת או פסיכיאטר או משטרה..לא. צריך לטפל בזה כמו שצריך. לא רק לדווח בגלל החוק. במקום למנוע ממנה למות רק, צריך שהיא לא תרצה בכלל למות. שיהיו איתה. להסביר לה שהיא לא צריכה לפחד… שאוהבים אותה..
בקיצור,
💎סוד של עצמך-תחפשי למי לספר אותו💎סוד לא שלך-הוא לא שלך. את רק האוזן קשבת.
💎סוד שמדובר בענייני נפשות-לספר למבוגר מתאים, ולעזור לה בעזרת המבוגר להוציא אותה מזה באמת.
בקשר למה שכתבתי שהסוד לא היה שלי
אז ברגע שחברה מספרת לך סוד שהוא קשור אך ורק אליה אז אין צורך לספר
אבל ברגע שזה כמו שהיה לי שהסוד הזה לא טוב בשבילך הוא משנה אותך וגורם לך לחשוב על דברים
בוא נאמר לא מתאימים.
אז הסוד הזה כזה חייבים לשתף את ההורים או מישהו שיכול לעזור לך גם אם לחברה שלא תספרי…
החיים מורכבים יותר, כל מקרה הוא שונה. נגיד התרופה שהתאימה לך לא בטוח שתתאים לי גם אם מדובר באותו מקרה. לכן אני נגד הגדרות ופסיכולוגיה😜
במקרה שלך- אם הוא באמת גורם לך נזק, ומשנה אותך, אז זה בהחלט טוב שסיפרת. והכי טוב למבוגר, לא לחברה. אחרת זה גלגל… לא לכולם האפשרות לספר להורים זה נכון. אם הם חולים, אם הם לא נורמליים, אם כעסניים, אם הם קפדניים, וכו'… אז זה באמת זה מורכב. זאת שאלה שצריך לשאול בפרטי, אחד לאחד, לדעת מה המקרה ואז לענות. זה לא משהו שכתוב בספרים…זה מורכב יותר בקיצור…
ואני שמחה שיש לך הורים, ושלקחת אומץ וסיפרת להם, ושהם היו בסדר וב"ה זה הסתדר😍
זה גם מסובך ממש, כי אני חושבת בעצם על כולם… כמו תמיד. שלכולם יהיה טוב. וזה כל כך קשה.
מצד אחד זה מזיק לך הסיפור שלה, אז את מספרת, אך מצד שני, זה יפגע בה.
אני הייתי בשני הצדדים, ואני יודעת איך זה מרגיש.
הייתה לי חברה, שהיום אני יודעת שהיא דאגה לי ממש, וגם אז ידעתי, אבל היה לי קשה. היא סיפרה סוד שלי לההורים שלה, לאחותה הגדולה, כנראה להתייעץ, ואחר כך למורה, שסיפרה למורות אחרות, למנהלת, ליועצת… שהם סיפרו ל.. והיה לי ממש קשה. היא זכתה ב"ה בהורים, חיים בריאים נורמליים, שהיא יכולה לספר להם. למורות. אבל לי לא היה עם מי. לא ההורים ולא מורות… אני הייתי לבד. ונפגעתי ממש. הלב שלי ממש נפגע. זה היה לפני 3 שנים, וזה משפיע עליי עד עכשיו. אני מלכתוב לגובה מרגישה כאב בטן ורעד… אז אני אפסיק.
אני רק אומרת שהמצב נורא מורכב. וזה לא עוזר רק לספר. צריך לטפל בזה באמת. ובשקט. בלי יותר מידי אנשים… לא לטפל בזה על הנייר. לטפל אמיתי. לספר למבוגר, אבל גם לדאוג לאותה חברה/אחות…לעזור לה בדברים האפשריים. לגלות בה את הכשרונות החבויים שבה זה גם טוב. כי אם זה נגיד מדובר במחשבות אובדניות, ואז הוא יגלה על כשרונותיו, אז הוא ירגיש שיש לו משהו. אני פעם חשבתי "איך באלי למות. רגע… אסל מה עם העיתון? והספרים שעוד לא כתבתי? אולי לא למות?" ולא להגיד "יש לך מלא כישרון" לא להגיד. לעשות. להראות לו. לצייר איתו יחד, לכתוב…
קיצור. חיים של אדם, נפש של אדם, היא לא צחוק.
מלא סודות ומלא דברים שהייתי רוצה לומר למישהי אבל שומרת
ואווו סוד ענקקקקק
כן.
שאני רוצה להיות חברה של כל מיני בנות, כלומר, להעמיק איתן קשר, ולא מסוגלת להראות להן את זה (עכשיו כבר מאוחר מידי…)
כן המוןן
מתמודדת?
לא יודעת
אני סבבה עם לא להגיד אותם
שורדת
את רוצה לשתף מה הסוד שלך?
יש לי אחד
אני יכולה לספר אבל לא באלי אין לי כוח שירחמו ועוד יותר שיתחשבו….
אהמממ מתמודדת אני יותר מנסה להסתיר…
מלא פעמים אני מדברת על זה כאילו על מישהו אחר כשבאמת זה על עצמי….
אהה הוא לא כזה גדול….
הוא גדול רק בשבילי….יש אנשים שאפילו לא היו עושים מזה סוד….
וואי, סקרנת
אויש זה לא מעניין😅
יש מצב שתפרטי קצת?
בשביל שחברות שלי יקראו את זה?
בעצם מה שאת אומרת,
עולם אל תתחשב בצרות שלי. תהיה הכי מעצבן ומציק שאתה יכול.
וואלה🤔
איך?
אולי אך תתחשב ,אבל למה תהיה מעצבן?
וכם אני מעדיפה להתמודד
רחמים והתחשבות לא תתן לי כלום….
בעצם אולי התחשבות כן אבל אני לא רוצה אותה…
כן
יש לי סוד שאני לא יגלה אותו בחיים
חוץ מההורים שלי (וכנראה בעלי בעתיד) אף אחד לא יודע ולא אמור לדעת עליו.
משערת שאולי יש כאלה שמנחשים….
העיקר שההורים יודעים!!!
כן.ברוררר😁
סוד שאני זו שיצרתי אותו ואני גם זו שמונעת מעצמי לספר אותוו – כמה כיףף😁😫
כמעט כיף, ממש כמעט 😑. הכל היה יכול להיות יותר פשוט לולא הייתי משתפת.
ורק תנו לי לעדכן אתכן, כדי שחלילה לא תדאגו סתם, זה לא משהו גרוע,
פשוט תחום שלי שהם לא מכירים ולא נראלי גם מנחשים, וזה עצוב שזה תחום מאוד דומננטי אצלי,
שמרחף לי בחלומות ובעתיד, בהווה ובתעסוקה. ובעצם הפכתי להיות הוא😜.
והתמודדות? פשוט תקווה ותפילות שהעתיד יהיה אחרת.
וואי, סקרנת
אין סיכוי לפירוט?
חחח
אוי, אם המילים המפוחלצות שלי, אני מצליחה לסקרן אנשים סתם
זה ממש לא בסדר מצידי, אהה?😉
אז בטח שיש סיכוי לפירוט.
זה סוד שדווקא עבורכן השותפות האנונימיות המהממות שלי הוא בכלל לא סוד.
אבל אף אחד שקרוב אליי לא יודע, שאני יודעת לכתוב.
וזה אולי נשמע פשוט, אבל כאשר כל היום אני כותבת וחולמת בעתיד לעסוק אם זה,
זה נהייה מאוד מעצבן.😑.
למה שלא תספרי על זה?
כתיבה זה דבר כזה מבורך!!
נכון! אלמונית אני מסכימה איתך לגמרי. כתיבה זה דבר מדהים.
אבל זה לא כל כך פשוט עבורי. אין לי דרך להסביר את זה,
אבל אני לא מסוגלת. בעייתי 😜
בטח!
אמא שלי לא בריאה בנפשה..
הפרעת אכילה
בית הרוס
אין לי רגשות
וזה רק קצה תחילת הרשימה..
ילדה
הלב שלי נפל עכשיו
אני מאחלת לך שיהיה לך הכי טוב בעולם
ושתהיי מאושרת
ותראי את אלוקים בכל מקום שאת בכל מצב.
תשארי חזקה!
אני יודעת שהמילים שלי אולי נשמעות מוזרות ורחוקות. כי את לא מכירה אותי.
אבל תדעי שמאחוריהם יש לב שכואב איתך.
♥